ציור צילום ועכשיו גם ספר – תכירו את עומרי קורש

אחרי עומרי קורש אני עוקבת כבר די הרבה זמן, אחרי שאחת העבודות שלו קפצה לי באינסטגרם והייתי מהופנטת מהצבעים הדיוק והייחודיות של הציור, ממש באותו רגע התחלתי לעקוב אחריו. משהו באפלה והקסם שקרוש יוצר בעבודות שלו תמיד סיקרן ומשך אותי, יצירות שנראות ממש כמו חלום. זה הכוח של קורש, הוא מושך אותך בעזרת היצירות שלו אל תוך החלומות שלו, שלפעמים לא נראים אמיתיים אבל באותו זמן נראים כל כך ממשיים. אז כשראיתי בפייסבוק שעומרי כתב בפעם הראשונה ספר, הייתי חייבת חייבת לשבת לדבר איתו ולהביא לכם ראיון.

 

Sign up at omrikoresh.com/blog #art #artist #blog #blogger #painting #paintings

A post shared by Omri koresh (@omrikoreshart) on

 

קודם כל עומרי בוא תספר לקוראים שלנו קצת עלייך,

״אני עומרי, 32, עובד כבר שנים בתחום האומנות, מציג בגלריות, אני עובד במדיומים שונים ומנסה בעקרון לשרוד את ישראל.״

מתי התחלת לצייר? למדת את זה איפה שהוא?

״יש לי תואר משנקר באומנות, אבל ציירתי תמיד. כילד קטן ציירתי לאמא שלי על הקירות אפילו.״

האומנות שלך עולה על כל דמיון, יש בה הכל מהכל מאיפה אתה שואב השראה?

״אצלי זה לא בדיוק השראה. אני מחפש רעיונות לדברים ספציפיים שאני כבר מראש מתכנן לעשות. אני מסתכל על מה אמנים אחרים עושים, אני מסתכל על עיצובים אם זה בא מסרטים או משחקים ושואב משם רעיונות לפרוייקטים שאני עובד עליהם. אני לא מחפש השראה, אני לא מאמין בזה.״

עכשיו אני יחפור, מתי התחלת לצייר, איפה למדת, וספר לנו קצת על עבודות שעשית בעבר?

״קודם כל יש לי תואר משנקר באומנות, אבל ציירתי תמיד. כילד קטן ציירתי לאמא שלי על הקירות אפילו. מכרתי ציורים בעבר, ומכרתי כמעט את כל הבובות שיצרתי. אני מכין כל שנה כמה פיציפקע’ס למכירה (כי אני נהנה להכין אותם). היו לי כמה קונספטים לתערוכות, הייתה לי שנה שעברה תערוכת סולו של ציור/צילום, היו לי סדרות של ציורי שמן גדולים, תערוכת סולו של פסלים ובובות. אני קצת מפוזר אבל תמיד יש לי תכנון מה הדבר הבא ובמה אני רוצה להתמקד. השנה הזו, אני הולך לשווק את הספר שלי “נוארבה” (Nuerva) הציורים במדיה דיגיטאלית, הסיפור כתוב וערוך וזה היה חתיכת תהליך.״

ציור צילום ועכשיו גם ספר - תכירו את עומרי קורש
omrikoresh.com

ספר לנו על nureva איך זה התחיל?

״בגיל 23-24 היה לי חלום ממש ארוך, התעוררתי באיזה 4 לפנות בוקר, והתחלתי לכתוב כל מה שזכרתי ממנו. הפשלה שלי הייתה שלא רשמתי סקיצות של המקום, כי זכרתי בצורה פנומנאלית איך המקום היה נראה. במקור תכננתי לכתוב איזה 10 דפים, לא משהו רציני, לעשות כמה ציורים ולסגור את הבאסטה. נתתי לכמה חברים לקרוא את הסיפור הקצר וקיבלתי פידבק רציני שזה ממש מעניין, אבל קצר מדי. באותו שלב לא היה לי זמן לעשות עם זה כלום ופגשתי חבר טוב, עמית בוברוב, הוא סופר נהדר וגם גם עורך ספרותי (הוא כתב את The journals of Raymond brooks, ספר מרתק והשני יוצא בקרוב). רציתי שיעזור לי לשפץ קצת את הסיפור אבל אמרתי לו שאם הוא חושב שזה לא שווה את הזמן שלו – שיגיד! ושירגיש בנוח. אני לא אוהב לבזבז לאנשים את הזמן. הוא התעקש שהוא יעזור לי להפוך את זה לספר וככה הסיפור פשוט הפך עם הזמן למפלצת- 200 עמודים, 60 ציורים וסקיצות.״

אז תספר לנו קצת על מה מסופר בספר?
״זה מעין אליס בארץ הפלאות מעורבב עם סיפורי קונספירציה והיפה והחיה. הספר נכתב באנגלית, העברית שלי פחות טובה בהרבה, הנה חלק מהטקסט האחורי של הספר/טיזר:

״The day of the attack, I was sitting at the park, reading a book. Slavers rode in on monstrous ships. They took everyone, including me. I was taken to a horrible black city called Nuerva, where the buildings were jagged lines cutting across the sky. A man, the Captain, took me as his plaything and kept me as his own prisoner. Eventually, I found the courage to escape. Alone and frightened, I ran to the furthest edge of the city, and there I found hope. There was another city in the distance—a bright, colorful one. All I had to do was cross the bridge. I didn’t make it. I was shot at the edge of that bridge which connected the light and the dark cities moments from freedom. But I wouldn’t die just yet. It wasn’t my time״

הסיפור מורכב, הוא מחולק ל3 חלקים, רק הראשון מבוסס על החלום עצמו. הדמות הראשית לא מוגדרת כזכר או נקבה, הדמויות ללא שם, הארט הוא לא אילוסטרציה. כל האומנות המתלווה לספר היא תרגום אומנותי מחדש של סצנה קיימת. זה לא שתכננתי מה הולך להיות בדיוק פשוט זרמתי עם הרגש שלי ועם האינטואיציה. הדבר היחידי שחשבתי עליו מראש שידעתי שהדמות הראשית צריכה להיות הגרסא ההרבה יותר סקסית ויפה (ורזה!) שלי אבל- בפרסונה האינטרנטית שלי, שהמגדר מטושטש.״

איך היה לכתוב אחרי שנים של ציור וצילום?

״בכתיבה יש (מסתבר) טכניקות, יש שיטה, יש חורי עלילה שצריך למלא, זה משהו מאוד מורכב. זה היה תהליך ללמוד איך ומה עושים בדיוק אבל הדבר שהכי זעזע אותי בתהליך זה לפגוש סופרים נוראיים שחושבים שהם גאון הדור. אז כשנכנסתי לתוך העולם הזה של הכתיבה הייתי חסר בטחון בהתחלה ונתקעתי כל פעם בגלל פחד להיות כמוהם. עכשיו אני מבין שזה כמו ציור, שזה בא בתהליך ושצריך רשת תמיכה בשביל לקבל את המוצר הטוב ביותר, אז הכל טוב.״

אז אחרי שהדלקת אותי ממש, איך קונים את הספר שלך?

״אני רוצה להשיק את הקמפיין לספר באינדיגוגו בתחילת אפריל. כל מי שרוצה העתק של הספר הנהדר הזה יהיה חייב לגבות את הפרוייקט אחרת זה פשוט לא יצא לפועל. אני לא הולך להרוויח כלום מהפרוייקט הזה וזה משהו שחשוב לי שידעו אני חלק מהמשקיעים. יצרתי עמוד נחיתה בשביל רשימת אימייל שהיא רק – למטרה אחת, שאוכל לעדכן את כולכם במייל כשהקמפיין עלה. http://omrikoresh.com/book זה יהיה השימוש היחיד של אותה רשימה והיא לשימוש הפרטי שלי. אני ממש מקווה שתבקרו, תירשמו ותקנו את הספר כשיהיה רלבנטי. אני מאמין שאם יהיו לי מספיק קניינים ישראלים אוכל ליצור איוונט השקה קטן בארץ – וזה יהיה כיף.״

ציור צילום ועכשיו גם ספר - תכירו את עומרי קורש
omrikoresh.com

עכשיו אחרי שאתה אחרי כתיבת ספר, מה הצעד הבא?

 הדבר הבא שאני רוצה לעשות הוא תערוכת סולו של בובות בשילוב של תצוגת אופנה שאקח 5 מעצבי אופנה שיעצבו כל אחד שמלה אחת בהשראה מהבובות שלי. איך זה ייקרה? אין לי מושג, אבל זה הולך להיות גם מעניין. אני צריך בעקרון כסף כדי שאוכל להמשיך ליצור, אם עוד 10 שנים לא יהיה לי את הכסף להמשיך ליצור אז אני אהיה בבעיה, אז התקווה היא שאמשיך להצליח ואמשיך ליצור ואוכל להרוויח מזה מספיק כסף. אז כרגע, הצעד הבא הוא באמת להפוך את האומנות לעסק כלכלי.

ומה עם איזה טיפ לחיים?

״קומו בבוקר, תסתכלו במראה ותנו לעצמכם מחמאה אחת בקול רם כשאתם מסתכלים בעיניים של עצמכם, זה יעשה לכם את היום.״

אז אם גם אתם רוצים להיות חלק, תוכלו לעקוב אחרי עומרי בעמוד הפייסבוק שלו  או להיכנס לאתר האינטרנט שלו שהוא מופלא, http://omrikoresh.com/blog  להרשם עליו ואפילו לקבל עדכונים! מומלץ…

עמית זאנטקרן

עורכת ראשית

No Comments Yet

Leave a Reply

Your email address will not be published.