מה לא ראינו ושמענו כבר בחודשים האחרונים על המט גאלה המתוכנן. זעם, שמועות והרבה מאוד ידיעות שמנסות לעשות סדר בין ים המידע שזרם על אירוע האופנה הגדול של השנה. הידיעה הגדולה ביותר הייתה זו שטענה כי אנה וינטור עורכת ווג העולמית מנסה השנה "לדייק" את הרשימה. אלא שהיום אנחנו יכולים להגיד שלמרות הכל… שום דיוק לא היה שם. אז איך הפך האירוע הכי אקסקלוסיבי של עולם האופנה למסיבת תחפושות המונית?
המט גאלה היה מאז שהוקם אירוע חברה מתוקשר ויוקרתי שמטרתו אחת תרומה למוזיאון המטרופוליטן
כמו כל נשף תרומה יוקרתי כדי להיכנס צריך לקנות כרטיס / מקום. קניית הכרטיסים היא בעצם התרומה שהולכת למכון הלבוש של מוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק. בכדי להפוך את הערב לכזה ששווה להגיע אליו הוא גם הערב שפותח את התערוכה השנתית של מכון האופנה והוא מהווה הצצה ראשונה לנעשה בין כותלי המוזיאון. בכל שנה נבחר נושא אחר לתערוכה ולנשף. ועל האורחים המגיעים לאירוע הנוצץ להתלבש בהתאם לנושא.
לאורך השנים הכניסה לאירוע הנוצץ הייתה שמורה לאליטה. פילנתרופים, אנשי החברה הגבוהה מרחבי העולם, אנשי תעשיית האופנה וכן גם לאנשים הכי המפורסמים בעולם. האירוע היה נחשב לכזה שגם שחקנים ושחקניות מפורסמים בקנה מידה עולמי נלחמים להיות מוזמנים אליו.
עם השנים התפיסה הזו השתנתה ובכדי להחדיר רוח צעירה לנשף ולהפוך אותו לכזה שמוכר בכל משק בית אנה וינטור הרחיבה את מעגל המוזמנים.
וינטור שידועה בחדשנות ורתימת המדיות השונות לטובתה הצליחה להפוך את הנשף ה"מסורתי" לאירוע ראווה של ממש. וכך בעשור וחצי האחרון ניתן לראות כיצד בכל שנה מורחב מעגל המוזמנים. הנשף מקבל הרבה יותר חשיפה. והופך לאירוע בינלאומי מוכר ממש כמו טקס האוסקר. שינוי התפיסה תרם מאוד למוזיאון ולעבודתו של מכון הלבוש. יחסי הציבור השתפרו והרבה יותר אנשים נחשפו לעשייה שלו. וכך גם לנושאים השונים שהוא מקדם וחוקר מתעשיית האופנה.
אלא שרבים מסכימים, כולל וינטור עצמה, שהאירוע יצא מכלל שליטה והפך לקרקס של ממש.
למרות שהמטרה טובה, השטיח האדום של נשף המט גאלה הפך למצעד. מקום שכל מפורסם חייב לראות ולהיראות בו. מפורסמים ומפורסמות רבים מנצלים אותו ואת האופנה בכדי לזכות בכמה דקות של תהילה. ולא פעם מגיעים בלוקים תלושים וקלושים. יש מי שיגידו שזה המקום לצאת בלוק אקסטרווגנטי. ויש מי שיסכימו שמאז שהנושא היה קאמפ (נושא הנשף של 2019) אנשים התחילו להשתולל.
בחודשים האחרונים ראינו את וינטור ממתגת מחדש. היא התרחקה משערוריות, טיפחה תקוות ותמכה מאוד בחזרת הגלגל לתקופת האופנה השקטה. השמועה כי היא "מנקה" את רשימת המוזמנים לא איחרה לבוא. ואיתה הציפייה של רבים לראות איך השנה תחזור עטרה ליושנה. הנושא כמובן היה קארל לגרפלד חברה הקרוב של וינטור והיה ברור כי יהיה מדובר בערב הוקרה יוקרתי בו היא תשקיע את כל כולה.
אלא שהנה אנחנו ביום שלישי הראשון של מאי, יום אחרי המט גאלה מרפרפים בין הפרסומים ומגלים שהקרקס ממשיך לדהור בכל הכוח.
מפתיע לראות כי דווקא בערב המוקדש לאדם עם דעות מחרידות בחרו רבים להאדיר את דמותו ולא את העשייה שלו. מפתיע לראות כיצד נשים מפורסמות וחזקות בתעשייה (לילי קולינס לדוגמא) הגיעו עם לוקים המאדירים את שמו של האדם שיצא נגד תנועת Me too. מדהים לראות שרשימת המוזמנים עדיין כוללת מגוון רחב של אנשים מפורסמים שמוזמנים רק כדי להביא לייקים. כולם יודעים שאם שאוליביה ווילד היא המוזמנת המדויקת ביותר באירוע – "משהו פה קורה פה".
וכאן עולה שוב השאלה בה אנחנו דנים לא מעט בזמן האחרון. האם תעשיית האופנה כולה הפכה לעוד מופע אינטראקטיבי שכל מטרתו לצבור רווח תקשורתי? לפי הפרסומים וההופעות הקודמות שלה הייתה ציפייה מה"אמא" של תעשיית האופנה שהיא מגיעה לעשות קצת סדר. אך נראה כי דווקא באירוע שהיה אמור להיות הכי קרוב לליבה… היה מפגן של כאוס בחסות האופנה.
