בשבועות האחרונים פרצו מחאות בבנגלדש. מחאות בהם מפגינים עובדי תעשיית הטקסטיל על העברת חוק שכר המינימום שלא מתקרב לשכר המינימום שדרשו איגודי העובדים. ובעוד שתעשיית האופנה הבינלאומית תומכת בהעלאת שכר המינימום… היא לא עושה שום צעד לעזור לממש זאת. כעת המחאות נעשות אלימות והשאלה שעולה האם סחר הוגן יצליח לשנות את פני התעשייה?
מאז סוף חודש אוקטובר מתקיימות בבנגלדש מחאות של עובדי תעשיית הטקסטיל שדורשים שכר גבוהה יותר.
העובדות (קיים רוב נשי מובהק בתעשייה כולה) יצאו למחות לאחר שהממשלה העלתה את שכר המינימום בכמעט 60 אחוז. על פניו הצלחה אדירה אלא שהשכר יהיה כ-113 דולר לחודש ועדיין לא מגיע לשכר מחייה. על מנת לצאת מקו העוני על העובדות והעובדים להרוויח על פי דיווחים כ-211 דולר.
העובדים המתוסכלים יצאו למחות שכן הם ציפו ששכר המינימום יעלה ב-100 אחוזים ויאפשר להם תנאי מחייה הוגנים. על פי עמותת רימייק כ-4 עובדים מתו מאז פרצה המחאה. האחרונה אישה שנפגעה מפעולות השוטרים שפיזרו גז מדמיע וירו כדורי גומי במטרה לפזר את המפגינים. האישה נפצעה באורח קשה ומתה מפצעיה בדרך לבית החולים.
ובעוד לממשלה בבנגלדש אחריות על שכר המינימום בגבולותיה, גם לענקיות האופנה יש אחריות.
חברות ענק כמו קבוצת אינדיטקס, אייץ' אנד אמ ואפילו PVH קורפ (המחזיקה במותגים כמו קלווין קליין) הן רק חלק מרשימה ארוכה המייצרת בבנגלדש. ובעוד כולן תומכות בשינוי החוק והעלאת השכר… הן לא מוכנות לעשות צעד ולהציע מראש תשלום גדול יותר עבור השירותים שהן מקבלות. נהפוכו בשנים האחרונות דווח כי חלקן דורשות מהמפעלים לעשות להן "הנחות". שכן האקלים העולמי מקשה עליהן למכור. ועל גבן של מי מתבצעת אותה הנחה? ניחשתם נכון העובדות שהכסף הזה שמורידים לענקיות האופנה יורד בסופו של דבר משכרן. וזה עוד מבלי לציין את התחרות הגוברת בעולם. שכן כל מדינות המזרח מנסות לחזר אחרי אותן ענקיות ולהציע להם את אותה רמת מוצר… בהרבה פחות כסף.
על פי נתונים החברה היחידה ששילמה לעובדיה כ-50% יותר מהשכר הממוצע בשוק הייתה ענקית האופנה השוודית איץ' אנד אמ. במדינות כמו קמבודיה בהן חוק דומה עבר והשכר עלה, החברה משלמת על פי מגזין BOF כ-293 דולר לעובדת. העלאת השכר שינתה את תנאי החיים של העובדות לטובה. הן לא סטיב ג'ובס אבל הן כבר לא בקו העוני. השכר הזה הוא כפול ועוד קצת יותר ממה שתקבל עובדת שתעשה את אותה העבודה בדיוק בבנגלדש.
אם ניקח את הנתון הספציפי הזה נוכל לראות כי כאשר החברות ביחד עם הממשלות המקומיות מקדמות העלאות שכר ועובדות בסחר הוגן חל שיפור בחיי העובדים. וכן גם במצב הכולל של המדינה.
הדבר לעולם לא ימחק את הנזק הסביבתי האדיר שאותן חברות אופנה מהירה עושות. אבל עם עלויות הייצור יעלו ניתן להסיק שהחברות ייצרו פחות. זאת במטרה למקסם רווח יולהישאר עם פחות מלאי, הרבה פחות. אלא שלאותם חברות אין שום אינטרס לעשות זאת ונשארות בימים אלו… שקטות.
