טרנדים, מחזוריות ומלאכה נעלמת – הכל מתחיל בבחירה שלנו

עליית רשתות האופנה המהירה הפכו את מעגל החיים של ה טרנדים לקצר יותר. הפריט הלוהט של העונה הנוכחית ישכח ויזרק עוד לפני שתצא לחנויות הקולקציה ה״טרנדית הבאה״. יחד עם זאת תחלופה מהירה שכזו תמיד באה על חשבון משהו. בעולם האופנה היא באה על חשבון האומנות ומלאכת היד. יכול להיות שדווקא הנעל הכי חמה של העונה באה ללמד אותנו שיעור חשוב על אופנה, תעשייה ואחריות צרכנית. כן שמעתן נכון, ואם רק נקשיב לסיפורו של הקבקב, שמיוצר ממש פה בישראל, נוכל לעשות צעד על עבר עתיד עיצובי טוב יותר…  

חזרה אחורה, כדי להבין מה הוא מעגל החיים של ״טרנדים״ נאלץ להגדיר כמה מילים.

קודם כל, כמו שלימדו אותנו נתלי יצחקוב וליאור פישר מהסוכנות לחיזוי טרנדים – THE VISIONARY טרנד הוא הלך רוח או פריט שעובר שינוי במהלך תקופת זמן מאוד ממשוכת. ג׳ינס הוא טרנד שכן הוא ממשיך להתחדש ותמיד נשאר חלק מעולם העיצוב בווריאציה כזו או אחרת. מנומר או טאי דאי לעומת זאת הוא ״פאב״ אופנה זמנית שתחלוף במהירות ורוב הסיכויים שלא נראה בקולקציה הבאה. בשונה מטרנד לכל ״פאב״ מעגל חיים וכמו בגלגל, פעם הוא למעלה ופעם הוא למטה. או במילותיה של היידי קלאום ״One day you’re in The next day you’re out”. 

עכשיו חזרה להגדרות ולתאוריות.

ישנן המון גישות המתארות את המחזוריות של טרנדים. תאוריה אחת היא תאוריית ״20 השנים״, לפי הגישה הזו ״פאב״ חוזר על עצמו פעם ב-20 שנה (יש אלו שאפילו יגידו כל 50 שנה לדעתי זה טו מאץ׳). תאוריה נוספת היא תאוריית הבורסה שטוענת שאפשר לחזות חזרה של ״פאבים״ לפי מדד הבורסה. גישת הבורסה טוענת שאנשים נוטים לעזוב את ה״פאב״ ולדבוק / להשקיע בטרנדים ניצחים ואיכותיים כאשר יש משבר והבורסה נחלשת. אלו אמנם רק 2 גישות אבל נראה שלכל אחד האופן הייחודי שלו להסתכל על מעגל החיים של ה״פאב״. דבר אחד בטוח, זה לא משנה מה הגישה שלכם, תעשיית האופנה המהירה לקחה את מעגל החיים של עולם האופנה והפכה אותו לקצר הרבה יותר. משבר הקורונה (כמו בתאוריית הבורסה) גרם לכולנו להרגיש בפעם הראשונה עד כמה מהר מתחלפים ה״פאבים״. בעודנו יושבים בבית ומרגישים כאילו הזמן לא זז ברשתות החברתיות יכלנו לראות את הרשתות הגדולות מחליפות לנגד עינינו קולקציות במהירות על חלל. ונחשפנו גם למספרים מאחורי כמות הפסלות שהתעשייה מייצרת וכמה פוגענית היא כלפי האנשים שעובדים בה (ראו סיפור בוהו).

כל אלו גרמו לרבים לתחושת דחייה מעולם האופנה אלא שדחייה לא תוביל לשינוי.

איך כן אפשר להוביל לשינוי? להקשיב לסיפורו של הקבקב. כן, קבקבים הם ה״פאב״ הגדול של העונה ואנחנו יכולות לבחור לצרוך אותם פשוט בצורה ״מקיימת״. אז איך עושים את זה? בעקבות עלייתם של הקבקבים על המסלולים נשאבתי למסע חיפוש אינסופי שארך כ-4 שעות לפחות למציאת הקבקב שילווה אותי החורף. רציתי לקנות נעל שתוכל ללוות אותי לאורך שנים, תהיה איכותית וגם אופנתית. במהלך החיפושים הגעתי עד לאתרים אמסטרדמים מוזרים רק כדי להגיע למסקנה הפשוטה. הנעל הכי חמה של החורף בכלל מיוצרת בישראל! כן שמעתן נכון, במפעל שממוקם בנאות מורדכי, המפעל של טבע נאות. למה ללכת ולקנות מההולנדים כשאני יכולה לרכוש נעל שמיוצרת ממש כאן במפעל שמפרנס מאות משפחות? בעודנו ״חוגגים״ את יום הרווקים הסיני (שעושה לי בחילה) במפעל שממוקם בקיבוץ נאות מורדכי עובדים כ-600 עובדים שכבר 7 עשורים מייצרים נעלים ישראליות ייחודיות. בעודנו קונים סיני זול שיזרק לפח, חברת טבע נאות מייצאת מעל 90% מהמוצרים שלה לשווקים בח״ול שמעריכים את מלאכת היד הייחודית שמושקעת בכל נעל. כל נעל עוברת 50 זוגות ידיים לפחות עד שמגיע לאריזה מוצר ייחודי עם סיפור וערך. 

ייצור מקומי הוא תמיד איכותי יותר מייצור המוני. כשאנחנו קונים ייצור מקומי אנחנו מבטיחים שאלו שייצרו את המוצרים קיבלו שכר מכבד על עבודתם. כשאנחנו רוכשים ייצור מקומי אנחנו מפרנסים משפחות ישראליות. והכי חשוב כאשר אנחנו קונים מקומי אנחנו משמרים את מלאכת היד שהמפעלים הגדולים והמכונות מאיימים להכחיד מהעולם. בעקבות כתיבת הכתבה וכדי להראות בצורה ישירה את המשמעות של ייצור ישראלי ושימור מלאכת היד יצרנו קשר עם מפעל טבע נאות וביקשנו לבוא לצלם. יצא לנו להכיר מאות עובדים, לראות מקרוב את הלב הפועם של התעשייה ולהבין כמה עבודה, יצירתיות ומחשבה נמצאת בכל נעל ונעל. את כל זה תוכלו לראות בוידאו שיצרנו…