ממש עוד רגע וקולקציות הגמר של הסטודנטים במחלקות השונות לעיצוב אופנה בארץ יזכו לראות אור. זו השנה המלאה הראשונה שחוו הסטודנטים מאז המגפה והקולקציות של הבוגרים כבר מוכנות לרגע החשיפה שלהן. אז שנייה לפני רגע החשיפה פגשנו אותם. התרשמנו מהתהליך ואפילו מהדגמים הסופיים. שמענו איך הייתה חווית היצירה והבאנו לכם הצצה ראשונה לסקיצות של הקולקציות. היום נציג לכן 3 קולקציות שיוצגו ממש הערב בתצוגה של בוגרי המחלקה לעיצוב אופנה בויצו חיפה.
קולקציית "משחקי ילדים“ של בוגרת המחלקה עופרי יוסף אזולאי
מהו הסיפור מאחורי הקולקציה?
"כשהייתי ילדה עברתי תקיפה מינית במקום הכי בטוח לי, בסביבת הבית שלי. הדבר מאוד השפיע על תפיסת הביטחון, המיניות והאהבה שלי. היא מאוד מאוד השתנתה. אני אמנם המון שנים אחרי זה אבל ההתעסקות בנושא בזמן יצירת הקולקציה ובמחקר שלה הייתה לי מאוד טריפואידית. אז זה הנושא בגדול אבל אני מרגישה שלא לקחתי את זה למקום אישי אלא בחרתי לדבר על החור הקטן בלב. שעכשיו אני מגלגלת אותו הלאה לעולם בצורה חדשה ופרודקטיבית."
מה היה החלק המאתגר ביצירת הקולקציה?
"להתעסק בחלקים שהיו כואבים לי. במקום המשפחתי. הדחקתי אותו הרבה שנים, זה לא היה מדובר בבית כי אני הייתי מאוד בהדחקה והתביישתי בעצמי גם. אז להציף את זה מחדש בתוך מרחב טכני כמו אקדמיה זה היה מאוד מאתגר אבל גם מקסים."
מהו הדגם האהוב עלייך מהקולקציה?
"אני חושבת שמעיל הצמר האפור שיצרתי עם שמלה לה פרווה בחלק העליון ובנויה בעצם מכמה חלקים. בסטייטמנט העיצובי שלי אני ממחדשת, יש לי מותג פרטי בו אני ממחדשת בגדים מאפס. בפרויקט הגמר זה היה מעט מאתגר אבל המחודש עזר לי לספר סיפור דרך טקסטילים קיימים. כל הדגם הזה (של השמלה) עשוי מטקסטילים ממחודשים ומדגמנת אותו דוגמנית מבוגרת דבר שממש ממש מרים את זה ונותן לו עוד חיים."
איך הייתה חווית הלמידה שלך במחלקה לעיצוב אופנה בויצו?
"היו לי 4 שנים מאתגרות, השכבה שלנו נפלה בין הכיסאות בגלל הקורונה וזה השפיע עליי, אבל אולי לטובה. לי זה גרם להיות אינדיבידואלית בעולם הזה וליצור מתוך ובחיפה ספציפית. בויצו הכל איזי, בשנה הראשונה הכל היה פתוח 24/7 עבדנו עם סטודנטים וסטודנטיות מכל המחלקות. זה היה שיתוף פעולה שמאוד הפרה אותי. ואני ממש שמחה על התקופה פה. וחייבת להודות לטלי בורק האחת והיחידה, היא הייתה הדבר הכי טוב שקרה לי ב-4 השנים האלה וכן גם אשמח להודות לקובי לב."
קולקציית “Blue Sea “ של בוגרת המחלקה מאיה כסיף
מהו הסיפור מאחורי הקולקציה?
"נולדתי וגדלתי פה בחיפה, אני גולשת גלים מגיל 17 ובתכלס כל השנים שלי פה במחלקה התעסקתי בים. אם זה היה קשור לגלישה או לים עצמו הכל סבב סביב זה. הייתה לי שנה מאתגרת והקולקציה שלי עברה הרבה שינויים. הקולקציה הייתה אמורה להיות על ״על הלבנת כוכבים״ אך עם העבודה הנושא השתנה לזיהום הימי ככלל. בתור גולשת ומישהי שאוהבת את הים בכל הזדמנות שיש לי אני מבקשת מכולם תמיד לשמור עליו. קשה לי לראות אנשים מזהמים את החוף ולא מעריכים את המתנה הזו של הטבע, המקום הכי יפה שיש. חושבת שהנושא שלי הוא יותר מסר – שמרו על אוצר הטבע הזה."
מה היה החלק המאתגר ביצירת הקולקציה?
"מבחינה חומרית קשה להגיד ש"דברים מזהמים" בלי להשתמש בדברים שמזהמים. לכן הקולקציה שלי כולה עשויה מדברים שמצאתי או אספתי בים. אין בכל הקולקציה חומר חדש, רק אחוז קטן מאוד של בד שהוא בעצם שאריות מקולקציית בגדי הים שאני מוכרת. ככה שהקושי היה לאסוף הכל ולחבר יחד. אבל אני מכירה הרבה אנשי ים אז ביקשתי לדוגמא מהמצילים לאסוף עבורי, הלכתי לשיטור הימי ולקחתי חומרים גם משם. אפיול הלכתי לנחל הקישון וחיטטתי בפחים עד שאמרו לי שאסור."
מהו הדגם האהוב עלייך מהקולקציה?
"הדגם שאני הכי אוהבת עשוי מרשתות דיגיים בכל מני צבעים, וצורות שמחוברים לכדי יצירה אחת."
איך הייתה חווית הלמידה שלך במחלקה לעיצוב אופנה בויצו?
"החוויה שלי במחלקה הייתה מטלטלת בהרבה מובנים. אני חושבת שהצלחתי להיות נאמנה לעצמי למרות כל הקשיים שחווינו. וכשאני מסתכלת על הקולקציה שיצרתי עכשיו הדבר הראשון שאומר כל מי שמכיר אותי הוא שזה "הכי אני" אז אני מאוד מרוצה. המנחה הטכני שלי ז'ק למור תמך מאוד ואני מודה לו על הליווי הצמוד בשנה הזו."
קולקציית "אני לא גיבור“ של בוגרת המחלקה גל בוזי
מהו הסיפור מאחורי הקולקציה?
"לפני 8 שנים עשית גרעין נחל ושירתתי בצהל בתקופה שהיה את עמוד ענן וצוק איתן. זו באמת הייתה תקופה לא פשוטה שחברים טובים שלי היו בעזה והיה חודש שלם שלא היה אפשר לתקשר איתם. זו תקופה שמאוד זכורה לי וידעתי שהפרויקט שלי צריך להיות חשוב. אני מרגישה גם שזה נושא חשוב במיוחד אחרי הסיפור של איציק סעידיאן. לדעתי היה חייב לעלות את הדבר יותר למודעות. בסופו של דבר מדובר בילדים שמשתחררים לאזרחות בלי הכוונה ותמיכה ורק רוצים לחיות. לחיות חיים נורמליים ושגרתיים וכל מה שהם רק צריכים זה תמיכה וליווי.
אני כבר שנתיים יוצאת עם בן הזוג שלי שגם הוא פוסט טראומטי ולאחרונה החל תהליך של תביעה בעצמו. זה הפך את הנושא לעוד יותר קרוב אליי. עשיתי שיתוף פעולה מעניין בו חלק מהמשפטים שרשומים על דגם מסוים הם בהשראת חבר של בן זוגי, עמיחי לבון, שיש לו את הספר "שקרים שקרו באמת". לקחתי ממנו המון השראה, גם מהבן זוג ומהחיים."
מה היה החלק המאתגר ביצירת הקולקציה?
"החלק הכי קשה היה ההתחלה. לנסות לתרגם את הרגשות האלה למשהו מוחשי, לדגם. זה היה מאוד מאתגר אבל התחלתי משאלון שהפצתי בקבוצות של פוסט טראומטיים ושלחתי לחברים כדי באמת להבין את מה התחושות שלהם. ספגתי משם את העולמות המוחשיים של החוויה שלהם וניסיתי להעביר את זה לטקסטילים. בחרתי לעשות זאת ממקום של תסמינים. לצורך העניין לישון בלילה, ההסתגרות בבית, הקושי במקומות הומי אדם ועוד"
מהו הדגם האהוב עלייך מהקולקציה?
"יש דגם אחד / בעצם גרפיקה שיצרתי שהיא מעיין קאמופלאג' אבל מפרצופים. זה יצא ממש ממש מטורף ומעביר את הזעקה של אותם נפגעים לעזרה. אחד הדגמים הוא מעיין קיטבג צבאי על הגוף שכולו בפאטרן הזה ומעביר את תחושת המשא הצבאית הזו. מחזרתי לא מעט מדים וזה גם אלמנט שהשתמשתי בו בכמה דגמים ואני אוהבת מאוד. במהלך הסקר המון נשים יצרו איתי קשר וטענו שמתעלמים בנושא הזה מהקול שלהן כנפגעות פוסט טראומה. אז היה לי מאוד חשוב שיהיה דגמי נשים שיתנו מענה גם לזה."
איך הייתה חווית הלמידה שלך במחלקה לעיצוב אופנה בויצו?
"הייתה לי חוויה לא פשוטה הקורונה בעצם הייתה באמצע התואר בזמן הכי קריטי. אבל למרות הקושי זה היה מחשל ומלמד מאוד וזה הפך אותי לאדם אחר. אני חייבת להודות לעידו רקנאטי שתמך בי רגשית והבין אותי וליווה אותי בפרויקט בצורה הכי טובה שאפשר. לא הייתי קלה אני אדם מאוד אמוציונלי ודעתן והוא ממש למד אותי ואני חייבת להודות לו!"
קולקציית "ידיים זרות" של בוגרת המחלקה שחר בר לב
מהו הסיפור מאחורי הקולקציה?
"הנושא שלי הוא בעצם נפגעות תקיפה מינית, והגעתי לזה בעצם מחוויה אישית שלי. מתקיפה שאני עברתי, בה חשתי סוג של קיפאון, והתוקף סוג של הפעיל לי את הידיים. זו הסיבה שיש אלמנטים של ידיים בקולקציה. אז חיברתי בין השראה של מריונטות לבין נושאי הסאדו והפטישים כדי בעצם להראות את הדיסוננס בין הקורבן לתוקף. להעביר את התחושה של המשחק האלים בגוף הקורבן והיחסים בין הנשלט לשולט."
מה היה החלק המאתגר ביצירת הקולקציה?
"היה לי קשה מבחינה מנטלית כי כשניגשתי לנושא מלכתחילה. לא דיברתי על זה כמה שנים, לפחות 10, והייתי בטוחה שבזכות ההדחקה הזו זה מאוד מאחוריי. אבל ברגע שנכנסנו לפרטים בתחילת העבודה הכל מאוד הציף אותי. בחצי השנה הראשונה היה לי מאוד קשה להגיע אפילו לחיבור שלי. איך אני רואה את הנושא מלכתחילה. עד שהבנתי איך המריונטות מתחברות לסאדו ואז באמת התחברתי לזה וזה הציף אותי. כנראה לא הבנתי כמה זה הציף אותי. גם באמצע השנה החלפתי את הקולקציה כי פשוט לא התחברתי אליה."
מהו הדגם האהוב עלייך מהקולקציה?
"יש לי דגם אחד שהוא כמו חולצה מכופתרת שמתחברת לג'קט עם רתמה. הכנתי לה פפיונים בחיתוך לייזר ממתכת שמעטרים אותו. הוא בעיני מעביר הכי טוב את המסר של הקולקציה שלי. האמת? לא ציפיתי שאותו אני הכי אוהב."
איך הייתה חווית הלמידה שלך במחלקה לעיצוב אופנה בויצו?
"היה לי קשה עם הקורונה ככה באמצע, הרגשתי שזה ערער אותנו. היה מאוד כיף לבוא לעבוד פה בשנה הראשונה וזה היה חסר. אבל בעיקרון הייתה חוויה טובה עם מנחים מדהימים. שאול אהרוני היה המנחה שלי בפרויקט והוא פשוט מדהים. היה רגיש לסיפור, הצליח להכיל אותי מאוד עזר תמך בי הוא היה הקרן אור שלי פה."
