20% מכל רכישת מרצ׳נדייז יעברו לעמותת כנפיים של קרמבו! מלאי מוגבל

הנסיך הארי, הדוכסית מייגן והמאבק מול התקשורת 

אזהרת טריגר: מחשבות אובדניות, התאבדות, גזענות. 

אנסה ליצור כאן סיכום מהיר של כל הדרמות, הבגידות, ההריונות, הנישואים והסקנדלים שיצרו הנסיך הארי והדוכסית מייגן, כנראה שלעולם לא אסיים את הכתבה ולעולם לא אפרסם אותה כי הם לא נחים לרגע. זוג צעיר, הם עוד בשלב ירח הדבש. חמוד. הנסיך הארי יצא בהצהרה לאחרונה במסגרת סדרת דוקו שהוא מפיק עם אופרה ווינפרי (האחת והיחידה), בה הוא משתף בקשיים שאשתו חוותה במהלך ההריון. הקושי שייצר הכי הרבה כותרות היה המחשבות האובדניות של מייגן בחודש השישי להריונה, עם בנם ארצ’י. 

מערכת היחסים של השניים הייתה מקור לכותרות בלתי פוסקות במשך תקופה ארוכה, ונראה שהם לא מעוניינים לעצור.

בין היתר בעקבות תגובתו של אביה של מייגן (ומשפחתה בכלל) והעובדה כי מייגן איננה בת מלוכה. מעניין להשוות זאת לאחיו הגדול של הנסיך הארי, הנסיך וויליאם. גם וויליאם הנסיך בחר להתחתן עם אישה “פשוטה” (אמנם משפחה מיוחסת ומבוססת אבל זו לא מלוכה, בכל זאת). אך נראה שהדבר התקבל בצורה הרבה יותר חלקה בבית המלוכה. הבעיה בנישואים למייגן הייתה בעיה גזענית ודתית. (אה, ואיך אפשר לשכוח שמייגן הייתה גרושה בזמנו, מי שמע על נסיך שמתחתן עם בחירת ליבו הגרושה? אין סרטי דיסני כאלה). הדבר עלה בריאיון עם אופרה בו סיפרה מייגן כי הועלו שיחות בנושא צבע העור של בנם שעוד לא נולד וחששות קונקרטיים מהעובדה כי הוא עלול להיות בעל צבע עור כהה. 

הבחירה של הנסיך הארי במייגן הוכיחה את עצמה כבחירה רצינית כאשר הם התחתנו והיא נכנסה להריון.

הדבר הביא לרגיעה מסוימת בקרב הסקנדלים אך מהר מאוד נוצרה מערכת יחסים מרוחקת בינם לבין בני המלוכה, מתוך רצונה של מייגן לחיות חיים שקטים ורגועים. נראה כי מקור הצורך של מייגן בחיים שקטים הוא הרצון לברוח מהסקנדלים שלא פסקו בזכות העיתונות. מערכת היחסים של הנסיך הארי ומייגן נמרחו ללא הפסקה בכל העיתונים בבריטניה. הדבר לא עצר רק באי הגשום והרכילות הורחבה, דוברה ונותחה בכל העולם. כך נראה שהרצון של מייגן נבע מרצון טבעי ואנושי פשוט לחיות. 

מכאן עולה המסקנה כי הצורך שלהם בשקט ומרחק מרכילויות אמור להוביל לרצון לא להתראיין, לא לשתף בנושאים אישיים ולא להוסיף אש למדורה. ואם כך, מדוע הנסיך הארי בחר לשתף את אופרה בנושא? ולתת במה למחשבות האובדניות של מייגן בחודש השישי להריונה? יש כאן ניגוד תמוהה. הם רצו שקט אך בחרו להעלות את הנושא בריאיון עם אופרה. אפשר לטעון שהם מחפשים לפעול בצורה פילנתרופית למען מטרה נעלה. מודעות בנוגע להפרעות נפשיות ומחלות שקופות. זו מודעות שיכולה להציל חיי אדם מהדבר עמו התמודדה וכנראה תמשיך להתמודד, מייגן. 

הניגוד מתחזק כאשר הארי בוחר לדבר על כך ולפתוח את הנושא.

שיתוף המחשבות האובדניות של מייגן לא היו הנקודה בה עצר. הוא הוסיף וטען כי מייגן אמרה לו שהיא לא ״תעשה את זה״ רק בגלל שהיא לא רוצה שהוא יאבד עוד אישה בחייו, כמו שאיבד את אימו. How precious. שיח מסוג זה על מחשבות אובדניות ורצון לסיים את החיים הוא שיח מורכב ומסוכן. בניסיון לנתח את המשפט של הנסיך הארי אצטרך ללכת על קצות האצבעות ולהיות כמה שיותר יציבה. 

חשוב לי לדבר על נושא פליטת הפה של הנסיך הארי מתוך מקום של דאגה למייגן ולנשים בכלל בשנת 2021. אנחנו נמצאות בעידן פוסט מודרני, עכשווי ובועט בו נשים יכולות להסתובב ברחוב בתחתונים, לקרוא לעצמן שרמוטות ולדרוש כבוד. אין בכתבות שלי או במגזין לצורך העניין מקום לקולות שמתנגדים לכך וחשוב שתדעו זאת. נשים שלוקחות אחריות על גופן ועל מיניותן הן ההגדרה לנשים במאה ה-21 חד וחלק. אך לא אוכל להתעלם מהרווחים הכלכליים הנובעים מכל החלטה של מייגן.

כאשר הנסיך יוצא בהצהרה כי אשתו חסה על חייה כדי לחוס על חייו קצת נצבט לי הלב. מייגן ידוע כאישה חכמה, ליברלית, פמיניסטית (מניפולטיבית?) אשר לה מטרות אדירות לשינוי העולם. אז כשבעלך אומר משפט כזה לתקשורת, לא לחבר קרוב, לא לברמן במסיבה רועשת. לאופרה פאקינג ווינפרי, עולה השאלה. למה?

התברר לצהובונים, לאחר ה”יציאה” של הארי ומייגן מבית המלוכה כי הם לא ימומנו יותר על ידי סבתא. דבר דומה קרה לי כשסבתא החליטה להוציא אותי מהירושה. זה קשה, את רגילה לביטחון כלכלי ופתאום ביום בהיר אחד את כבר לא גרה בבקינגהם פאלאס אלא בדירת חדר בקנדה. (דוגמה זו רלוונטית כשאת מייגן, לא כשאת יובל, כמובן). האם בעקבות הבחירה להפסיק לממן את הארי ומייגן היה להם צורך להיחשף בתקשורת? להתראיין בפריים טיים? לעשות בלאגנים? להוציא את הלכלוך מתחת לשטיח ולנער את הכביסה בחוץ? האם יש רווח כלכלי מלהתראיין אצל אופרה ווינפרי? ברור שיש.

כי אמירה מסוג זה יוצרת גלים, עושה מהומות, עולה לכותרות ויחד עם זאת נותנת תחושה של בעלות הנסיך הארי על פשוטת העם מייגן. האמירה, “היא לא רוצה שאאבד אישה נוספת בחיי” יוצרת בי רצון עז לצעוק כי זו לא אמירה פמיניסטית. זו אמירה רכושנית ואולי אפילו מניפולטיבית. אך שוב, אדם אובדני אין לו שליטה על מחשבותיו. אולי באמת מייגן הרגישה כך ושיתפה את הארי, אך יש כאן בחירה מעניינת לחשוף דווקא את המילים הללו. אני מוכנה להתערב שהסיפור לא מתחיל ונגמר במשפט הזה. אני מוכנה להתערב שההגעה של מייגן להבנה הזו הייתה כרוכה בתהומות נפשיים בלתי אפשריות וקושי אנושי שדורש טיפול ועזרה חיצונית מקצועית. 

אבל מכאן ועד לשתף על כך את התקשורת? (זה מרגיש חטטני ולא מקדם את המטרה). מכאן ועד לאשר לנסיך הארי לשתף את אופרה ווינפרי בכך? (כי הרי בוודאות מייגן נתנה את ה’או.קי’ שלה לכך). מכאן ועד לבנות משפט שמעמיד את הנסיך הארי במרכז? (כשמייגן היא זו שסבלה וכנראה סובלת עד היום וכנראה תסבול כל חייה כי דיכאון זו מחלה לכל החיים) משהו כאן מסריח.

והבלאגן לא נעצר כאן.

כי בקרב מעריצי בית המלוכה יש כאלו שדורשים כעת להסיר את תארי המלוכה של הארי ומייגן באמצעות איסוף חתימות ועצומה ברורה. החלק המעניין כאן הוא תגובתה של מייגן. מקורבי לזוג מסרו כי היא חוששת ששלילת תואר הדוכסות שלה ישפיע על הזדמנויות הפרנסה שלה. נראה שתואר דוכסות הוא דבר שפותח דלתות ומייגן לא רוצה לסגור אותן. (אז היא רוצה את התואר בלי האחריות? בלי העבודה הקשה?) כמה ימים לאחר מכן מייגן ילדה בת. לבת היא קראה ליליבת דיאנה. מזל טוב לזוג הצעיר והמאושר אבל, בואו נהיה כנים, הבחירה הזו נובעת ממשהו. בין אם מייגן ‘אהבה’ את השמות ובין אם היא חשבה שהדבר יוביל לאהדת הקהל כלפיה העניין מניפולטיבי ומסחרי. 

בואו נפרק רגע את שמה של הבת.

ליליבת הוא כינוי חיבה של המלכה האם האחת והיחידה, שכנראה תשרוד גם את המוות שלי, המלכה אליזבת’ השנייה. אותה מלכה שלא אהבה? לא התחברה או התעניינה? לא רצתה שום קשר למייגן? אותה מלכה שבחרה להתעלם ממערכת היחסים הזו כאשר נאמה לכבוד חג המולד ממשרדה בו תמונות של כל בני המלוכה פרט להארי ומייגן. סבתא פולניה קלאסית. סופר אוקוורד סופר ג’וסי.

דיאנה הוא, כידוע לכל יצור חי, שמה של אימם המנוחה של וויליאם והארי. האישה והאגדה. הרצון לכבד את אמו של הארי הוא רצון מתוק  אך למי שעוקב אחרי הסיפור חסר המנוחה של הארי ומייגן הבחירה הזו חמוצה. מה אם תקראי לנכדה על שם הסבתא המתה זה יהפוך את כל מה שעשית לבסדר? מניסיון אישי, זה לא עובד. הרווח שוב נכנס כאן לתמונה. וזה פשוט לא מתאים, לא נעים וכבר אי אפשר להתעלם ממנו. 

אז נכון, להתחתן לתוך בית מלוכה כשאת הניגוד המוחלט לכך הוא לא קל, אבל לנצל מעמד, לנצל כותרות ולהבעיר את האש יוצרים תחושה שאת לא שה תמים ולא אמא תרזה. את בת אדם עם אינטרסים. כולנו כאלו. אבל מייגן מאמי, לולי, דוכסיתוש, הגיע הזמן להתוודות. אוהבים אותך מכל הלב אבל די בובי זה כבר מביך. בשבילך אני אומרת. מחשבות אובדניות הן לא צחוק. הן גם לא נושא לשיחת חולין. ואולי המשפט הזה היה בעצם ניסיון תקשורתי לחזק את הרצון של מייגן לקחת את המחלות הנפשיות כמטרה לשמה היא תפעל.

אם אתם או אדם שאתם מכירים סובל ממחשבות אובדניות – צרו קשר עם ער”ן  במספר 1201 .

דילוג לתוכן