ענקית האופנה האולטרה מהירה, SHEIN, הודיעה על תרומה של 15 מיליון דולר (בשלוש שנים) למען המאבק בזיהום הטקסטיל. ההצהרה "החגיגית" הגיעה ב- Global Fashion Summit. הועידה המובילה בעולם לקיימות בתעשיית האופנה בקופנהגן. הכסף הראשוני ילך לארגון צדקה שפועל למגר את הנזקים בשוק בגדי "היד שניה" הגדול בעולם בגאנה. האם מדובר בתחילתה של מהפכה מצד ענקית האופנה הסינית? או ספין תקשורתי שמטרתו אחת – גרין וושינג?
בשנים האחרונות, במיוחד בתקופת המגפה, דובר לא מעט על הנזק הסביבתי של תעשיית האופנה בכלל. וכן גם על הנזק שתעשיית האופנה האולטרה מהירה מייצרת בפרט.
אנו מבינים את ההשלכות של צריכה זולה. ייצור המוני, איכות נמוכה לרוב מחומרים מזיקים. וכן גם את התנאים הקשים בהם עובדים במפעלים כדי לאפשר לנו את "התענוג" הזול הזה. אך לעיתים נראה שרבות ורבים נוטים להעלים עין בייחוד כשמדובר במותג ה"אהוב" SHEIN. ענקית האופנה הסינית האולטרה מהירה מוסיפה 500 דגמים חדשים בכל יום לאתר שלה. על פי הערכות היא מוכרת בגדים בשווי של מעל ל-40 מיליון דולר בכל שנה. ושווי השוק שלה (על פי הערכות גם כן) הוא מעל ל-100 מיליארד דולר.
רבים ממוצרי האופנה האולטרה מהירה לא מחזיקים זמן רב. ובכך מסיימים את חייהם לאחר חודשים בודדים במצב הטוב בשקית התרומות. במצב הרע, בפח. על פי דיווחים מהעולם רוב גדול של מוצרי הטקסטיל שנמסרים לתרומה בכלל נמכרים למדינות עולם שלישי. על פי ארגון EARTH ORG מדובר בכ-30% מסך התרומות ה עולמי. אלו מגיעים בין היתר למקומות כמו שוק בגדי היד שנייה בקאנטמנטו שבגאנה. שוק זה מקבל בממוצע כ-15 מיליון פריטי טקסטיל באיכות ירודה בשבוע. מתוכם 40% לא ראויים לשימוש ומגיעים לזבל.
ענקית האופנה הסינית התחייבה להקים קרן של 50 מיליון דולר למאבק בזיהום שנוצר מתעשיית הטקסטיל והאופנה. מתוכה היא תקדיש 15 מיליון דולר בשלוש השנים הקרובות לארגון OR שפועל בגאנה.
בועידת הקיימות בקופנהגן הצהירה מנכ"לית עמותת OR, ליז ריקטס, על התרומה של SHEIN על פי דיווחים בדמעות. העמותה שבראשה עומדת ריקטס, מפעילה קליניקה שבועית לעובדים בשוק "היד השנייה". בה עוזרים לעובדים ומעריכים את הנזק שנגרם להם במהלכה. בנאומה סיפרה על העבודה בשוק, "רוב העובדים הם מהגרים המחפשים דרך להתקיים. לרוב נשים וילדים, שסוחבים שקי טקסטיל ששוקלים 55 קילו על ראשם. הם מקבלים דולר לסיבוב וחוזרים לישון בבית על רצפת בטון. אנחנו רואים את הנזק שנגרם לגופם בגלל העבודה הזו אבל לא יכולים לעשות כלום בכדי לעזור."
על פי ריקטס הקרן אינה תחליף ללקיחת אחריות על התנהגות מזהמת. אך כן תרומה ממשית. הכסף שהובטח יעזור לשפר את תנאי העבודה בשוק. וכן גם יממן תוכנית הכשרה לנשים במטרה להשביח את תעשייה המקומית לנהל אחרת את מחזור הטקסטיל ולפתח אותה כלכלית.
אך בעוד ריקטס ורבים אחרים בעולם שמחים לשמוע על התרומה, הנוכחים בועידה הביעו חוסרת שביעות רצון.
לגארדין התראיינה נוכחת שבחרה להישאר בעילום שם וקראה לצעד "גרין וושינג פומבי". לטענתה ולטענת רבים אחרים זו לא התשובה לזיהום שהחברה מייצרת. "זה הצעד הקל וממש אי אפשר לקרוא להם מובילים בתחום הקיימות. הם מוערכים במיליארדי דולרים ויש להם מיליונים ספייר. הם צריכים להתייחס לשורש הבעיה."
אם נשים בצד את החישוב הכלכלי של המותג, מדובר בצעד שנועד לתת לחברה תו תקן ותו לא.
בעולם המודרני והמודע בו אנו חיים תאגידים רבים יהיו מוכנים "לזרוק כמה מיליונים" כדי שהצרכנים יחשבו שהם עושים משהו למען הסביבה. לא מדובר פה בפלסטר שנועד "לתקן" פצע פנימי בחברה או התנהלותה. אלא עטיפת מתנה שהמותג מנסה להתעטף בו ללא הצלחה.
רק בימים האחרונים עלו תיעודים שונים ברשתות החברתיות בהן לכאורה קיבלו רוכשי החברה בגדים ובהם פתקים הקוראים לעזרה מהעובדים שייצרו אותם. בין אם מדובר בתרחיש אמיתי או לא הוא משקף את העיקר בו SHEIN צריכה להתעסק – התנאים של העובדים. אלו שעל גבם היא מרוויחה את המיליארדים מלכתחילה. וכן ייצור המוצרים האינסופי שבסופו של דבר מגיע לשק אותה נושאת אותה אישה בגאנה לה הם רוצים לעזור…
