אופנה תמיד ריתקה וריגשה אותי. והיתה בתחרות בליבי אל מול אהבתי השנייה – קולנוע. שניהם, פורמטים בסיסיים של אמנות וחלקים אינטגרליים בתרבות ימינו. והם גם מזינים זה את זה. אני יכולה לדבר שעות על שניהם, והרגשתי שאני כמעט לא יכולה לעצור את עצמי מלשתף כמה אנקדוטות ועדכונים חשובים על הקשר הסימביוטי ביניהם לאחרונה. אני מציגה בפניכם את חדשות האופנה במהדורה מיוחדת – קולנוע:
זה השחקן שישחק את מעצב העל קרל לגרפלד בסרט על חייו
לא מזמן סיפרנו לכן על הנושא של המט גאלה הבאה – "קארל לגרפלד : קו של יופי", שתתקיים ב-1 למאי. רבות סופר על המעצב שמזוהה עם שאנל כמעט יותר מקוקו עצמה. זה שידע לג'נגל בין מספר בתי אופנה בו זמנית. שאהב להכניס לקולקציות שלו אלמנטים מסרטי מדע בדיוני, וכמובן – בעל אחד הפיות הגדולים בתעשייה. לא מזמן, פורסם שמעבר לתערוכה במט, אנחנו נראה אותו גם על המסך הגדול. השחקן ג'ארד לטו, יגלם את לגרפלד בסרט עלילתי חדש על חייו שגם יופק ע"י חברת ההפקות שלו.
האגדה מספרת שבפעם הראשונה שהשניים נפגשו, השחקן אמר למעצב – "אתה יודע, יום אחד אני אהיה חייב לשחק אותך בסרט עליך". לגרפלד ענה לו "רק אתה, יקירי. רק אתה". ממה שידוע כרגע, הסרט יתמקד במערכות יחסים בחייו של המעצב. לטו ישתף פעולה בהפקת הסרט יחד עם שלושה ממקורביו המהימנים ביותר של לגרפלד: פייר פאולו ריגי, מנכ"ל בית קרל לגרפלד מאז 2011. קרוליין לבר, סגנית נשיא בכירה, תדמית ותקשורת בקרל לגרפלד, שייעצה לו בענייני יח"צ במשך 35 שנים. וסבסטיאן ג'ונדאו, ששירת במשך שני עשורים כעוזרו האישי ושומר הראש של המעצב. רק בשנה שעברה שיחק לאטו בסרט אופנה נוסף – בית גוצ'י.
סידני סוויני תהיה ברברלה של 2023
מאז עבודתה ב"אופוריה", "הלוטוס הלבן" ו"היו זמנים בהוליווד", סוויני ממשיכה להיות השחקנית הכי חמה ורלוונטית בהוליווד. עכשיו נודע כי היא תככב בגרסה חדשה לסרט המדע הבדיוני משנת 1968 "ברברלה". סרט המקור, התבסס על קומיקס צרפתי קלאסי ובו שיחקה ג'יין פונדה את "ברברלה". נוסעת חלל שנשלחה על ידי כדור הארץ להילחם באיום בצורת מדען מרושע. למען האמת, אני פחות במדע בדיוני, אבל מאוד בבגדים, והדבר שאני כן יודעת על "ברברלה" זה שהיו בסרט הזה כמה תלבושות די אייקוניות.
מעצב התלבושות ז'אק פונטריי, לקח השראה ממעצב האופנה הספרדי פאקו רבאן, עיצב תלבושות שיצרו שפה חדשה. אופנת חלל. זו כללה בגדי גוף צמודים עם מחוכים שקופים מעוצבים, פרוות קוף, לטקס ופלסטיק. מאז ההכרזה על הסרט אני מחפשת את ה"חלון" האייקוני מהתלבושת של פונדה בסרט, ומוצאת. אם זה בתצוגה האחרונה של loewe או באאוטפיט שלבשה השבוע סאן מזרחי ל-monot. כנראה שככל שנתקרב ליציאת הסרט נראה אותו עוד הרבה. הטרנד החזק ביותר בבתי האופנה בשנה האחרונה הוא סוריאליזם, וזה גורם לי להתרגש ממחשבה על עיצוב התלבושות לסרט. שמהווה מגרש משחקים לדמיון, לחדשנית וליצירתיות ואתגר. לא לאכזב את מעריצי הסרט ולא לסטות מידי מהמקור.
מהאופרה לקולנוע – בית האופנה בלנסיאגה מגיע למסכים
למרות שהתצוגה האחרונה של בלנסיאגה נתנו וייב של סרט אפוקליפסה, הם עדיין לא מגיעים בעצמם לקולנוע. אלא רק כרפרנס, בסרט "משולש העצבות". סצינת הפתיחה מציגה מספר דוגמנים בקסטינג כאשר הצלם אומר להם להיראות זועפים, עבור בלנסיאגה, ושמחים, עבור H&M. גילוי נאות – אני כותבת לכם מאסמטרדם וכאן לא מקרינים את הסרט. אז דיברתי עם ליטן לשינר, מבקרת הסרטים המוכשרת של אתר "סרט". שתיתן לי הארה על משמעות סצנת הפתיחה העוסקת בסטטוס, מעמדות וזיוף בעולם צרכנות האופנה.
"במאי הסרט רובן אוסטלונד, הוא אחד שמדבר על מעמדות באופן לא מתנצל, וכאן הוא מנגיש את העניין בהתייחסות לרפרנסים מודרניים שאנחנו מכירים. מעצבי על הם "גראמפיז" יותר בעוד שמותגים במחירים נוחים לציבור הרחב, ידידותיים יותר. השם של הסרט מגיע מתוך הסצנה, ששם מסבירים על החלק הזה בפנים שנקרא "משולש העצבות". כל הסרט מתעסק בסטטוס והסצינה הזו היא התמצית לזה. אם בשאר הסרט כל הנושא הוא בסאבטקסט, סצנת הפתיחה מציגה לנו את הנושא באופן ברור ומדובר על ידי הדמויות."
מה אומרת הסצנה? למותגים נוחים לציבור הרחב הדוגמן מציג פרצוף שמח. כי הלקוח קונה בזול ובמיידיות, אז הלקוח שמח. למותגי על, הדוגמן מציג פרצוף זועף. כי הלקוח משלם וחושב המון. הדוגמן לא צריך לשכנע את הלקוח לרכוש את הבגדים של המעצב, להיפך – הוא אפילו מרחיק אותו. בעצם זה הוא שואל את הלקוח – אתה חושב שאתה ראוי ללבוש את הבגדים האלו? הם אולי אפילו שופטים את העובדה שהלקוח מודע אליה וגם הדוגמן… שהלקוח קונה בגד כל כך יקר, בעיקר בגלל השם.
מה למדנו? אופנה וקולנוע קשורים אחד בשני
כמו מתבגרים ופייט קלאב. טרנטינו וכפות רגליים, או לפחות כמו מלהקים וטימותי שאלמה. התמידו בוואצ'ליסט שלכם ובפעם הבאה שתראו סרט, התעמקו יותר בעיצובי תלבושות ואולי תגלו דברים נפלאים.
