כוכבת ברידג'רטון קוקלן נבחרה להוביל קמפיין במותג ההלבשה התחתונה המוכר והאהוב, סקימס – שמצליח לשמור על מעמד ויציבות כבר תקופה בזכות הגאונות העסקית של כריס ג'נר וקים, שפשוט יודעות להיות קשובות לקהל שלהן
קוקלן, שראוי לציין את האנטי-ישראליות שלה כבר בשלב זה (מעניין איך זה מסתדר עם קימי?) נבחרה להוביל קמפיין למותג.
קמפיין שמהדהד כמובן את המחוכים של המאה ה-19 בדרמה התקופתית שבה היא מככבת, ברידג'רטון. התמונות בגווני הפסטל מרפררות כנראה לתקופת הרנסנס, בה נשים שאינן מידה 36 ומטה דווקא נחשבו לשיא האידיאל. התמונות של הקמפיין מזכירות במיוחד לדעתי את ציוריו של בוטיצ'לי, הגוונים והאסתטיקה הנגזרת מהן – במיוחד הפרימוורה והולדת ונוס.
קוקלן לובשת בקמפיין בין היתר את הגוונים המזוהים איתה בסדרה. עם זאת, הגאונות שבמהלך קשורה בלב ליבו של המותג, שמוכר לנו, בקצרה, גוף חטוב יותר. ממש כמו בסדרה, המבליטה כמה וכמה פעמים ובין היתר בפרק הראשון של העונה החדשה כיצד "נארזים" גופי הנשים במחלצות ומחוכים שנועדו להדק בעיקר את אזור המותניים. אבל סקימס, מותג שמנסה לעשות כמעט את אותו דבר בדיוק, בהחלט משווק את עצמו גם ככזה שנגיש להמונים (כנראה יותר ממחוכים מהסוג של בנות האצולה בסדרה ברידג'רטון) ובנוסף, נחשב נוח וגמיש, ו"פוטר" אותנו מכל מיני שרוכים וקשרים שהיו נהוגים בעבר עם טכנולוגיות, גזרות ובדים חדשניים.
נראה לי שזה גם עניין מהותי בקמפיין ובבימוי שלו.
בפריימים היפהפיים, החלומיים שקוקלן מצולמת בהם, היא נראית נינוחה עד כדיי הירדמות. היא מסוגלת לנוח, להזיז את הגוף בגמישות בזוויות שונות – בקיצור, כל מה שהיא לכאורה לא מסוגלת לעשות באותם מחוכים "של פעם" מהסדרה.
יש משהו מדכא בקמפיין, בעיניי – הוא מבליט לנו שאידיאל היופי כאן כל הזמן, כבר מאות שנים, ומה שמתחלף הוא רק האופנים המדויקים בהם הוא מוחל על נשים ומונע מהן את החופש לעסוק בכל דבר שאינו המותן שלהן, דבר שרלוונטי לכל המעמדות – גם לקים קרדשיאן בעצמה, כפי שראינו במט גאלה האחרונה. צו האופנה לא מוותר לעולם. אם אפשר למצוא מידה של אופטימיות בהקשר של בודי פוזיטיביטי, קוקלן היא בכל זאת מטר ו-55 ס"מ, גובה שלא בדיוק מלוהק לקמפיינים ענקיים כל יומיים. עם זאת, עושה רושם שבקולקציית הקמפיין אין מידות אורך, כך שאני תוהה אם הלוקים שלובשת קוקלן בקמפיין קוצרו עבורה במיוחד.
