המושגים ״אהבה וקבלה עצמית״ נזרקים הרבה לאוויר בשנים האחרונות במרחבי הרשת. מהפכת הרשתות החברתיות שהעניקה קול ובמה לדמויות מגוונות שמקדמות דימוי גוף חיובי, העלו על סדר היום הציבורי סוגיות הקשורות לתחום זה. ונדמה שנוצר גל חדש של שיח ומודעות ששוטף את האינטרנט.
לעיתים קרובות פונות אליי עוקבות שמבקשות להבין איך מתחילים לאהוב את עצמנו? גדלתי בקהילת ה״בודיפוזיטיב״ – אך בשנים האחרונות אני מוצאת את עצמי מתרחקת ממנה. מתוך הבנה שאהבה אינסופית היא עבודה קשה שלא תמיד אפשרית ולא תמיד מתגמלת. התפיסות הרדיקליות שהנחו אותי בעבר, שעזרו לי לפתח מערכת יחסים חיובית עם הגוף שלי, גם גרמו לי לעיתים להרגיש אשמה בימים שבהם לא הצלחתי לאהוב את עצמי. הצימוד ״אהבה עצמית״ הפך למסחרי ונפוץ גם בשדות שיווקיים ומרוב הרמות ברמות כבר לא רואים את היער.
למישהי.ו שרק מתחילים את המסע שלהם לקבלה עצמית, אובר חיוביות והתלהבות ראשונית עלולה להיות בעייתית לתחזוק לטווח ארוך. מערכת היחסים שלנו עם עצמנו וגופנו בפרט, בדומה למערכות היחסים שלנו עם אנשים אחרים בחיינו הן מורכבות ודינאמיות. כמו שאני לא אוהבת את החברה הטובה שלי כל יום, כך אני לא בהכרח יכולה לאהוב את עצמי יום יום באותו האופן. כאן נכנסים לתמונה המושגים ״באדי ניוטרלטי״,כבוד וקבלה ששונים מאוד מאהבה. בניגוד לתנועת הגוף החיובי שאומרת שכל הגופים הם ״גופים טובים״, זוהי תנועה המתנערת מההנחה שגוף הוא בכלל טוב או רע.
כמה תזכורות שעוזרות לי בימי דימוי גוף שלילי:
טיפ מס 1. את הרבה יותר מרק הגוף שלך
בחברה שמקדשת נראות חיצונית, בה הערך העצמי שלנו נמדד במידה רבה באיך שאנחנו נראות. קל מאוד לשכוח שהגוף שלנו הוא הכלי שלנו בעולם. זה הבית שלנו שמלווה אותנו לכל מקום והוא הקליפה של כל הדברים הנהדרים שקורים מבפנים. במשך שנים הרגשתי מאבק גדול לאהוב את הגוף שלי, עד שיום אחד גיליתי שזה בסדר גם כשאני לא. התפקיד והערך שלי בעולם לא מתמצה באיך שאני נראית. יש לי כל כך הרבה מה להציע מעבר לנראות החיצונית שלי. כך שגם אם אני לא מרגישה יפה ולא אוהבת ועפה על הגוף שלי במקסימום זה ממש בסדר, כי אני לא מתחילה ונגמרת שם.
טיפ מס 2 . תזכרי שאת נורמלית
אחד מהיתרונות הגדולים ביותר של הרשתות החברתיות שניתן לזקוף לזכותן, היא העובדה שלכל אחת ואחד יש במה ופלטפורמה לחלוק את עולמו. התוצאה של השפע היא שאנחנו יכולות לבחור אחרי אילו חשבונות אינסטגרם אנחנו עוקבות. כאלו שגורמים לנו להרגיש נורמליות, קיימות, שמעצימים ומחזקים אותנו. או כאלה שגורמים לנו לרצות להסתגר שלושה ימים בחדר ולא לאכול לעולם? בעולם שבו רוב הקיום שלנו נמצא מבעד למסך, חשוב מאוד לאמן את העיניים שלנו לראות גיוון ולגלות את הכוח שקיימת באמת לא מפולטרת.
טיפ מס 3. תלבשי בגדים שמתאימים לך
לא משנה באיזו מידה הייתי, מגיל צעיר תמיד הבעתי את עצמי באמצעות מה שאני לובשת. ולמרות מה שנאמר בסעיף אחד, אני מאמינה שכשאנחנו לובשות בגדים שאנחנו מרגישות בהן בנוח ומרגישות בהן טוב בעינינו ,אנחנו אוטומטית מרגישות טוב יותר ובנוח יותר בסביבה שלנו. הרעיון של להידחס ולהיאבק עם פיסת בד לא מכבדת אותך. אל תבני על זה שתרדי כמה קילוגרמים ושתחזרי לג׳ינס שלפני הקורונה. את לא בעונש החיים קורים עכשיו והם קצרים מידי. צאי, תקני ג׳ינס מוצלח שאת מרגישה בו נהדר עכשיו, במידה הנוכחית שלך ותהני מהעובדה שהחיים חזרו ושאת כל כך ברת מזל לחיות ולחגוג אותם.
התזכורת החשובה ביותר היא שתהליך הקבלה העצמית שלנו לא מסתיים לעולם, משום שאנחנו כל הזמן משתנות.ים. הציפייה שנגיע לאיזושהיא פסגת הר של אהבה עצמית אינה ריאלית. אלא הליכה יום יומית על קרקע שלעיתים יכולה להיות מאוד לא יציבה. יש עליות ויש מורדות וזה בסדר, העיקר לנסות להמשיך ללכת.
