בזמן שכולנו בוהים בסטורי אחר סטורי, מתעדכנים בידיעה אחר ידיעה, דואגים לא לפספס את מניין חולי הקורונה, את מניין המתים בעולם, מניין התפשטות המגפה. עוברים לפייסבוק לראות מה קורה שם, עושים שיחות לייב באינסטגרם, מזמינים משלוח של אוכל, מוחקים אפליקציות ותמונות ישנות מהטלפון כי כל כך משעמם, יש אנשים שחיים כבר שנים ללא סמארטפון. לאבד את הטלפון לא מפחיד אותם והם טוענים שזה גורם להם לחיות יותר טוב.
אז קבלו בבקשה במחיאות כפיים את אחד מבין השורדים האחרונים של הטלפונים הטיפשים או אם תרצו גם אפשר לקרוא להם החלוצים של עידן הטלפונים הטיפשים במאה ה21. חשוב לי לציין שהראיון נעשה לפני פריצת הקורונה בעולם, אבל דווקא עכשיו הוא מקבל לדעתי משמעות חדשה ומעניינת עוד יותר.
ספר לי על עצמך? בן כמה אתה ומאיפה?
"אלעד, סטודנט לאומנות בבצלאל-שנה ג', עובד בחנות ספרים. בן 25. גר בירושלים, במקור מכפר יונה."
ספר לנו איזה טלפון יש לך?
"יש לי טלפון טיפש, דגם הפלאפון שלי הוא MODU, פלאפון זעיר אשר הומצא עוד לפני 2010 ופשט רגל מעט אחרי 2010. הגודל שלו והעיצוב שלו הם מה שמשכו אותי בו."
ממתי יש לך את הטלפון הזה?
"מלפני כמעט שנתיים. זה לא הטלפון הטיפש הראשון, יצא לי לאבד כמה אבל זה לא כל כך כואב לאבד טלפון טיפש."
למה בחרת לעבור לטלפון הזה?
"הרבה שקט שאני מקבל בעקבות ההחלטה. תמיד לא הסתדרתי עם טלפון חכם, אני מאחרון החברים שעבר לטלפון טיפש אז כשכולם עברו. ממש לקראת סוף הצבא, אחרי כמעט 3 שנים הפסקתי, ניסיתי בהתחלה לדלל את השימוש ולמחוק אפליקציות שלא היו יותר מידיי נחוצות אבל זה מכשיר שדורש הרבה זמן. רמת הפרטים שהייתי נותן לו לדעת עליי לקחה לי הרבה זמן. אחרי שפעמים רבות המכשיר היה נכבה לי משימוש יתר היית מרגיש חוסר אונים- איפה אני? עכשיו מה אני עושה? בלי הבטריה אין חיים כביכול."
איך זה השפיע על העבודה שלך או הלימודים?
"יש קבוצות עם מורים – אבל אני לא מרגיש שזה חסר לי ואני רואה שאני לא חסר להם. זה קבוצות שתמיד נמצאות על השתק בכל אופן ותמיד מתעלמים מהן. לא באמת מרגיש שחסר לי טלפון חכם בחיי, אני יודע שיש לי את המחשב בערב. אם אני מקבל רפראנסים בלימודים אני כותב יותר בפנקס ובערב חוזר לבית ומוצא את רשימת הרפארנסים שנתנו לי במחשב."
איך זה לחיות בלי סמארטפון בין אנשים שכל עולמם הוא הסמארטפון?
"אני מרגיש שיש לי יותר זמן להתעסק בדברים שיותר מפרים את הדימיון, אני מתעסק בדברים לעומק, מאפשר לי להעמיק את החוויות ואת ההוויה שלי, את ההבנה של מה שקורה עם עצמי. למשל – הלכתי עם חברים של אחותי לנחל אלכסנדר, החברים התעסקו בצילומים של הנחל לאינסטגרם למרות שלדעתי הוא מכוער ומזוהם. אני אספתי חומרים מאזור הנחל ולאחר מכן הגעתי לבית והצלחתי ליצור פסלים למרות שסביבת הנחל לא הייתה יפה, מטופחת או נקייה. העיניין שאנשים מתעדים את החוויה מאוד בולט לעין וזה מה שגרם לי לצאת מה"משחק"."
מה הדברים הטובים ביותר שקרו לך בעקבות המעבר לטלפון לא חכם?
"השקט – היעדר הדאגה של איבוד המכשיר וההצמדות אליו, היעדר הפחד לגורלו של המכשיר. השקט הנפשי. ההשקעה שאתה משקיע במכשיר שלך לא נגזלת ממך בעצם בהיעדר המכשיר. בנוסף, בטלפון החכם יש את כל האפליקציות הדרושות ברמה העקרונית כמו שיש בסמארטפון – שיחות, אסמסים, מחשבון, מצלמה."
יש דברים שאתה מתגעגע אליהם? אתה מרגיש שלפעמים אתה מפספס?
"אפשר לומר שיצא לי לפספס דברים הקשורים בעיקר באקטואליה – כמו למשל שלקח לי שבוע לשמוע על הזכיה של עדן אלנה ב"כוכב הבא לאירווזיון" שתייצג אותנו באירווזיון 2020 (עכשיו כבר ב2021), למרות ששוב – זה לא ממש חשוב לי. איך אני צורך אקטואליה? כשאני במחשב אני נכנס לYNET , למרות שהוא לא בהכרח האתר הכי טוב לצריכת האקטואליה אבל הוא מהווה עדכון אקטואלי בצורה כללית שעונה על מה שאני מחפש."
יש פעמים שאתה מרגיש לא מחובר למה שקורה מסביבך בעקבות זה? (אקטואלית, חברתית)
"לא באמת מרגיש, מרגיש לפעמים דברים קטנים לגבי כתבות לא חשובות. לפעמים אני מגלה על פיגוע שקרה בירושלים אחרי 8 שעות ומגלה מחברים שאירע פיגוע טרור כמה מאות מטרים מאיתנו. ברגעים כאלה לפעמים אני לא מרגיש מחובר אבל מצד שני אני לא חושב שזה מאוד בריא לבן אדם צריכת החדשות האובססיבית הזו שרק גורמת לדאגה וחרדה יתר על הצורך."
משהו נוסף שחשוב לך לציין ?
"אני חושב שבחרתי לעבור לטלפון טיפש בשביל עצמי, אני לא עושה את זה בשביל לשמש דוגמה לאנשים. קורה הרבה פעמים שאני מציג את הטלפון הטיפש ומקבל תגובות של איזה אומץ וכל הכבוד ורק אתה מסוגל. זה מין דבר כזה שהוא תלוי אדם אם זה עובד לך או לא. "
אחרי הראיון הזה אני פשוט לא יכולה שלא לחשוב על החיים לפני ואחרי הסמארטפון, אין לי ספק שהוא שינה את החיים שלי ושל כולנו מ1 ל-1000. הייתי רוצה לעבור לטלפון טיפש ולחיות את החיים במלואם, לחוות את החוויה במלואה ולא להיות נתונה להסחות דעת של הטלפון שלי. מצד שני אני מרגישה שחלק נכבד מהחיים שלי ממש נמצא בתוך הטלפון עצמו, מה יהיה עם כל ספריית המוזיקה שלי בספוטיפיי ובאפל מיוזיק? מה אעשה עם חוסר הידיעה של איפה אתם ומה אתם עושים דרך הסטורי שלכם?
ומה אם אנשים יפסיקו לתקשר איתי כשאעבור לטלפון טיפש? האם אוכל להיות חלק מהחברה? מהסביבה שלי? האם זה יהיה דילול החברים האחרון שאני צריכה בחיים? אבל מצד שני מי שירצה להיות איתי קשר פשוט יתקשר אליי או יסמס אליי, אני יכולה לעבור לשמוע מוזיקה דרך אייפוד או דרך תקליטים (זה במילא טרנד עכשיו) ואני גרועה במתמטיקה אבל כן יש מחשבון בטלפון.
אז אני לא באמת יודעת מה עושים, אבל יכול להיות שעוד כמה שנים נחליט שבא לנו להתחיל "לחיות באמת" ויכול להיות גם שלא. הכל תלוי בנו ואיך נעצב לעצמנו את המציאות, מציאות שבה טכנולוגיה וקדמה הזה הכל. עכשיו נותר לשאול – האם טכנולוגיה מקדמת אותנו או שהיא דווקא מנוונת אותנו?
