בוטיק שווארמה – הבוטיק שלא יצא לכם לשמוע עליו.

הקונוטציה הראשונה שיש לי לבוטיק זה יוקרה אבל החיבור עם שווארמה מקבל פתאום תפנית אחרת. שילוב של אומנות יוקרתית עם תרבות היומיום, שילוב של אמנים וחומרים מרקעים שונים כך שכל מרכיב מהווה חלק חשוב מהיצירה.  בניית ציפורנים ושזירת פרחים זו אומנות באותה מידה שעיצוב בגדים וצילום זו אומנות.  לאחר שנחשפתי לפרוייקט האחרון של בוטיק שווארמה : “קורונה X בוטיק שווארמה ” כל כך התפעלתי שהייתי חייבת לשבת לראיון זום עם סתיו פורגס מנהלת הבוטיק כדי לשאול שאלות ולהבין קצת יותר מה זה הבוטיק הזה.

https://www.instagram.com/p/B-SWXKjAIFc/
סתיו ספרי לי מה זה בוטיק שווארמה? 

״בוטיק שווארמה – זה רק מושג שמגלם בתוכו תופעות שאני חושבת שמאוד נכון להאיר. קשה לי מאוד להגדיר את הדבר הזה כי הוא כל פעם משהו אחר. מבחינתי אומנות זה הכל, אני לא רוצה להגדיר את זה, כי זה אף פעם לא משהו אחד. זה תמיד משתנה אצלי. הכל התחיל מתערוכת גמר ב-2018 של שנה ד’. חשבתי לקרוא לתערוכה הראשונה שלי “קלייר שווארמה” על שם דודה שלי שהייתי מאוד קשורה אליה והיא נפטרה, כל התערוכה הייתה בגוונים שהיא אהבה. משם זה התגלגל לשם הנוכחי. עבודה רשמית ראשונה הייתה תערוכת GETTING READY – הזמנתי משפחה וחברים. הייתה עמדת ציפורניים ואוכל ורק מי שהזמנו אישית יכל להשתמש בפסיליטיס של התערוכה. אירוע שני היה ב”שפגט” – אמא ודודה שלי בישלו, לא הגיעו אנשים ואז בבום באו מלא אנשים ונגמר כל האוכל בבת אחת.״

בהמשך הפיקה סתיו ולקחה חלק במגוון אירועים, בין היתר הציגה באירוע “צבע טרי” בו הבוטיק הפך לחנות בגדים, הפיקה את “שבוע האופנה האלטרנטיבי” בו אספה מגוון של מעצבים ואומנים ויצרה תצוגת אופנה שלא ראיתי כמותה. 

מה למדת איפה למדת?

״למדתי אומנות פלסטית בבצלאל. מאוד אהבתי את הלימודים, הבנתי גם שזאת תקופה שלא תחזור. המציאות הזו שאתה כל הזמן יוצר ועובד. הייתי כל כולי מושקעת בזה. ממש נהנתי. זה לא היה סיפור ורוד אבל חיבקתי כל אתגר וכל קושי. כשהתחלתי ללמוד פשוט לא אמרתי ״קשה לי״. אמנם לא באתי מרקע בצלאלי, אין לי סבא אדריכל ואמא אוצרת אבל הייתי באה ראשונה והולכת אחרונה. כל הלב שלי וכל מה שיכולתי לשים, שמתי.”

פורטרט של סתיו | צילום גיא נחום לוי
אז מה דעתך על אומנות?

״אני חושבת שאומנות זה דבר בעייתי מאוד כי זה דבר פריבילגי ששמור לאנשים ספציפיים. פעולות שאנחנו עושים כל יום אלו פעולות של אופנה.(להתלבש, לענוד תכשיטים וכ’ו) ואומנות זה לא משהו שהיינו יכולים לצרוך ביום יום שלנו  אבל בזכות פלטפורמת האינסטגרם אנחנו יכולים לצרוך דימויים והשראות בכמויות מטורפות. לכן המרחב הוירטואלי הוא קריטי בשבילי. ואן גוך הוא אייקון נצחי אבל היום איך אפשר להיות אייקון כזה? האינסטגרם זו הפלטפורמה בשבילי ליצור תודעה כזו. זה המקום שבו אתה יכול להיות אייקון על זמני. ובכלל אני חושבת הרבה פעמים על ניכוס היצירה לאומן עצמו, הרצון של אומנים רבים לעשות הכל בעצמם. לדוגמה, בתי אופנה –  למה כל בית אופנה שרוצה נעליים מוציא קו נעליים משלו? למה אי אפשר לקחת ממותג אחר נעליים וליצור יצירה משותפת? יוצר אמיתי ידע לבחור את הבן אדם שיכול ליצור איתו. זה פעולות של אומן ולא של יוצר. הוא לא חייב לנכס לעצמו את כל היצירה.״

לא היית רוצה להגדיר את זה יום אחד?

״אני לא חושבת שזה לא מוגדר. אני חושבת שזה פשוט להטמיע מושג בעולם וזה מה שמרגש אותי. ההגדרה שלי לבוטיק שווארמה שזה איזה שהיא התרחשות משתנה בהתאם למה שקורה. לפני כל פעולה שאני עושה אני שואלת, מה קורה עכשיו? ושואלת את עצמי מה רלוונטי עכשיו? אם זה לעשות סטוריז, אם מפגש של אנשים ואיך הוא יראה. אני מבינה למה לאנשים קשה עם דברים מופשטים, לכן הרבה פעמים הייתי שואלת אנשים שהגיעו לראות עבודות שלי : מה אתה חושב על זה? אנשים היו נעלבים אבל בעצם שאלתי כדי שהם יתנו את התשובות שעולות להם.״

אז האם לאומנות שלך יש מסר אחד?

 ״האומנות שלי היא מלאת מסר אבל היא תמיד משתנה. אני יכולה להגיד לך שהרבה אנשים יסתכלו על האומנות שלי ויגידו שזאת לא אומנות. אני אומרת משהו אחר. הרבה דברים שלי שמובנים לי מאליו הם פשוט לא מובנים לשאר.״

https://www.instagram.com/p/B-PPyS_gUp1/
האם בכל זאת יש אלמנט שהוא חזק יותר בכל העבודות והיצירות?

״מתוך בחירה, אני ממש משתדלת לעבוד עם נשים. לדוגמא הפרויקט “קורונה X בוטיק שווארמה”. ממש שמחתי שכל הפרויקט היה של נשים. לא בקטע פמינסטי, אלא מתוך ההצדקה של הקיום שלי כאישה. כחלק מהרצון שלך לעבוד אחרת.  אמא שלי באה מבית של 10 בנות ובן, לאבא שלי יש רק אחיות, אני גדלתי בסביבה עם אנרגיה נשית סופר חזקה, משהו מאוד נוכח וקיים בחיים שלי. זה מפעיל אותי. אולי בגלל זה השיתופי פעולה זה משהו חזק אצלי. ובפרט עם נשים. יש לי רצון גדול לקדם ולעבוד עם נשים.

מאיפה הגיעה כל ההשראה הזו, איך הגעת לבוטיק?

״הייתה מורה שאמרה לי שאני לא צריכה באמת את בצלאל. היא שאלה אותי פעם אחת למי אני מתחברת, מי האמנים שהשפיעו עליי. היה לי מאוד קשה לענות על זה. היא אמרה לי שהיא לא סתם שואלת אותי. שהיא לא מרגישה שאני דומה לכל סטודנט. או שיש איזה אומן ספציפי שאני יכולה להיכנס תחת הכנפיים שלו. יש לי הרבה השראות שהן לא בהכרח קונבנציונליות, השראות שהן יותר אישיות, יותר שלי – למשל הבית שאני באה ממנו זו השראה,  רגעים שהסתכלתי עליהם ורציתי להאיר הם השראה. אני הולכת הרבה עם האינטואיציה שלי. דווקא הדברים שהם כביכול הכי לא קשורים השפיעו עליי. למשל הסלוני יופי שזה הלב מבחינתי. ראיתי מלא סרטונים של פיסול בג’לי, תצוגות אופנה. אני מסתכלת מלא על תופעות בעולם ותופעות ישראליות – תופעות של תרבות ספציפית, תרבות פופ וטראש. תרבויות שאת יכולה להסתכל עליהן ואת יכולה להגיד – לא סתם אנשים אוהבים אותן.״

אילו תופעות למשל?

״אני לא רואה את הקרדשיאנס אבל קים קרדשיאן מרתקת אותי במה שהיא מייצגת ובמי שהיא. אני מצליחה למצוא בה הרבה תשובות לדברים. אנשים שאוהבים את הקרדשיאנס הם אנשים שמלמדים אותי המון, אני מאמינה לאינטליגנציה של מי שרואה אותן. קים קרדשיאן גרמה לנו להבין שתחת גדול זה מראה שאנחנו אוהבים, אני אוהבת את זה שמישהו עזר לי להבין שזה מה שאני אוהבת. ״

בוטיק שווארמה בשבוע האופנה האלטרנטיבי | צילום – הגד בדר
איך רלוונטיות הבוטיק באה לידי ביטוי בתקופה הזו? 

״זאת שאלה ממש טובה. איך עושים מהלימון לימונדה. זה הפך להיות המשפט של התקופה אז העלתי את זה לסטורי לפני חודשיים. מלא כתבו לי שזה מצחיק. אז החלטתי שמה שאני הולכת לעשות בתקופה הזו היא לשמח כמה שיותר אנשים. אפילו סטורי של 3 שניות של הסתכלות וחיוך על המסך. הבנתי שזה מבחינתי מרחב היצירה. לשמח אנשים זה יכול להיות גם להראות להם דברים יפים. ״

ומה הולך להיות אחרי? יש תוכניות עתידיות?

״הייתי רוצה לגדול ולהרחיב את הפעילויות שלי למימדים אחרים כי הבנתי שהרבה דברים שעשיתי לא היו בצורה שיטתית. הייתי עושה הכל, מכינה את הכל, מפיקה, מצלמת וכו. החלום שלי שיהיה לי סטודיו עם אנשים שיעבדו איתי, שיהיה לי מפיק, צלמת, שוזרת פרחים ומשם נרכיב פרוייקטים.״

 אז איך סתיו הגיבה לקורונה? כמו שהייתה מגיבה גם אם לא הייתה קורונה. היא דואגת ליצור מכל דבר שקורה כי זה הכי כנה. מצליחה לזהות את הרגע המדויק של מה שהיא רוצה ליצור, והולכת עם זה. אני חושבת שזה נפלא, כי מה יותר חשוב ורלוונטי מאשר ליצור מתוך מה שקורה כאן ועכשיו? מבחינתי סתיו מבשרת גל אומנות חדש ומרענן. זה לא חייב להיות חד ממדי, זה לא חייב להיות משהו אחד, משהו ברור עם מסר אחיד. זה יכול להיות הרבה דברים, זה יכול להיות משהו שאנחנו לא מכירים. סתיו אמרה לי שבתחילת השנה היה לה משבר גדול כי הבינה שהיא בת 29 ואין לה מקצוע. “החלטתי שאני הולכת ללמוד ציפורניים ועושה תעודת הוראה. כל החיים הייתי אמנית וזה היה הקטע שלי אבל לא הרגשתי שזה מקצוע. אני מרגישה שזו דרך החיים שלי, זה לא משהו רציונלי.” היא אמרה לי.״

הגדרות של אומן ואומנות מקבלות צורות חדשות בעולם שסתיו יוצרת, אתה לא חייב לחיות את “חיי האומן” ולהקדיש כל רגע נתון לבניית היצירה שלך, אפשר ליצור ולבנות מתוך תרבות חיי היומיום, הפשטות והדברים שנמצאים ממש מתחת לאף שלא חשבנו לשים אותם באור הזרקורים.