כמי שנולד באמצע שנות התשעים הייתה לי הפריבילגיה לראות מה קורה במפגש בין פרסום ותהילה, לחיים האישיים של חלק מהכוכבים הגדולים בעולם. עברתי את בריטני בדיכאון ב-2007, מיילי סיירוס קצוצת-שיער על כדור ברזל, דמי לובאטו נכנסת ויוצאת ממכוני גמילה. כשחשבתי שכבר ראיתי הכל, הגיעה בילי אייליש והיציאה שלה מהארון. השינוי הדרסטי באסתטיקה שלה, המוזיקה שהשתנתה והאנרגיה החדשה שהיא מביאה איתה. הכל קרה לי קצת מהר מדי ובלבל אותי לרגע (ואולי גם אתכם). אז בואו נעשה סדר בדברים.
הולכים קצת אחורה בשביל רקע
בנובמבר 23׳ בילי אייליש מתראיינת לכתבת שער למגזין ׳וראייטי׳, אחרי שהיא קוטפת אין-ספור פרסים בעקבות השיר "What Was I Made For" לסרט ברבי. במהלך הכתבה בילי אומרת ״מעולם לא הצלחתי להתחבר בצורה טובה לבנות. אני אוהבת אותן כל כך. אוהבת אותן כאנשים. נמשכת אליהן כאנשים. אני נמשכת אליהן באמת״. האמירה התמימה (לכאורה) הזו, שעוד לא ברור האם היא הייתה פליטת פה של בילי או שמא טעות מתוכננת, הציתה את הרשתות החברתיות בקונספירציות ובלבול.
הכתבה הזו יוצאת כחצי שנה אחרי שבילי ובן זוגה לשעבר, ג'סי ראת'רפורד, סיימו מערכת יחסים של שנה. את ג׳סי אתן (אולי) מכירות מלהקת the Neighborhood עם הלהיט (היחיד?) Sweater Weather. מספר שבועות אחרי הכתבה, בילי מתראיינת שוב ל׳וראייטי׳ בטקס שהם מקיימים. הטרפת שהייתה ברשתות סביב ההערה המעומעמת שלה… מביאה את המראיינת לשאול את בילי האם היא בכלל התכוונה לצאת מהארון באותה כתבה. בילי עונה בקול מובך ״לא התכוונתי, אבל זה לא היה ברור? פשוט לא הבנתי שאנשים לא ידעו. אני לא כל-כך מאמינה בזה (לצאת מהארון). למה אנחנו לא יכולים פשוט לחיות? אני עושה את זה (יוצאת עם נשים) כבר הרבה זמן ופשוט לא דיברתי על זה.״
באופן כללי הראיון עם וראייטי היה נראה די חיובי ובאווירה טובה. בילי סוג-של יוצאת מהארון בכתבת שער. ואז מדברת על זה מול מצלמה ונותנת לקהל הרעב ביס ממנת הרכילות העסיסית שהוא רצה.
מה שקרה אחר כך לעומת זאת, היה דבר שאף אחד לא ציפה לו. כמה ימים אחרי הראיון בילי מעלה פוסט לאינסטגרם בו היא מאשימה את וראייטי שעשו לה אאוטינג. בפוסט היא יושבת על אסלה עם מכנסיים מופשלים. תחתונים ורודות וג׳ינס כאשר האבזם של החגורה שלו הוא שתי נשים על הברכיים אחת מול השנייה. הכיתוב של התמונה היה: ״תודה וראייטי על הפרס ועל זה שעשיתם לי אאוטינג על שטיח אדום ב-11 בבוקר במקום לדבר על כל דבר שמשנה יותר. אני אוהבת בנים ובנות. תעזבו אותי בשקט בבקשה ולמי בכלל אכפת״.
ליטרלי שוק. הבחורה שעד לפני רגע הסמיקה מול המצלמה ודיברה בקול של תינוקת שולפת את קלף האאוטינג. למי שלא בקיא בטרמינולוגיה אגב, אאוטינג מתייחס להוצאה מהארון בצורה פומבית ללא הסכמה של אותו אדם. למרות שברוב המקרים אאוטינג נחשב לטאבו, יש פעמים שדווקא זו פעולה שננקטת כמנגנון להתמודדות עם צביעות (כמו לדוגמה פוליטיקאים שמקדמים חקיקה אנטי-להט״בית, בהיותם להט״בים בארון).
גם בארצנו הקטנטונת היו כמה מקרי אאוטינג ידועים לשמצה. הדוגמאות הבולטות היו גל אוחובסקי להראל סקעת בקיץ 2010 בעצרת לזכר הפיגוע בבר נוער, או הירחון ״הזמן הוורוד״ לאורנה בנאי ב-2003 אחרי שהיא התבטאה נגד הקהילה הגאה.
ואם נחזור לנושא שלנו – הרבה מים עברו מתחת לגשר של בילי אייליש ומגזין ׳וראייטי׳.
בילי אפילו התנצלה ואמרה שהיא הגזימה בזה שאמרה שהם עשו לה אאוטינג. התהליך שבילי עוברת מאז (שאנחנו חשופים לו כתופעת צד הנובעת מאולטרה-פרסום של מישהי שהפכה לכוכבת על בגיל 14) מרתק בעיניי. היא מאז ומתמיד ידעה לשים את עצמה במרכז, בצורה מודעת וחוקרת. ראיה לכך היא הראיונות המצולמים שהיא עשתה במשך שנים ל-'Vanity Fair'. בראיונות ההם היא נשאלת את אותן השאלות שנשאלה בשנה שעברה. תוך כדי צפיה בתשובות מהשנה הקודמת. אם הייתי צריך לספור כמה גלגולי חיים אני עברתי בעצמי מאז גיל 14… הייתם מוצאים אותי עדיין סופר.
והנה, אנחנו מקבלים הצצה לאחד התהליכים הכי אישיים ואינטימיים שאדם יכול לעבור עם עצמו – יציאה מהארון. עכשיו תראו, יש לי הרבה מה להגיד על יציאה מהארון. ואני חושב שרוב מי שיצא מהארון בחייו (מדבר פה על זהות להט״בית, אבל אפשר להתרחב לעוד הרבה סוגי ארונות) עובר את אותם השלבים פחות או יותר.
בחצי השנה האחרונה בילי אייליש משתנה וכמעט הופכת לאדם אחר.
אם טיילור סוויפט לא הייתה תובעת חותם על המילה eras תהיו בטוחים שהייתי מדביק אותה למצח של בילי. השיר Lunch, שנראה שהפך להמנון הלסבי בקרב בנות מתחת לגיל 25, מיקם אותה בקטגוריה חדשה שהיא לא הייתה בה עד היום… האליטה הלסבית. בילי לא לבד שם, ומצטרפת לשורת כוכבות של דור ה-Z כמו צ׳אפל רואן (המטריפה) ורנה ראפ. לאנץ׳ הוא לא השיר היחיד ששם אותה על המפה הלסבית. בגרסה משותפת לשיר guess של צ׳רלי xcx בילי הולכת עם הטרנספורמציה הזו עד הסוף.
בקליפ היא נוהגת על טרקטור 570n. שוברת קירות גבס ומדברת על זה שהייתה משכיבה את צ׳רלי. אם היא לא הייתה סטרייטית כמובן. מה אני אגיד – עידון במיטבו! מה שנתפס ע״י הרבה אנשים כאייקוניות, קצת צורם לי. עולם הדימויים הלסביים של בילי אייליש נראה כאילו הוא יצא מחוברת על לסביות בשנת 1995. הוא לא חדשני או מעניין. הוא רדוד וסטריאוטיפי ובולט בגסותו אל מול כוכבות אחרות שמצליחות להעביר מסרים פמיניסטיים וקווירים בצורה טובה הרבה יותר. בפעם הראשונה בקריירה הרגשתי שאין הלימה בין הטקסטים המדהימים שהיא כותבת, לבין הפרסונה שהיא מציגה.
עדיין בתוך כל הביקורת, אני מזכיר לעצמי שמדובר באישה בת 22.
בגילה של בילי אייליש אני עוד הייתי עמוק בתוך הארון שלי. וכשיצאתי ממנו כנראה הייתי הומו סטריאוטיפי שנופל בדיוק לאותן המלכודות. יש קסם בלראות מהצד את התהליך הזה על מישהי שחשבנו שכבר עברה הכל, ובעידן דיגיטלי שאין לאן לברוח בו. הקסם הזה הוא הגולמיות של הבחירות וההחלטות שלה. ואם יש משהו אחד שאפשר להגיד על בילי זה שהיא לא נשארת במקום להרבה זמן. היא עושה טעויות, ואז צומחת וגדלה מהן. במעגל לא נגמר שאנחנו צורכים דרך פוסטים באינסטגרם וכתבות באתרי רכילויות. אני מעריץ אדוק של בילי עוד מתחילת דרכה. ובטוח שעוד שנה אמצא את עצמי (ואותה) בדיעבד אנשים שונים לחלוטין. למזלנו, לפחות המוזיקה שלה נשארת מופתית לאורך הדרך.
