גשמי המונסון שהכו בפקיסטן בשבוע שעבר צריכים להוות לכולנו תמרור אזהרה. גשרים קרסו, ערים הוצפו, נהרות עלו על גדותיהם ומעל אלף איש איבדו את חייהם. הפגיעה בנפש וברכוש חמורה אך החשש הגדול של המדינה הוא שלא תוכל לשקם את עצמה אם לא תצליח להמשיך ולייצא כותנה. מה זה אומר? ואיך האסון זה ישפיע על תעשיית האופנה והכיס שלנו?
פקיסטן נחשבת אחת מ-5 מגדלות הכותנה הגדולות בעולם.
בעצם 15% משטח המדינה מוקדש לגידול כותנה ומרבית השטחים הללו עכשיו נמצאים תחת מים. שר התכנון של פקיסטן אשן איקבל, מעריך כי 45% מגידולי הכותנה במדינה נהרסו לגמרי בעקבות האסון. אך זו לא הצרה היחידה מגדלים ועובדים רבים בתעשיית הכותנה הפקיסטנית נפגעו גם הם מהאסון. דבר שיוביל לפגיעה רבה אף יותר בענף כולו.
המדינה היא הספקית השניה בגודלה לתוכנית הכותנה Better Cotton Initiative. בפקיסטן בלבד לתוכנית יש חוזים עם מאות אלפי חוואי כותנה. איתם הם כעת מנסים ליצור קשר כדי לראות מה הייתה ההשפעה ואיך ניתן לעזור. על פי דיווחים החברה הודיעה למשקיעיה על ההפסדים הצפויים לבוא וכן גם כי היא מספקת סיוע הומניטרי דרך מגוון השותפים שלה באזור.
העולם כולו ותעשיית האופנה בפרט לא יכולים להתעלם מהאירוע הזה
מנכ"ל השיווק של חברת Soorty, יצרנית הג'ינסים הגדולה ביותר בפקיסטן, מזהיר מהבאות. בשיחה עם מגזין WWD אמר, אברו דיבאג כי "המונסון בפקיסטן הוא לא מקרה בודד וכולם צריכים לקחת אותו לתשומת ליבם. אני מתוסכל שהשינוי בתעשייה שלנו לוקח זמן ואנחנו לא רואים שינוי גלובלי משמעותי. אני קורא לכל אזרחי העולם – כולנו חלק מזה וכולנו צריכים לעשות משהו בנידון עכשיו."
עמותות וארגונים גדולים כבר מנסים לעזור בקמפיינים גדולים למען עובדי הטקסטיל שנפגעו. עמותת Remake (שפועלת למען עובדות ועובדים בתעשיית הטקסטיל) בשיתוף עמותות דומות פתחה קרן וכבר הצליחה לגייס מעל ל-150 אלף דולרים. אשר יגיעו ישירות לעובדי תעשיית הטקסטיל שעוד לפני האסון סבלו מתנאי העסקה ירודים. אבל ברור לכל כי האירוע אינו נקודתי ועזרה מיידית אינה פתרון ארוך טווח.
ממש כמו באוקראינה הפגיעה באספקת הכותנה תגלגל אלינו לכיס
אם בעקבות המלחמה באוקראינה ראינו עלייה במחירי הדלק ואפילו חשש עולמי ממחסור בקמח. הגשמים בפקיסטן יביאו איתם על פי רבים מחסור בכותנה. הדבר יפגע בשרשראות האספקה של המותגים המייצרים את הבגדים שלנו. ויתכן מאוד כי בחודשים הבאים נראה את הרשתות הגדולות מעלות מחירים. או אפילו במצב קיצון מפסיקות לייצר מוצרי כותנה בסיסים כמו טישרטים, ג'ינסים ועוד.
השאלה עתה היא איך עולם האופנה יגיש לנושא
הנזקים כבר נעשו, מצבי הקיצון כבר כאן והמסקנות כבר ברורות. אבל עדיין שום דבר לא נעשה. אז האם אסון בקנה מידה עולמי שיפגע במכירות יהיה זה שיוכל להביא לשינוי אמיתי? בעלי ההון שמחזיקים בתעשיית האופנה לעולם לא יוכלו להבין את חיי העובדים שעל גבם הם עושים כסף. אבל כשרוב העובדים הללו הם מתחת לגיל 35 (על פי WWD) ומרירים אסון שכזה יכול לשנות את המאזן…
