במאי של השנה שעברה הוגשה בארה"ב תביעה נגד ענקית הספורט נייק בגין גרין וושינג. התובעת, אזרחית בשם מריה אליס, טענה כי החברה מטעה את הצרכנים להאמין שהמוצרים שלה מתחשבים בסביבה. התביעה הייצוגית הפכה מהר מאוד לחרב מעל צווארה של נייק אלא שהשבוע היא בוטלה. אבל האם החברה באמת עושה גרין וושינג? ומה זה אומר על תביעות גרין וושינג בעתיד?
על פי כתב התביעה, התובעת מריה אליס רכשה 3 מוצרים מקיימים של ענקית הספורט, ורק לאחר השימוש גילתה שהם לא כאלה.
התובעת האשימה את ענקית הספורט בהטעייה צרכנית שכן הפרסומים שלה "שופעים בהצהרות הטוענות כיי המוצרים שלה 'מקיימים', 'עשוים מחומרים מקיימים', 'ירוקים' ומתחשבים בסביבה". עוד טענה כי למרות שהחברה מתיימרת להוביל את תחום החומרים המתחדשים בתעשיית הספורט היא לא באמת עושה זאת. היא המשיכה לתאר כמה הבטחות מאתר החברה והחומרים השיווקים שלה שעל פיה שקריים. שתיים מהדוגמאות שניתנו היו "ייצור מסיבים ממוחזרים" וכן גם "הפחתת זיהום ופליטת גזי חממה". כל אלו על פי התובעת מפרים את חוק MMPA במיזורי (המקום בו הוגשה התביעה) שאוסר על הטעייה צרכנית בשיווק ופרסום.
עורכי הדין של נייק מיהרו לבקש את ביטול התביעה בטענה שהיא לא מבוססת, ואכן ב-28 במרץ צידד בית המשפט בטענתם.
תביעות גרין וושינג הן אחת מהמאתגרות והנפוצות של התקופה. חברות רבות אכן עושות שימוש לרעה בהגדרות המקיימות. ואף מצהירות על עשייה שלא באמת מתקיימת מאחורי הקלעים. הגשת תביעת גרין וושינג מהסוג כנגד ענקית ספורט בינלאומית כמו נייק הייתה צריכה להיות מבוססת מידע מהימן.
אלא שאליס בכתב התביעה שלה לא הצליחה לספק אפילו הוכחה אחת לטענות שלה. המוצרים שרכשה לא עברו שום בדיקת מעבדה. לא היה לה שום ממצא מדעי המוכיח כי החומרים אינם מתחדשים. ויותר מזה היא לא סיפקה לבית המשפט שום הוכחה שנייק ממשיכה לזהם למרות ההצהרות שלה. עורכי הדין של החברה מיהרו לבקש ביטול. שכן התביעה כולה הסתמכה על הצהרות אישיות של התובעות. לאחר ששמעה השופטת את שני הצדדים היא הסכימה עם נייק, שמדובר בטענות אישיות חסרות בסיס ראייתי.
זו תביעת הגרין וושינג השלישית שיוצאת מצד צרכנים כנגד ענקית אופנה או ספורט שמתבטלת בבית המשפט.
גם התביעות המאוד מפורסמות נגד ענקית האופנה H&M מהשנה שעברה הסתיימו באותה הצורה. והמסקנה היא אחת, הצרכנים ממהרים לתבוע את החברות והתאגידים מבלי לבדוק לעומק את הטענות שלהם. בכל 3 המקרים לא הצליחו האזרחים להוכיח בצורה מדעית כי הצהרות הקיימות של החברות שקרית. ובכל 3 המקרים למרות שיצאו הענקיות מהתביעה בלי בעיה, נגרם להן נזק תדמיתי אדיר.
בעוד תביעות AI סוחפות את העולם כרגע. ומאתגרות את האופן בו אנחנו מגינים ותופסים זכויות בסיסיות כאלה ואחרות. תביעות גרין וושינג פשוט מאוד מסבות נזק לתעשייה. וכן גם לאלו שבאמת רוצים לעשות למען הסביבה. בין אם הם צרכנים או חברות ותאגידים.
