הגיע הזמן שהקוטור יחזור לקוטור, ושהסטריט ישאר בסטריט.

הגענו לסופו של חודש שהוקדש במלואו לעולם ה-streetwear שאת השפעתו הרגשנו בעודנו צופים בלייבלים של ״הרחוב״ מתעצמים ופולשים לעולם האופנה העילית. תסתכלו על התופעה בערים כמו ניו יורק וטוקיו, אשר משמשות בסיס קונקרטי ומוצהר למעצבי סטריט ולקהל המושבע, שם העניין נתפס כמובן מאליו. לא בפריז ומילאנו. עולם ה״סטריטוואר״ פרץ את גבולותיו המוגדרים וחדר למסלולי האופנה של כל מותגי העל הידועים, לפעמים ללא שום לגיטימציה. בתי אופנה הציגו קולקציות קוטור המושפעות מעולם ה-streetwear והשאלה המתבקשת היא – האם זה רלוונטי למותג המוכר בגדים בסכומי עתק, המיועדים לאנשים משכבות אוכלוסייה גבוהות בלבד, לעשות שימוש באופנת רחוב המיועדת לאדם הפשוט. האם מקומה שם?

 

נפתח בזה ש-streetwear הוא עולם העומד בפני עצמו ובעל יחודיות אשר עד לא מזמן הבדילה את אנשיו משכבות אוכלוסייה אחרות. עד שקניה הופיע עם כל הפמלייה. אם תסתכלו על ציר הזמן תבינו שעד לפני הצגת הקולקציה הראשונה של הראפר, לא היינו יכולים ללבוש בייסיק קרוע נפוח ולהרגיש ׳סטייל׳ כמו היום. הביקורת שספג כשהוציא את הקולקציה הראשונה שלו (״yeezy season 1״) הייתה ללא ספק מוצדקת. הוא כינא את הקולקציה, אופנה עילית. סטריטוור הוא לא אופנה עילית. Supreme הוא לא אופנה עילית. הוא, טען שכן. מה שהוא בעצם עשה היה להגדיר אופנה מחדש, להפוך חליפות ספורטיביות לטרנדיות ומקובלות כאופנתיות מספיק בכדיי להציף מדפים בכל רשת בין לאומית.

החיים הגלובליים שאנו חיים מקנים לנו גישה להכל, כל אחד יכול לקנות וללבוש כל פריט שירצה, ולהעניק לו משמעות חדשה, וזה מה שעשו מעצבי הסטריט. בעזרת השפעתם של סלבריטאים ומעצבים אשר מגיעים מעולם הזה, בתי אופנה עילית כמו ברברי, ג׳יבנשי, ולנטינו, דיור ועוד רבים, הצליחו להחדיר קפוצונים ומכנסי דגמח למסלולים באירופה בשנתיים האחרונות. התוצאה היא ״סטייל להמונים״, ומהר מאוד החליטו לסיים את זה.

 

בתצוגות האביב האחרונות תיראו חזרה מובהקת לעקרונות האופנה העילית, מלאכות יד של ריקמה ושימוש בחומרים יקרים ואקסלוסיביים בהרבה. נראה שגם עולם הסניקרס וטישרט חוזר אט אט למקומו הראוי, מחוץ לעולם האופנה העילית. לייבלים שגדלו בשיתופי פעולה ולקחו צלליות מעולם ה-streetwear זונחים את הקונספט וחוזרים לשאוב השראה ממקורות מחוייטים וקלאסיים. אני מקווה שמעצבים כמו קניה ווירגיל אבלו יתמקמו בנישה שלהם ויפרחו בה, שיתגאו בה, ושמעצבי אופנה עילית גם כן יזכרו מה מקומם. אנחנו מוצפים בכל כך הרבה טרנדים ו׳אופנה׳ שסדר והבדלה הופכים לנחוצים יותר מאי פעם.     

סגנון וסטייל אמורים לייצג משהו. על אופנה עילית להשאר עילית. לבתי אופנה קלאסיים יש הזכות לשמר את עקרונות המותג והם מוותרים על הפריווילגיה. קנייה לעולם לא יציג קוטור ולקוחות קוטור ככל הנראה לא יקנו מהקולקציות אשר יציג. אם בכל זאת מותגי הסטריט מעוניינים למכור טישרטים במאות דולרים, הגדירו את עצמכם מחדש תחת ההגדרה של Luxury streetwear ולא High fashion. יש. הבדל משמעותי בין השניים.

גל בנימין

כתב אופנה

סטודנט לעיצוב אופנה בשנקר.

No Comments Yet

Leave a Reply

Your email address will not be published.