בשנה שעברה לאור פרוץ המלחמה, חודש הקניות לא הפך לחגיגת הצרכנות הנהוגה. השנה המשק הישראלי והבינלאומי כבר מתכונים לחזרת הצרכן הישראלי לשגרה. אבל איך הכל התחיל? האם אכן נראה שיאי מכירות? ואיך כדאי לנצל את ההזדמנות בצורה חכמה ומיטיבה?
בפרק האחרון של הפודקאסט של המגזין, סיידנוט, סקרו עורכת המגזין עמית ורעות זאנטקרן את ההיסטוריה של חודש המכירות. שמקורו בכלל באירוע שנתי שגרם לשוטרי מדינת פילדפליה לכאב ראש בשנות ה-50…
למרות שיש אינספור סיפורים על המקור של יום המכירה. על פי רוב הסיפור האמיתי התרחש בשנות ב-50 בפילדלפיה, ארה"ב. באותה תקופה נהגו תושבי הפרברים לעשות קניות בעיר ביום שלאחר חג ההודיה. יום שישי שיוצא בדיוק גם לפני משחק הפוטובול המסורתי של צבא ארה"ב שנערך ביום ראשון של אותו סוף שבוע.
"יום הקניות" של תושבי הפרברים הפך לכאב ראש רציני עבור שוטרי העיר. שהיו צריכים לשמור על הנעשה בה ולנתב את התנועה בהתאם לעומסים. השוטרים שהיו ממורמרים מהבלגן האדיר החלו לקרוא ליום השישי המדובר, בלאק פריידי. וזאת משום שעבורם היה מדובר פשוט באסון. התיאור התפשט במדינה ומהר מאוד ניצלו אותו בעלי חנויות לפרסום יום המכירה וקידום מבצעים כדי להביא עוד קונים לחנויות.
היום, מעל 70 שנים לאחר מכן, המסורת של הבלאק פריידי הפכה בחסות העולם לאירוע המתפרס על פני חודש שלם ומתדלק צריכת יתר וזיהום סביבתי אדיר.
על פי הנתונים אירועי החודש בין אם יום הרווקים הסיניים או הבלאק פריידי בארה"ב שוברים שיאי מכירות שנה אחר שנה. כאשר בשנה שעברה יום הרווקים שבר שיא והגיע למכירות בינלאומיות על סך 156 מיליארד דולר. והבלאק פריידי הגיע לכמעט 70 מיליארד דולר. והזיהום? בהתאם. על פי נתונים של סטטיסטיקה אירועי בלאק פריידי בלבד מייצרים בכל שנה כ-429 אלף טון של גזי חממה. ומחקר שנערך בבריטניה ב-2019 הוכיח כי 80% מהפריטים שהנשאלים קנו במסגרת האירוע נזרקו אחרי מספר שימושים בודד.
וכן, גם השנה אנליסטים בארץ ובעולם צופים שבירת שיאים. כאשר רבים בעולם מתכוננים לחזרתו של הצרכן הישראלי שבשנה שעברה נמנע מלקנות בגלל המלחמה. אבל איך אפשר להפחית את הזיהום? מה הדרך הנכונה ביותר להתכונן לאירוע ולעשות בו בחירות צרכניות נבונות? על כל זה ועוד תוכלו לשמוע בפרק החדש של סיידנוט.