BringThemHomeNow#

מה משותף לגובלין ומארי אנטואנט? ראיון עם בוגרת המחלקה לעיצוב טקסטיל תמר שמואלי

מי שיודע מה הייתה מילת השנה לשנת 2022 של מילון אוקספורד שירים את היד! מי שלא, אני כאן להסביר. "התנהגות מפונקת, עצלנית, מרושלת או חמדנית, באופן טיפוסי. דוחה נורמות או ציפיות חברתיות" זהו הפירוט המוצג תחת המושג 'גובלין מוד' במילון, או בעברית 'התגבלנות'

טרנד הגובלין מוד תפס תאוצה איך לא? אחרי מגפת הקורונה שפקדה את חיינו. בזמן שהיינו רובנו המוחלט, בבית, לבושים בטרנינגים ופיג'מות, אכלנו ללא הכרה מול הטלוויזיה, ישנו על מצעים שביקשו החלפה עם כביסה פזורה בבית או יצאנו לסופר בכפכפי פרווה ושיער מקורזל קיבל הטרנד לגיטימציה והכרה עד לכדי הכרזה מילונית.

מעבר להתנהגות המוזנחת והשנויה במחלוקת, עולם האופנה החל גם הוא לפזול אל עבר הטרנד בשנה האחרונה. ראינו את זה בבית האופנה בלנסיאגה בדיוק לפני שנה. על ג'וליה פוקס באין ספור לוקים מפוקפקים שגרמו לרבים להרים גבה. על הילדים בתחנות המרכזיות בברלין. ועל אחת ממניפות דגל הגובלין, בת הזוג של מעצב העל ריק אוונס שעבורה הוא מזמן לא טרנד אלא דרך חיים, מישל למי.

תמר שמואלי (28), בוגרת התואר לעיצוב טקסטיל בשנקר לקחה את הטרנד המדובר וביססה עליו את קולקציית הגמר שלה בה המוסכמות החברתיות והמגדריות מטשטשות גם כן…

"בפרויקט הגמר שלי שנקרא OVERALL פיתחתי קולקציית טקסטיל עבור בגדים ונעליים שמיועדים לכל מי שהפריטים תואמים את טעמו האישי. שם הפרויקט מעביר את המסר. שכן הקולקציה מיועדת לכולם ואינה מוגבלת לקבוצה דמוגרפית אחת באופן בלעדי, אלא לאלו המעוניינים להשתחרר מהמאמץ המתמיד לעמוד בציפיות החברה. לקהל היעד אשר מעוניין בבגדים שמבטאים את האני הייחודי שלהם. בגדים המאפשרים להם להרגיש בנוח עם לבושם יהיה אשר יהיה."

ספרי לי קצת על הפיתוחים והדגמים מתוך הקולקציה

"הפרויקט מכיל בתוכו 14 פריטי לבוש ואקססוריז ו4 זוגות נעליים בעיצוב וייצור בלעדי. ההתמחות שלי במהלך התואר הייתה בסריגה אז בחלק מהפיתוחים של הבדים שאבתי השראה ממארי אנטואנט שסירבה ללבוש מחוכים ורצתה להתהלך בשמלה וג'קט מחויט לרכיבה. אולי בין הראשונות ששברו את הסטראוטיפ של המלכה הטיפוסית. מה שהיה מאוד לא מקובל. כך בהשראתה עיצבתי את המחוך מבד סריג שסרגתי והתלבש על סריג נוסף שהפך להיות מעין חולצה.

עוד בפיתוחים יש את הג'ינס שהוא ג'ינס קיים מארון הבגדים שלי. את החלק הקדמי השארתי כפי שהוא שהרי ג'ינס הוא אריג, ואת החלק האחורי פרמתי ונתתי פרשנות משלי להתמחות בסריגה. החלק האחורי סרוג במכונה תעשייתית בחוטי כותנה צבועים בצבעי ג'ינס ומדמים את הטקסטורה של ג'ינס אמיתי."

במחזור שלכם רק שלושה סטודנטים הציגו אופנה בטקסטיל ואת היחידה שייצרה גם נעליים לפרויקט. למדתם עיצוב נעליים במחלקה?

"לא אבל זה תחום שאני מאוד אוהבת בעיצוב. הגעתי למפעל לייצור נעליים בדרום ת"א שקיים מעל 30 שנה ועומד להיסגר שזה עצוב מאוד כי אין הרבה קיימות לייצור בארץ. שם בעצם לימדו אותי את התהליך, איך יוצרים את הדגם הראשוני, האב טיפוס ואז שלחנו את הבדים שסרגתי לחברון לייצור."

אז איך הנעליים משתלבות בפרויקט?

"בקולקציית הנעליים יש את נעלי הקיפי הגדולות בהגזמה שהן מבד סרוג, כפכף פתוח סרוג גם כן ואת הכפכף עם הגרב שתואם למעיל הענק. המעיל מאוד מסורבל ולא נוח בגלל הגודל שלו וזה גם חלק מהטרנד, הכי אמירה של זרקתי על עצמי משהו ויצאתי מהבית. פריט כזה מושך תשומת לב וגורם לסביבה לתהות למה שמישהו ישים דבר כזה על עצמו? רק מישהו עם ביטחון יכול ללכת ככה."

עיצבת קולקציה מאוד ורסטילית

"לגמרי. הקולקציה הזו היא הכל מהכל ואפשר לשלב הכל עם הכל. בנעליים אמנם יש פלטפורמה אבל הן ממש לא מיועדות רק למין הנשי. הן מייצגות מוחצנות נטו. לואי ה14 לדוגמא היה נועל נעלי עקב כסמל סטטוס למעמד הגבוה שבו היה. בתקופה ההיא עקבים היו מיועדים למלוכה. במהלך החיים זה השתנה, נשים נועלות נעלי עקב וגברים נועלים נעליים ספציפיות. כל דבר שיוצא מההחרגה יכניס אותם לתבנית מסויימת אבל אני לא חושבת שצריכים להיות חוקים באופנה. כל אחד יכול לבטא את עצמו איך שהוא רוצה."

אז למה טקסטיל ולמה שנקר?

"קודם כל כי לימודי טקסטיל בארץ יש רק בשנקר. כל העניין של החומר של המגע והיצירה. הרגשתי שאני יכולה ליצור הכל מאפס. קסם לי איך מחוט אחד אפשר ליצור עולם שלם של בגדים נעליים תיקים. אם רציתי בד ספציפי יצרתי אותו בעצמי."

מרגישה ששנקר פתחו אופקים?

"קיבלתי המון ידע. המחלקה נתנה כלים מדהימים. בתור אחת שבאה בלי רקע קודם בכלל חוץ מאהבה לאופנה יצאתי עם ארגז כלים באמת משובח. עם זאת פרויקט הגמר לא עבר חלק בגרון. אבל התעקשתי עליו ואני מאמינה שיצא טוב. עשיתי משהו שהוא אני ונשארתי נאמנה לעצמי זה הכי חשוב."

ארבע שנים אינטנסיביות מסתיימות עכשיו. מה התכנון ליום שאחרי?

"היום שאחרי התואר הוא היציאה לעולם הגדול, תיק עבודות ושליחת קורות חיים. אני חושבת שיש כאן כישרונות מדהימים והמון אנשים ללמוד מהם. אני רוצה קודם להתמקצע בארץ ולהבין איך תעשיית האופנה והטקסטיל עובדת במותגים הגדולים. בהמשך החלום הוא לפתוח ליין שלי."

כבר מותר לדבר על הפיתוח המקצועי הבא?

"בלי לפתוח פה הייתי רוצה שזה יהיה במעבר לאיטליה, לחקור שם לעומק במפעלי עורות. אני חושבת שהקולקציה הבאה שלי תהיה מורכבת מעור. תיקים, נעליים, שילוב של עור וסריגים שזו בעצם ההתמחות שלי ומה שאני הכי אוהבת. אם כבר אז רק שם."

Translate