“מה צריך לקרות כדי שזה יפסיק?” – על פרשת ה אונס באילת

הסיפור שהתפרסם בימים האחרונים על בת ה-16 שנאנסה על ידי כביכול 30 גברים באילת לפני כשבוע מזעזע את כולנו. הוא מרעיש ומכה גלים במדיות החברתיות. למה? כי אנחנו לא מצליחות להאמין שזה עוד פעם קורה, שעוד פעם אנחנו שומעות על עוד מקרה. מה יהיה? מה צריך לקרות כדי שזה יפסיק? מה שבטוח זה שאנחנו לא נשתוק. אנחנו נלחם בתופעה עד שהיא תפסק לגמרי. עד שלא נשמע או נקרא על עוד מקרה…

מיכל אפרתי ״ אני חושבת על הנערה בת ה16. אני מנסה להיכנס לראש שלה ואני נמלאת כאב ועצב.

אני לא יודעת לומר ואני לא אוכל לשים את עצמי בחיים במקומה. אבל אני כואבת בשבילה. המקרה הזו הוא מקרה אחד קיצוני מאוד מתוך עוד המון מקרים קיצוניים רבים. אונס ותקיפה מינית הם מקרים קיצוניים. כל מקרה שבו אני מוטרדת או מותקפת בניגוד לרצוני הוא לא נורמלי. זה לא נורמלי שזה כבר הפך לנורמה.
רק אישה שחוותה תקיפה מינית מבינה, ומי שלא חוותה תקיפה, חוותה משהו דומה או “קל” יותר – ובכוונה אני אומרת קל כי מרוב מקרים אנחנו צריכות להכריע לאיזה מקרה נתייחס בקלות ראש ולאיזה מקרה נתייחס בכובד ראש. אחרי מקרה כזה, אי אפשר לחזור לחיות כרגיל. לכל אחת זה מגיע אחרת, אחת מרגישה מרוקנת וחסרת כל תכלית. אחת פונה להפרעות אכילה, אחת לא מצליחה לסמוך על אנשים. אחת מרגישה את כל זה יחד. הפגיעה הזו מגיעה איתך לכל מקום, היא מגיעה איתך לעבודה, היא מגיעה למחשבות של לפני השינה, לחלומות, היא מגיעה למפגשים עם המין הגברי בכל מיני סיטואציות, ל כ ל מקום. ואנחנו צריכות להמשיך הלאה כאילו החיים לא הפסיקו מעולם, להחזיק חזק כדי לא להישבר.


אני מרגישה שהאינסטינקט שלי להיזהר ולפחד טבוע בי SINCE DAY 1, ומשום מה הוא טבוע אצל נשים רבות, לא רק אצלי.

כי את עלולה להפגש בסיטואציות כאלו עוד מגיל מאוד קטן, כשאת יצור חסר ישע שקל יותר לנצל. אם זה ללכת למספרה עם אמא שלי בתור ילדה בת 10, וכשאמא שלי הולכת לשירותים, אז הספר נוגע בי בלי שאמא שלי תשים לב. אם זה להיות לבד במעלית עם עוד גבר מבוגר, כשאת בת 14 והוא בן 60 בממוצע והוא מניח עלייך את היד שלו ומבקש ממך את מספר הטלפון שלך.
אם זה לקיים יחסי מין עם אדם שלא אכפת לו שכואב לך ואת לא נהנית. הוא רוצה לגמור וללכת. ואת גוש בשר שמחכה לאות הסיום. זה קורה, יותר מידיי, כל הזמן.

מקרה האונס הברוטאלי הזה משקף תופעה כללית על תופעת האלימות במדינה, כלפי נשים בפרט. אמנם הסיפור הזה רחוק ממני, אבל סיפורי אונס ותקיפות מיניות זה סיפורים שאני שומעת באופן יום יומי.
אני שומעת את זה מהמעגלים הכי קרובים לי – מבני ובנות משפחה ומחברות וחברים(גם בנים נפגעים!) ולא רק ככותרות בחדשות. זה אבסורד, זה כואב, וזה קורה יותר ממה שכולנו יודעים או שומעים.
אם מקרה כזה ממשיך לקרות כמו עוד המון מקרים רבים, סימן שטעינו. סימן שהחינוך רחוק מאוד מלהיות מושלם, שהחברה ממשיכה בדרך רעה. סימן שזה עדיין לא ברור לכולם מתי זה כן ומתי זה לא.
אני כואבת בשבילה ובשביל כל הנשים הפגועות שסוחבות את זה איתן כל החיים.
ורוצה להאמין שיום אחד נשאף לעתיד טוב יותר, בו כולם יבינו טוב מאוד את ההבדל בין סקס לאונס. ההבנה שאין פה תחום אפור. זה דווקא מאוד ברור. ואם יש ספק קל, אז אולי הגיע הזמן לעצור ולחשוב שנית.״

https://www.instagram.com/p/CEGx8a-jtfK/
בר אומנסקי ״הם עמדו בתור. הם חיכו, בסבלנות, מתי כבר יגיע תורם? זה אחר זה, עומדים מחוץ לחדר שבו נפער חור לגהינום של ילדה אחת.

רכוש נטוש, בית שאין לשלומו דורשים. שטח הפקר, איזור דמדומים – בו עומדים בתור כדי לחדור.
30 הם היו שם, כנראה.
הם עמדו בטור עורפי מסודר, כמו בצבא. כמו בחטיבה, כמו בתיכון, כמו בצופים, כמו בפינה שבקצה הרחוב.
מחייכים לעוברים ושבים במסדרונות וברחובות, והם ממתינים.

ויש לי באף את הריח של המזרן בחדר ההוא, שהיא נכלאה בו. עוברת בין הכרה לניתוק.
ואני רואה את השתקפות הצללים שלהם על הקיר,
ואני שומעת את נקישות האצבעות מקלידות,
את כל מה שקורה כאן, מעבירות אותו למימד אחר.
ואני טועמת את הדמעות המלוחות שלי, שלה.
היא אני.
כולנו שם, במיטה הזאת, ברמה כזאת או אחרת.
וכל מי שיכולה לצעוק, שתצעק. וכל מי שיכולה להושיט יד, שתושיט.וכל מי שמרגישה בלתי נראית תזכור,
אני מאמינה לך. אנחנו מאמינות לכן. הן מאמינות לנו. באנו חושך לגרש. לא נשתוק עוד לעולם.״

איריס זאנטקרן ״באיזה עולם עומדים בתור 30 גברים לאנוס נערה אחת ואף אחד מהם לא חושב שמשהו כאן לא בסדר, לא אנושי?

אף אחד לא רץ לקרוא לעזרה? הורים תתעוררו, זה התפקיד שלנו לחנך את הגברים של מחר. זה התפקיד שלנו לשמור, להסביר, לתווך, נרדמנו במשמרת שלנו!! גבר אחד זה תפוח שנרקב בערימה, 20 30 גברים זה כשל חינוכי וערכי ענק.
הכי קל להתנער מאחריות להגיד זה ילד משכונה אחרת זה לא הילד שלי, בואו ניקח אחריות , זה לא המקרה הראשון זו תופעה חברתית שאנחנו חייבים להוקיע. שכול אחד מאיתנו ישב עם המתבגרים שלו בבית ידבר על המקרה יסביר, יקשיב ויבדוק מה קורה אצלו בבית! חייבים להתעורר על החיים שלנו, על העתיד של ילדינו.״

https://www.instagram.com/p/CDgIcu5nFgq/
עמית ביטון ״אהובה, אני רוצה שתדעי שלעולם לא אבין את מה שעובר עלייך כעת.” 

“אבל לצערי יש כל כך הרבה נשים שכן והן מאחורייך. כולנו איתך, כולנו עומדות איתך כתף לכתף וזועקות את הזעקה שלך, של כולנו, שמזמן הייתה צריכה להישמע. קשה לי לומר לך את זה אבל זה לא נגמר כאן, הלוואי שכן. הלוואי שבעולם מתוקן האנסים היו מגיעים באותו הלילה למעצר ולא מעט אחר כך לפסק דין ולמאסר.
מפחיד אותי מה שתצטרכי לעבור מכאן והלאה, אבל אני אומרת לך שלא נשתוק, ולא נשכח וכולנו איתך.
אתמול בחדשות 13 נאמרו שני משפטים על מקרה האונס הקבוצתי של הילדה בת ה16 באילת.אחד מהם היה שגבר ניצל אותה ושכב איתה כשהיא לא בשליטה. אז לא, אף אחד מהגברים האלה לא שכב איתה. הם אנסו אותה. עמדו כ-30 גברים בתור מחוץ לחדר מלון באילת כדי לאנוס ילדה בת 16.


הם לא חיות אדם – הם חיים בינינו. הם לא מפלצות- הם גברים. הם לא עושים מעשה חסר תקדים- אחת מתוך 5 נשים עוברת אונס.הם בני אדם והם אנסים ומקומם בכלא למאסר עולם וזה כשאני נאורה.
העונש המרבי במדינת ישראל על אונס בנסיבות מחמירות (כאילו אונס כשלעצמו הוא לא נסיבה מחמירה)
הוא 20 שנה מאסר בפועל. רוב המקרים לא מגיעים לכך. זאת המציאות. תדברו על זה, תזדעזעו מזה, תעשו מעשה כדי לשנות את זה.״

https://www.instagram.com/p/CEGcuw_AgQn/
עמית זאנטקרן ״אני יושבת מול המקלדת ולא מסוגלת לכתוב, איך אפשר בכלל לתפוס מקרה כזה מחריד.”

“איך יכול להיות שבמדינה שלנו בה בכל מקרה חירום כולנו מתגייסים האחד בשביל השני, גברים מרגישים שיש להם את הזכות להתייחס ככה לאישה.  לעולם לא אוכל לדעת איך מרגישה עכשיו אותה נערה, אבל אני כן רוצה לדעת איך יכלו 30 גברים לעמוד בתור ולחכות לאנוס אותה. על מה הם דיברו? האם אף אחד מהם לא הרגיש או אמר שיכול להיות שזה לא בסדר? איך יכלו להסתכל אחד על השני בעיינים? האם המילה אונס בכלל עברה להם בראש? איך יכלו לאחר אותה המתנה לראות נערה במצב של חוסר הכרה ובכל זאת לרכון מעליה ולאנוס אותה?

על כל אחת ואחת מאיתנו עכשיו מוטלת האחריות להשמיע דעה, לזעוק את זעקתה ולמנוע את האונס הבא. לנו יחד יש את הכוח להראות לעולם שלא ניתן שייתיחסו אלינו ככה. שלא נאפשר עוד לאף נערה או אישה להגיע למצב כזה. זה לא עוד סיפור מעבר לים, זה לא עוד שמועה ששמעת מחברה זה סיפור שהתרחש ממש מתחת לאף שלנו. הגיע הזמן להעביר את המסר, זה לא היה קיום יחסי מין, זה היה אונס.״