אחרי שפרסמתי את הכתבה השנייה בסדרה, שעסקה בשיווק מוצרי מין והמבט הגברי, כתב לי חבר באינסטגרם משהו שעורר בי את הרצון לחקור ולהמשיך לכתוב על השוק הכל כך מעניין הזה. הוא כתב לי על זה שיש משהו בתנועה הפמיניסטית שמקל מכירה של מוצרי מין לנשים. זה נכון ממש, ואפשר להסתכל על זה מכמה זוויות:
- התנועה הפמיניסטית נקראת גם "התנועה לשחרור האישה". ודאי שפמיניזם הוא מונח רחב מאד, ותחתיו יש המון סוגיות מורכבות ותת זרמים. אבל ברמה העקרונית, אחד מהתחומים שבעיקר הגל השני והשלישי של הפמיניזם התעסקו ומתעסקים בו – הוא חיי מין וכל הנוגע בכך.
- בזכות הפמיניזם, בין היתר, ומהלכים היסטוריים של הגל הראשון – לנשים בכלל יש כסף בארנק לבזבז. אין עוד איך להגיד את זה.
- "האישי הוא פוליטי" – הוא אולי המוטו המזוהה ביותר עם הגל השני של הפמיניזם, שגרס שיש קשרים בין חיי הפנים והחוץ, הפרטי והציבורי. כלומר, מה שאולי נראה לך שהוא דבר אישי מאד שקורה רק לך (למשל – אוננות) הוא אפשרות להסתכל על אותה סוגיה כמפתח לזווית רחבה יותר, של תופעה. זהו סוג החשיבה שמוביל פעילות פמיניסטיות לדאוג שיהיו תחבושות בקמפוס, כי אם אין – הקמפוס לדוגמה, הופך פחות נגיש לנשים. לא רק לך. ואת לא לבד בבעיה הזו.
המחשבה על למכור בכלל לנשים, שיקנו עבור עצמן, מוצרי מין – הוא רעיון חתרני משורשו.
כשעבדתי בסקסי שופ הרבה גברים באו לקנות לפרטנריות שלהם ויברטורים, וחלקם היו חלוקים מאד בנושא ושיתפו בחששות שלהם. הויברטור צריך להיות טוב, אבל מה אם הוא טוב מידיי? בדיוק כמו בדיון על המבט הגברי, יש משהו בפוטנציאל האדיר של העונג הטמון בויברטור או מכשיר אחר לאוננות שמאיים על הקונספציה של גבריות שולטת, אקטיבית, בלתי מנוצחת. בכלל – הרעיון של נשים וגברים נהנים מסקס, לא עבור מטרות ילדים – הוא לא פחות מחדשני, גם במאה ה-21. אז ברור שנדרשו כמה מהפכות, ועדיין נדרשות, כדיי לרכוש ויברטור. אבל הקפיטליזם האיץ את התהליך הזה מהר מאד.
בישראל, במערב, במדינות קפיטליסטיות – תעשיית מוצרי המין נוסקת, תוך כדיי שיש מקומות בעולם שבהן לנשים אסור להסתובב ללא חיג'אב.
גם בישראל המוסר הכפול הוא אדיר, והקפיטליזם יחד עם השמרנות שנטועה עמוק בתרבות שלנו יוצרים דיסוננס קשה לגישור. למשל: כדיי לעבור הפלה, עלייך לעבור ועדה שתחליט עבורך. נשים נשואות נאלצות לשקר לעיתים בועדה על מנת לעבור ועדה ולהפיל. בו זמנית, פרסומות בטלוויזיה יציגו לך את לינוי אשרם שמספרת כמה היא חזקה ויכולה לעשות סלטות גם בזמן הוסת. אחר כך, את עלולה לגלול באינסטגרם ולהתקל במפורסמת נוספת ששומרת נידה בזמן בחודש בו היא טמאה, וגם תופיע לך פרסומת על החופש המיני שלך לבחור בויברטור של חברה X, ויש מצב שהפרסומת הזו טורגטה עבורך כי בילית ליד חברה שהתעניינה ברכישת ויברטור. אז מה החופש המיני האמיתי שיש לך, ועד כמה ממנו מוכרים לך בפרסומות ממש יפות?
כשנכנסות לאתר של Lelo, מותג צעצועי מין שנחשב לטסלה של הצעצועים, כתוב בענק הקופי הבא: "ללו היא לא מותג צעצועי מין, אלא תנועת סלף קייר לכולן ולכולם. ללו מזמינים את הקהל הרחב להצטרף לתנועה הזו, באמצעות גילוי הניסים והנפלאות של מוצריהם (בחיי, לא נגעתי בתרגום). כלומר, על מנת להצטרף לתנועת הסלף קייר הכוללנית כל מה שצריך לעשות זה… לקנות ויברטור. אשכרה.
גם לחברה Woo more play יש קופי דומה, ממש בראש באתר, כמו שעשו ללו. י"Welcome to the land of better sex, where it’s all on your terms. No shame, no taboo, just great, healthy sex. So, what are you into?" כך Woo פותחים את הכניסה לאתר בהזמנה לעולם של סקס טוב יותר, בתנאים שלך. בלי בושה או טאבו, רק סקס בריא ונהדר. אז, מה הקטע שלך? כלומר, ככל שאנחנו מתקדמות ומתחקרות עוד ועוד מותגים של מוצרי מין – מתברר שתעשיית המין מכוונת להנאה, עצמאות וצרכנות מינית כתנאי לפמיניזם וקדמה.
הסטאדי קייס הבא מביא אותי למה שכנראה יהיה הכתבה הבאה – מה קורה כשהנאה מינית, קפיטליזם וסמארטפונים נפגשים?
אם השאלה של טור זה הייתה על חופש מיני וגילינו, לצערי, כמה הוא מוגבל – באופנים מתוחכמים ומוסתרים שנועדו להיתרגם לכספים, הרי שהקשר לסמארטפונים וטכנולוגיות מנותרות חדשות כבר מקבל טייק שהוא לא פחות ממראה שחורה coming to life. הדוגמה הבאה שרציתי להביא היא מהאתר של ליונס, שמשלבת בין כפייה צרכנית ומתקדמת של סלף קייר, שליטה ופמיניזם – לבין הישגיות קפיטליסטית שיש בה משהו גרידי, כמעט חזירי.
וזהו הקופי בכניסה לאתר של Lioness: י"This is your better, smarter orgasm. Lioness is the only vibrator in the world that can show you your own orgasms so you can learn how to make them better."
לפי ציטוט זה, הויברטור של ליונס הוא היחיד שיכול להציג בפנייך את האורגזמות של עצמך כדיי שתוכלי ללמוד לשפר אותן. אין בי קמצוץ שיפוטיות למי שזה מעניין אותה, ובכנות זה מעניין גם אותי. אבל המשותף עד כה למסרים השיווקים באתרים שבחנתי בטור דעה זה הוא שהאשליה לחופש, או לעולם שהמיניות בו היא מדהימה ומובטחת – חייב לעבור דרך רכישה של ויברטור, בין היתר, כי זה הדבר הפמיניסטי לעשות.
זו התזכורת היומית שלי לזה שצריך לחשוב פעמיים גם כשנראה לך שהמסרים שאת מקבלת מהסביבה הם למטרה הנכונה עבורך ובעינייך.
Freedom! Freedom! I can't move"
Freedom, cut me loose! Yeah
Freedom! Freedom! Where are you?
'Cause I need freedom, too!
I break chains all by myself
Won't let my freedom rot in hell
Hey! I'ma keep running
'Cause a winner don't quit on themselves" Beyonce, Freedom
