זה סיפור בלתי יאמן על בגדי ספורט, אחים, ומלחמות. נשמע כמו התחלה של בדיחה ובמידה מסוימת – המציאות אכן עולה על כל דימיון. זה הסיפור של שני מותגים שאנחנו מכירות היטב והקשר הלא נעים שלהם ליהדות.
הסיפור שלנו מתחיל, בערך, כשבשנת 1898 נולד הבן רודולף למשפחת דסלר. שבשנת 1900 הפך אח גדול לאדולף דסלר.
משפחת דסלר מנתה בסך הכל כארבעה אחים והתגוררה בהרצוגנאוראך, גרמניה. אבי המשפחה עבד במפעל לייצור נעליים. לאחר מלחמת העולם הראשונה, האח אדולף החליט לפתוח מפעל משלו, והחל לייצר נעלי ספורט במכבסה של אם המשפחה. אב המשפחה והאח רודולף תמכו מאד ביוזמה וראו כי טוב. לאחר שעבד בייצור סוליות נעליים, האח התומך רודולף הצטרף לעסק. כך, בשנת 1924 הם הקימו יחד באופן רשמי את Gebrüder Dassler Schuhfabrik, ובעברית, "מפעל הנעליים של האחים דסלר".
בשנת 1928 ספורטאים רבים נעלו את המותג בהשתתפותם באולימפיאדת אמסטרדם, והאחים זכו להצלחה רבה ופרסום. זהו רק תקדים לכך שהאצן ג'סי אוונס נעל את נעלי המותג מאוחר יותר ב-1936 וזכה בלא פחות מ-4 מדליות זהב, ושימח בכך מאד את קנצלר גרמניה דאז – אדולף היטלר, שעלה לשלטון ב-1933 והנהיג כאמור את המפלגה הנאצית. האחים דסלר הצטרפו למפלגה והיו תומכים נלהבים. בעיקר האח הבכור, רודולף.
מלחמת העולם השנייה יצרה קרע בין האחים בתחילה בעקבות ריב משפחתי במקלט שבו מצאו מחסה מהפצצות בעלות הברית, ובהמשך כשרודולף נלקח בשבי האמריקאים כי נחשד לאיש אס.אס. היריבות החריפה דאז – רודולף חשד באחיו שהדליף מידע בגינו הוא שבוי. אחיו ניצל את הזמן להמשיך בפיתוח החברה, וקידם מכירת מגפיים לוורמא
מלחמת העולם השנייה יצרה קרע בין האחים
בתחילה בעקבות ריב משפחתי במקלט שבו מצאו מחסה מהפצצות בעלות הברית, ובהמשך כשרודולף נלקח בשבי האמריקאים כי נחשד לאיש אס.אס. היריבות החריפה דאז – רודולף חשד באחיו שהדליף מידע בגינו הוא שבוי. אחיו ניצל את הזמן להמשיך בפיתוח החברה, וקידם מכירת מגפיים לוורמאכט – פרויקט הלחימה הנאצי של הגרמנים במלחמת העולם השנייה.
בשנת 1948 האחים התנתקו לחלוטין אחד מהשני. רודולף הקים את החברה רודה, שאחרי שנה הוא שינה את שמה ל – שימו לב – פומה. אדולף שינה את שם החברה שלו לאדידס. בשנת 1973 הקים בנו של אדולף, הורסט, את חברת ארנה, שמייצרת ציוד וביגוד לשחייה. לאחר מותו של אדולף בשנת 1978, הורסט בנו ואשתו קטי דסלר העבירו לידיהם את ניהול חברת אדידס.
הלוואי שיכלתי להגיד שזה סוף ההיסטוריה הבעייתית בלשון המעטה של המותג.
אבל לאחרונה ההיסטוריה הלא נעימה הזו עלתה בעקבות הסיטואציה הביזארית על גבול זוועתית עם קניה ווסט. הראפר שנמצא במעין התמוטטות עצבים ממושכת כבר כמה שנים. התמוטטות שמתבטאת בין היתר באמירות אנטישמיות, חסרות טאקט באופן כללי, ומשולחות רסן.
אדידס החלה בשיתוף הפעולה עם קניה בשנת 2013 – כשהחיים היו פשוטים יותר, בואו נאמר – וגם ממש ממש בשיאם, עבור קניה. הוא כבר היה אחד הראפרים המצליחים בעולם, ובסוף 2011, שחרר את האלבום "Watch The Throne" יחד עם ג'יי-זי, אלבום שבאמת שם אותו על הכס כמלך היפהופ בלתי מעורער. אגב, ערב יציאת האלבום, הופיע וסט בפסטיבל באנגליה, בו יצא כנגד המארגנים שאתם הוא רב טרם ההופעה. במהלך ההופעה גינה וסט את MTV כשכעס על הסיבה שבערוץ שללו את שידור הקליפ לסינגל Monster. הוא אמר כך: "אנשים מתייחסים אליי כאילו אני משוגע, כאילו אני היטלר". חלק מן המעריצים בקהל בזו לאמירותיו וקניה קיבל תגובות כעוסות ממספר מבקרים.
אבל כנראה שזה לא הפריע לאדידס לגייסו כשנה לאחר מכן ולשתף עימו פעולה. תפקידו של קניה ווסט באדידס היה נזיל לאורך השנים – אבל הוא לא רק שימש כפרזנטור ומעין שגריר מותג, אלא גם ממש כמעצב ובעל דעה קריטית, שבסופו של דבר הניבה רווחים רבים עבור אדידס וגם עבורו.
הסערה הרצינית עם התבטאויותיו של קניה החלה ממש לפני שנה, באוקטובר 2022.
קניה יצא בשורה של התבטאויות אנטישמיות, וגם התנהגות כללית מפוקפקת שהעלתה אצל רבים את השאלה – מה קורה עם קניה? בינתיים אדידס הודיעה על "בחינה מחדש" של היחסים, מה שלקח לדעת הקהל הרבה מאד זמן – של דיבורים, ולא של מעשים. לאחר חודש הם הודיעו על ניתוק הקשרים (וכך מותגים נוספים ששיתפו פעולה עם קניה). המניה של אדידס ירדה משמעותית בתקופה זו, סביר שאם לא היו עושים משהו בנידון, הייתה יורדת אף יותר. ועדיין, מדובר ביצרנית אופנת הספורט השנייה בגודלה בעולם.
כפי שנאמר, קניה לא שימש כפרזנטור בלבד – אלא השתתף בעיצובים של אדידס ובמוצרים, וחלקם היו מזוהים עימו מאד – ועדיין. למשל נעלי הייזי, עבורן היה ממש יום פולחן מכירתי, שהסתבך ב-2022. מאות אלפי מוצרים של קניה וסט עבור אדידס עתידים היו לרדת מהמדפים. עם זאת, עדיין אפשר להשיגן, ודי בקלות. תחקירים שונים שהתפרסמו לאחרונה מעידים כי וסט הביא את דעותיו האנטישמיות לאורך שנים בפני בכירי החברה והיא עשתה הכל כדי להסתיר את הדבר.
בהמון טאקט, ואנחנו כבר מתרחקות מאד מאדידס, שחרר קניה ווסט את השיר "Vultures" ב-22 בנובמבר, בשיתוף פעולה עם Ty Dolla $ign, שכולל בו את הציטוט הבא:
"How I'm anti-Semitic? I just fucked a Jewish bitch
I just fucked Scooter's bitch and we ran up like Olympics
Got pregnant in the threesome, so whose baby is it?
Whose baby is it?"
קניה מתייחס כאמור להאשמות נגדו שהוא אנטישמי ומכחיש אותן באותו משקל של פזמון השיר דוג'ה של סנטרל סי – "How can I be homophobic? My bitch is gay", ואכן, בת זוגו של סנטרל סי דאז הייתה ביסקסואלית מוצהרת. כשקניה אומר שהוא לא יכול להיות אנטישמי כי הוא "זיין כלבה יהודית" הוא בהחלט עדיין אנטישמי ועדיין מיזוגן אבל גם לגמרי בחור שירד מהפסים (הבנתן? כי אדידס) ממש מזמן ועדיף שלא להתייחס אליו באמת. עם זאת, הוא גרר לסיטואציה את כריס בראון, גם לו היסטוריה של אלימות נגד נשים, כשפורסם סרטון בו הם שרו יחד את השיר. מאוחר יותר בראון פרסם סטורי שבו הוא כותב שהוא אינו אנטישמי, עושה מוזיקה עבור העולם, ולא מעוניין להפיץ שנאה – הוא מקדיש את הסטורי לילדים שרואים בו מודל לחיקוי (חבל עבורם ממילא).
מזל, שעכשיו כשכריס בראון מעיד שהוא לא אנטישמי – וגם קניה, וגם אדידס, אין ספק שיש להאמין להם. הם לא אנטישמים. הם רק תמכו במפלגה נאצית, התעשרו מעסקים מניבים ביותר של הוורמאכט, צייצו נגד יהודים בטוויטר, רקדו לצלילי שיר אנטישמי. חשוב לזכור במקרה הזה שכריס בראון בכלל לא שונא נשים, אלא רק מכה אותן עד שהן צריכות ללכת למיון. המסקנה שלי מהסיפור הזה היא שראפרים חייבים להתחיל להתעשת או שחברות גדולות (ובתקווה שלא תמכו בנאציזם) ישתפו פעולה עם מייגן די סטאליון וקוי לריי בלבד. סבבה מבחינתי.
