"מחבלה חדיד, דואה ליפה, מיה קאליפה" – עד לאחרונה דואה ליפה הייתה בראש קטגוריית סלביות-מחו"ל-לא-אוהבות-כחול-לבן. אבל הראיון האחרון שלה לרולינג סטונס הוביל לכותרות על שינוי עמדה ביחס לישראל. האמנם?
אם לומר את האמת, מעולם לא האזנתי לדואה ליפה והרגשתי שיש לה אופי אמיתי.
יש לה קול נעים והיא יפהפייה וזה ממש אחלה. יש לה את הקליפ הצבעוני של physical שבו היא כמעט מצליחה לעשות טוורק. אני בטוחה שבעוד מאות שנים כשילמדו בחוגים לתרבות פופ באוניברסיטאות על הירח,.דואה ליפה לא תהיה פסיק בהיסטוריה. אבל אולי היא לומדת, ברגע זה ממש, לשנות את התסריט.
דואה ליפה ידועה בישראל בדעותיה הפרו-פלסטיניות שגובלות בנימה בורה של אנטישמיות.ושל חוסר מושג כללי בתרחישי המזרח התיכון, שמבחינתי זה בסדר, לא ציפיתי שהיא תבין. היא לא למדה את הלקח של סלביות וסלבים אחרים שהוא "אם אתה לא יודע, אל תדבר". מה שמייצר עבור הפשוטע תוכן מרהיב ולאחרונה מספק שורות למוזיקת היפ-הופ.
בראיון המדובר לרולינג סטונז היא מספרת על הציפייה שלה מגיל 28 והחיבה שלה לאסטרולוגיה.
אפשר היה לחשוב שהיא עושה פאני באני בציפורניים וחוגגת יום הולדת בלנדוור,.אך מסופר שבדיוק חזרה מלונדון אחרי שחרור הסינגל החדש, "הודיני". כאן נחשפת סיבת הריאיון – לאחרונה דואה ליפה נפרדה מחברת הניהול שלה, מבן הזוג שלה,.ודחתה את צאת האלבום החדש לשלב מאוחר יותר השנה. נושא הראיון, אם חשבתן במקרה, הוא לא ישראל. נושא הראיון הוא דואה ליפה. שאוכלת לעיתים ארוחות ערב עם אלטון ג'ון ומיק ג'אגר. מידע חדש ומרעיש שקראתי בעודי כותבת וכעת איני יודעת מה לעשות איתו. הראיון ארוך מאוד ומקיף עולם שלם – החיים הנוכחיים של דואה, העבר האחרון, העבר הרחוק, החופשות והיחס מהמעריצים, המשפחה והקריירה שלה. היא מספרת שהיא אוהבת לקרוא ספרים וגם מספרת על ההשפעות על המוזיקה החדשה שהיא יוצרת ועל השינויים בכתיבה.
כשדואה מדברת על הוריה והמשפחה שלה, היא חולקת שהם פליטי מלחמה שברחו מקוסובו, וכשגידלו אותה הצליחו לחלוטין לטאטא את הסוגיה הזו.
היא לא הרגישה חריגה כילדה, אבל היום מרגישה שהעבר שלה משפיע על האישיות שלה, פוליטית. האירוניה מתה והיא מסבירה שהיא רגישה יותר כלפי אנשים שנאלצו לעזוב את ביתם. ההתבטאות הבולטת ביותר היא גינוי חמאס והאמירה שלה שכל החיים חשובים, על משקל all life matters. והציטוט המלא:
"“My feelings on displaced people [are] very real and raw, and it is a difficult subject to speak about because it’s so divisive,” she says. There’s a somber shift as she carefully gathers her thoughts. “But there is a world where you can feel for all lives that are being lost. And I have to say this: I don’t condone what Hamas is doing, regardless of what [that advertisement in] The New York Times said [in 2021]. Every life is precious.”
חכו, עוד מזה, והפעם היא ממש אומרת "ישראל":
“"I feel so bad for every Israeli life lost and what happened on Oct. 7,” she says. “At the moment, what we have to look at is how many lives have been lost in Gaza, and the innocent civilians, and the lives that are just being lost. There are just not enough world leaders that are taking a stand and speaking up about the humanitarian crisis that’s happening, the humanitarian cease-fire that has to happen."”
קראתן נכון – דואה ליפה מרגישה "כל כך רע" עבור החיים הישראלים ומה שקרה ב-7 באוקטובר. וכרגע, מה שחייבים להסתכל עליו הוא החיים האבודים בעזה. הסיבה ותוצאה של המשפט לא לגמרי ברורות לי. חיי אדם של חפים מפשע, בכל צד, הם יקרים וחשובים, אבל שלא תבינו לא נכון – הם לא חשובים לדואה ליפה. דעת הקהל העולמית חשובה לדואה ליפה שכנראה השכילה להבין ניסוחים דיפלומטיים והתרומה שלהם להשמעות בספוטיפיי.
