אז למה בעצם אנחנו מכורים למימים – מיכל חוקרת…

לקום בבוקר, להכנס לפייסבוק, להתקל במימ, לחשוב כמה זה נכון, לגחך, לצחוק, לפעמים לשתף כי זה כל כך כל כך רלוונטי וזה כל כך מדויק. אז בואו נדבר על התופעה שהפכה לחלק בלתי נפרד מחיינו וננתח את מי ואת מה היא משרתת.

https://www.instagram.com/p/B5GcoxKBZZr/

המאה ה-21 רוויה בסוגיות רבות של בעיות תקשורת בעולם בו שיחת טלפון זאת פעולה יחסית בוטה ופגישה פנים אל פנים יכולה להביך אותנו עד כדי כאב, המרחב הוירטואלי הפך להיות המרחב ״הבטוח״ בשבילנו לתקשר. 

בתוך כל מהפכת התקשורת הדיגיטלית הזו, נשזרים גם המימים אל תוך חיי היום יום שלנו. מימ הוא דרך נפלאה להתלונן, להוציא תסכול ואפילו להודות בפומבי על דבר מה שעשית. זו הדרך שלנו להתנחם ולהבין ש”היי, אני לא כזה מוזר ואין לי במה להתבייש, יש עוד המון אנשים שמרגישים ככה”.

https://www.youtube.com/watch?v=BcsFgkdpwoI

אז מה ההגדרה של מימ?

חיפשתי את ההגדרה בגוגל ומצאתי אותה בויקפדיה בשם “תופעת אינטרנט” והנה ההגדרה:  “תופעת אינטרנטאנגלית: Internet phenomenon), או מִם אינטרנט (Internet meme), היא תוכן, לרוב הומוריסטי, שמתפשט באופן “ויראלי” באמצעות רשת האינטרנט, כגון שירים, סרטונים ויראליים, פרסומות, אגדות אורבניות, ידוענים לרגע, סלנג ועוד. יש המייחסים באופן שגוי את המושג “מם אינטרנט” רק לתמונות עם כיתוב מצחיק אך, כאמור, המושג רחב יותר…….”

ואכן המושג רחב יותר – ההגדרה בויקפדיה לא יורדת לפרט החשוב והעיקרי ביותר מבחינתי, אל תוך התופעה החברתית שנוצרה בינינו.תופעה חברתית של וידוי ושיתוף רגע מאוד אינטימי שלך אל תוך חלל וירטואלי הכולל את חברי הפייסבוק/אינסטגרם שלך – רובם זרים לך, את רובם לא פגשת לקפה וכנראה שגם לא תפגוש.

המימים הם מצחיקים , הם הדרך שלנו להביע את מה שקשה לנו/עצוב לנו בצורה שתצחיק אותנו. השיתוף הזה יכול לגעת ברגעים הפשוטים ביותר מחיי היומיום אך גם ברגעים מחוויות קשות יותר אבל הכי חשוב – השיתוף הוא  ל ג י ט י מ י. גם אם המימ קצת בוטה או מוזר או אידיוטי – זה בסדר. חיבור אימג’ עם כיתוב מצחיק נותן לגיטימציה לשיתוף הרגשות ה”ההזויים”, ה”פסיכופתים” והלא נורמליים שלנו.

https://www.instagram.com/p/BseegcPnpZq/

הערמנו על עצמנו מחסומי רגשות בתוך המרחבים האישיים, הבין אישיים ואף הוירטואלים. זה כבר לא פשוט לומר את מה שאתה באמת באמת מרגיש, לשתף את מי שאתה באמת ולהתנהג בצורה אותנטית כי זה ייחשב מוזר ואז אתה תהייה מודר חברתית והרי אף אחד לא רוצה להיות לבד חסר חברים. המימ הוא עוד מתווך מיני מתווכים, דרך תקשורת חדשה לדור שלא ממש מתקשר. כשאני מדברת על דור שלא מתקשר ונעזר במימים בשביל תקשור אני מתכוונת לדור שלי – דור ה-Y, ילדי שנות ה80-90. 

דור שגדל  אל תוך האצה טכנולוגית שלא נגמרת, שמגיל צעיר נתון למגוון עצום של אופציות תקשורת – כך למשל הילד שנרגש להעביר פתקים בשיעור,  חווה בתוך פחות מ20 שנה את הICQ, את המסנג’ר, את הEmule, את היוטיוב, את הסמארטפון הראשון, את הפייסבוק, את הווטסאפ, את האינסטגרם, את הTik Tok ועוד היד נטויה. עברנו בצורה די מהירה מתקשורת אישית לתקשורת גלובלית. הכל קורה כל הזמן והכל לעיני כולם. 

אני חושבת  שאנחנו נמצאים בבלאגן של שיתוף רגשי. חוסר החלטיות והבנה של מה נכון ואת מי נכון לשתף. כפי שכתבתי בקישור לכתבה, נהיינו זרים ומנוכרים אחד לשניה מרוב פלטפורמות תקשורת. לכן גם הביטוי שלנו נהייה יותר גלובלי, פחות ישיר. שיתוף אישי ועקיף לתוך מרחב גלובלי וחשוף לעיניי כל. ביטוי אישי לא מחייב, שלא צריך לתת דין וחשבון לאף אחד. בנוסף, גם לאף אחד אין מחויבות להגיב לי/לעודד אותי/לשמח אותי בצורה ישירה כפי שמצופה מבן אדם אותו אנו משתפים אחד על אחד.

https://www.instagram.com/p/B0eSfp1nrPM/

אז אפשר לומר שמימ היא דרך עקיפה ביותר שלנו להתמודד עם הקשיים דרך שיתופם במרחב הציבורי, הדרך שלנו לא להרגיש לבד ואפילו ליצור לעצמנו כמה חברי מימים אדוקים. אפשר לומר שזה קצת דפוק והגיע הזמן שנדבר, שנפסיק לצחוק ולהגחיך את חיי היומיום שלנו,

אבל אפשר גם לומר, שבינתיים, לדור שלא ממש מצליח לתקשר – זו דרך מצויינת ונפלאה לשפוך את רגשותינו ולהביע מעט את מה שקשה ומכאיב. תשתפו מימים, כי זה כייף!! (באמת, אני מכורה) אבל גם תדברו, תפגשו עם חברי המימים שלכם ותדברו ותצחקו על זה, אולי תצליחו דרך המימים לפתוח את מה שיושב עליכם כבר הרבה זמן.