העורף הפך למערכה וחזית משל עצמה. אנחנו רואות את זה בכל מקום ובעיקר באינטרנט, ובצורה ממש מיוחדת – אנחנו רואות את זה בעולם האופנה שעבר למצב חירום לאומי שלא יכלנו לדמיין.
אחד מהדברים שתמיד נאמרים על תעשיית האופנה בישראל, ובקטע רע – היא החולשה והקושי שלה במדינה רצופת מלחמות.
צעירה, שנמצאת במאבק הישרדותי מתמיד מול אויבים ממשיים ומשטר לא יציב. במידה מסוימת אנחנו מבינות, ומזדהות עם האמירה הזו – המצב הכלכלי המורכב בישראל, שהוא בין היתר תוצאה של המלחמה הקיומית שלה, מפעיל לחצים לא פשוטים על התעשייה ומאלץ אותה להיאבק על הישרדותה. במילים פשוטות, אנחנו לא כמו איטליה עם תקציב על לשבוע אופנה וראייה של האופנה כחלק מנימי נימינו. הלוואי שיום יבוא וזה יהיה אחרת – פחות מלחמות, יותר אופנה.
עם זאת, הלחץ הזה יצר בישראל תופעה שכרגע אנחנו רואות אותה ומתפעלות שוב ושוב – האופנה, המעצבים והתעשייה מצאו את הדרכים להשתלב כתת-חזית במציאות של "חרבות ברזל". לא רק במכירות ותרומות, אלא השפעה ממשית על המוצר, האופן בו הוא משווק ומונגש ללקוחות, ואפילו הסבת בתי ספר לאופנה למתפרות מדים.
עושה רושם שמשבוע לשבוע התופעות והאפשרויות של אופנה ומעצבים לתרום למערכה הופכות מגוונות ומקוריות יותר ויותר – ובפרק הזה של סיידנוט נתעמק בכמה מאלו.
מה אפשר לעשות עבור האופנה הישראלית, בחזרה? להנות ממנה. הזמנות מחו"ל במצב הנוכחי יקרות יותר מהרגיל בגלל הירידה בכמות הטיסות, אז בכלל – זה משתלם. וגם אם אנחנו פחות בקטע של רכישות כרגע, להפיץ את הבשורה לא עולה כסף. ערבות הדדית היא בחינם.
*רוצות להשפיע על הפודקאסט שלנו? נשמח לשמוע את דעתכן בערוצי המגזין – שאלות, הצעות לפרקים הבאים וסוגיות שעניינו אתכן. מוזמנות להגיב לנו באינסטגרם, בפייסבוק, בלינקדאין אפילו. אנחנו כאן לשמוע מה יעשה לכן טוב בתקופה הזו.
