רכישת שמלת ערב או כלה הן אולי אחד הרגעים הכי מרגשים שיש. לא משנה אם את הכלה, האחות של החתן או מוזמנת שרוצה להפציץ… ההחלטה ללכת עם שמלת ערב ואפילו להזמין אותה מראש עושה פרפרים בבטן. אך לצד ההתרגשות יכולה להגיע ציפייה אישית לשנות את עצמך עבור השמלה, ציפייה מרעילה ומיותרת. אבל מה קורה שמותג בוחר לפרסם וידיאו בו הוא אומר ללקוחות שלו "לא לאכול פסטה" לפני מדידה? מחשבות על רגע שהרתיח אותי…
עונת האירועים / קיץ מזמן איתו תמיד הרבה מאוד ציפייה ל"להיראות טוב"
לא משנה אם הוזמנת לחתונה או ששטפו לך את המוח עם רילים סטייל "הוט גירל סאמר". לכולנו במיוחד באקלים הישראלי בא להיראות טוב ולחשוף קצת עור. אבל אם נדבר בפרט על אירועים והזמנת שמלות ערב יש גם את ה"ציפייה" להיראות "רזה" בשמלה. להגיע למדידה ולאירוע "כוסית" וכן הלאה וכן הלאה. כל אלו יכולים להרעיל את תפיסת המציאות שלנו ולא פעם להביא אותנו למקומות לא טובים. והכל בשביל… שמלה.
אבל פה נכנס מעצב.ת המותג ממנו אתם רוכשים / מזמינים / משכירים שמלה. הם צריכים להתאים לך את העיצוב הנכון עבורך, לעודד אותך להרגיש הכי בנוח בו ולא להפעיל שום לחץ חיצוני. בסופו של דבר האישה צריכה ללבוש את השמלה ולא להפך. במהלך חיי יצא לי לראות נשים נכנסות ויוצאות ממדידות וחנויות כאשר הן מחפשות – שמלה לאירוע. הדבר גם ככה מלחיץ ואף יכול לעורר אנטגוניזם. אבל כאשר הן מוצאות את האחת, כאשר המעצב או המוכר קשוב להן, מדובר ברגע יפה ונעים. כזה שיכול אפילו להעצים.
ואז התעוררתי בבוקר ויצא לי לראות ריל של מותג הקורא ללקוחות שלא "לא לאכול פסטה לפני מדידה".
ז'אנר הרילים המצחיקים מוכר כבר לכולם. ובעוד הריל המדובר ניסה להיות כזה, הוא החטיא את המטרה בטירוף. כאשר יושב.ת מעצב.ת (שאני בדרך כלל מעריכה) ובחיוך צוחק.ת שאין לה מה לעשות עם הבטן פסטה שלך במדידה. זה לא להסתלבט, זה ללעוג לתחושתי. משפטים כמו "סיימי מדידה ותדפקי כמה פסטה שאת רוצה" מנציחים מגוון סטריאוטיפים והשקפות עולם שאנחנו מזמן צריכות להיפרד מהן. כך לדוגמא, אותן לקוחות לא אוכלות… הן "דופקות" פסטה. מעבר לכך הן לא הצליחו להתאפק כדי להיות "רזות" למדידה, פעם הבאה תתאפקו ואחרי זה לכו תדפקו מה בא לכן. ומה זה בכלל בטן פסטה?
ראיתי את אותו סרטון כמה עשרות פעמים. רתחתי. רתחתי עוד יותר כאשר הבנתי כמה צפיות עשיתי לו. מפתיע לראות כי יש מעל 100 לייקים מנשים שכנראה חשבו שזה מצחיק. כי הרי זה מצחיק להנציח סטריאוטיפים שגורמים לנו הנשים לפתח תחושות אשמה, הפרעות אכילה ואפילו מקדמת אידיאל יופי מעוות. זה קורע. קורע לחשוב שילדה בת 12 שנחשפת לסרטון הזה תזכור מהיום ולנצח לא לאכול פסטה לפני "דברים חשובים". שלא יהיה לה בטן פסטה. חס וחלילה. אבל אולי הכי מצחיק זה העובדה שב-2023 יש מי שלא מצליח להבין את הכוח שיש לאידיאל היופי אליו נולדו ולמה כל כך חשוב לא להנציח אותו. לא ברילים "מסתלבטים" ולא בפוסטים "מצחקקים".
אבל אל תחשבו שלא צחקתי – הצחיק אותי נורא שאותם סרטונים מגיעים מבתי עסק.
לפני שלוש שנים זו הייתה שר פיטנס שדאגה להעלות סרטון "מצחיק" שממחיש למה צריך לחזור להתאמן אחרי החגים. פה מותג שמלות ערב מחדד לכן מה לא לאכול אם אתן רוצות למדוד או לקנות שמלת ערב. וזה באמת מצחיק – לפרסם סרטונים הפוגעים בעסק ובלקוחות משקפת אסטרטגיית שיווק באמת… קורעת.
