לאחרונה מתחילים לעלות לשיח הציבורי בארץ מושגים הנוגעים לקיימות בעולם האופנה. בין אם בפרסומים או ברשתות החברתיות נראה שפתאום כולם רוצים לקחת חלק בתעשיית האופנה המקיימת. אבל לקחת חלק בתעשייה ובעשייה לא כל אחד יכול. ולא כל מותג שמתחייב או מפרסם שהוא אקולוגי או מקיים הוא אכן כזה. נראה שיש המון מותגים וחברות אופנה גדולות שרוצות לרכב על הגל ולשכנע אותנו שהן, למרות מה שאולי חשבנו, מקיימות / אקולוגיות. אין פה באמת שינוי באידיאולגיה זה גרין וושינג. והגיע הזמן שאנחנו הצרכנים נלמד מה זה אומר ואיך לא ליפול לפח…
אז רגע. מה זה גריין ושינג?
״גרין וושינג״ הוא מונח שנולד בשנות ה-80 על ידי פעיל איכות הסביבה בשם ג׳י ווסטרוולט. הביטוי נוצר כדי לתאר פרסומים שקריים של תאגידים שטענו באותה תקופה שהם עושים צעדים למען איכות הסביבה. מה המשמעות בעצם? אידיאולוגיה בתחפושת. למרות השנים שעברו משמעות המונח נותר על קנו, וגם היום הוא מתייחס למצב בו מותג מקדם עצמו כמקיים או אקולוגי כאשר הוא בעצם, לא. איפה אנחנו יכולים לראות את זה קורה בחיי היום יום שלנו? במגוון הקמפיינים והליינים שמשיקות חברות האופנה בשנה האחרונה המבטיחים שינוי וקיימות כאשר בעצם אין בכך אלא תעלול שיווקי. בראיון למגזין ווג אמרה אמינה רזבי, מנכלית הקואלציה להלבשה ססטינבילית (Sustainable Apparel Coalition), שלהגיד שאתה ירוק זה קל. ״כאשר אתה אומר שאתה אקולוגי או מקיים אתה לא באמת חייב להוכיח את זה. ההצהרות הללו לא מגובות בנתונים מאומתים ואמינים. זו הסיבה שהצרכן לא באמת יודע את האמת ולא יכול לעשות את הבחירות הנכונות לו.״
הניצול הציני הזה של המושגים והנושאים החשובים לנו צריך לגרום לנו להרים גבה ולקחת צעד אחורה.
האם החברות שיצאו בקמפיינים המבטיחים לנו עתיד ותעשיית אופנה טובים יותר משקרות? האם אין בכוונתם לעשות את כל הדברים אליהם התחייבו? לרוב, אומרת מנהלת הסוכנות לייעוץ בנושא קיימות Eco-Age הארייט ווקינג, לא. וזה המקום שלנו כצרכנים לעשות בירור ולוודא את אמיתות הפרסומים. ״אל תקשיבו או תאמינו לפרסומות שאתם רואים. תעשו את המחקר בעצמכם וחפשו נתונים באתרים של אותם חברות. לרוב החברות שבאמת עושות צעדים למען הסביבה מפרסמות באתר שלהם נתונים ומטרות ברורות שאפשר לעקוב אחריהם״. דוגמא כואבת מהתקופה האחרונה? פחי ״המחזור״ שמופיעים ברשתות האופנה המהירה. על פי כתבה שפורסמה לאחרונה, גם זה תעלול שיווקי שהוכח כיעיל מאוד בתדלוק תרבות הצריכה. רשתות האופנה המהירה בעצם עוזרות לייצר אצל הצרכן את התחושה שאין צורך לעשות שינוי בהרגלי הצריכה, אפשר למחזר הכל. הקונים יכולים להשקיט את מצפונם ולהשכיח את המחשבה שאולי הצריכה שלהם בלתי הולמת ובזבזנית. הכל טוב כל עוד הם ממחזרים. וזו חברים הדוגמא מצוינת ל… ניחשתם נכון, גרין וושינג. (נ.ב. ראוי לצייו שבאותו מאמר נאמר כי רק 30% מהבגדים באמת מגיעים למחזור, השאר מגיעים למזבלות.)
אז מה אנחנו האנשים שלא מוכנים להשקיט את המצפון עם פח מחזור יכולים לעשות כדי למגר את התופעה?
- ידע זה כוח – העשירו את עצמכם בנושא והביעו דעה כדי ליידע גם אחרים. הגיע הזמן להעלות את הנושא ולא רק את המושגים האקולוגיים לסדר היום. זה לא מספיק רק לחשוב את זה, ספרו על הדבר לשכנים שלכם, לחברים שלכם אפילו להורים! בואו נשנה את השיח הציבורי, נתייחס לתופעה ונהפוך את המונח והתופעה לאחת שכל אדם מכיר.
- רואים פרסום שנראה לכם גרין וושי? בדקו את הנושא לעומק ובררו בעצמכם האם הפרסום אמין. הפרסום לא אמין? בואו נעמיד את החברות האלו במקום, שתפו את העולם בדבר! ככה נוכל לחשוף את האמת ולהשתמש בכוח הצרכני שלנו לעצור את התופעה.
- לא כל חומר טבעי הוא אקולוגי – ישנם המון חומרים טבעיים שבתהליך הפיכתם למוצר מזהמים מאוד את הסביבה. לדוגמא, האם ידעתם שבכל שנה נכרתים 150 מליון עצים בכדי להפיק את בד הויסקוזה?
- בדקו מי מייצר את הבגדים שלכם – מוצר מקיים הוא לא רק כזה שנוצר מחומריים אקולוגיים אלא גם נוצר בצורה שפגועת כמה שפחות בסביבה ובאנשים שמייצרים אותו. זוכרים את הסיפור של BOOHOO?
זה הזמן שלנו להביא לשינוי, לא לתת לאף אחד למרוח אותנו עם גרין וושינג ולשנות את פני התעשייה למען עתיד טוב יותר. למען (גם אם אתם צעירים מידי בשביל לחשוב על זה) הילדים שיהיו לנו ודור העתיד שהולך לקבל… עולם מתפרק רק כי לנו בא 60 ג׳ינסים חדשים בשנה.
