כאחת המתבטאת באמצעות מילים הפעם היה לי קשה יותר למצוא אותן. בוקר השבעה באוקטובר תפס אותי ועוד רבים וטובים במקומות הכי כואבים בבטן. באופן אירוני ומחריד למדי שני עולמות שהיו המשמעותיים ביותר בחיי נפגעו בצורה כל כך קשה שלקח לי זמן לאסוף את השברים.
ביומיים הראשונים לא ידעתי לאן לנתב את האנרגיה שלי. בשירות הצבאי שירתתי כסמלת מבצעים בחטיבה הדרומית ברצועת עזה.
מחנה רעים, היה אחד הבסיסים אליו חדרו המחבלים ובו נטבחו קשות חיילים ומפקדים, אותו בסיס ששימש עבורי לבית במשך שנתיים משמעותיות והיה סמל הגאווה שלי. אחרי שהשתחררתי מהצבא גיליתי את עולם הטראנס. שבדיוק ההפך מהמסגרת הצבאית, הוא עולם מלא בצבע, אהבת חינם, אידיאולוגיה הרמונית. המוזיקה, התרבות והרחבות היוו עבורי מרחב ביטוי ומקום למצוא בו חיבור עצמי וקולקטיבי. עוד דבר משותף לשני העולמות הוא שהאנשים שהכרתי דרכם מלווים אותי בחיי עד היום. אך חלקם לא ילוו אותי עוד אחרי מה שקרה שם.
הרצון בין לעלות על מדים ולרוץ לגזרה שלי לבין לעזור ולמצוא את החברים שנעדרו ונחטפו קרע אותי מבפנים.
התפללתי בכל יום שיחזרו, שימצאו חיים, ובכל יום שעבר קיבלנו עוד שם. ועוד חבר שנפל. אחת שטיילה איתי בהודו. ועוד אחד שרקדנו יחד ממש לא מזמן. אחרי שסיימתי לקבור חברים ולנחם אבלים הצלחתי לפנות מקום לעצמי, לעצור ולשאול מה יעזור לי לקום מהתופת הזאת או לפחות להתחיל לנסות…
כמעין ניצוץ שעבר בראשי, חברתי לעופרה היקרה. עופרה היא פסיכולוגית קלינית שהכרתי במסגרת שאינה טיפולית כלל במהלך השנים. סימסתי לה כי חשבתי שאולי תוכל לתת לי מספר טיפים להתמודדות אותם אצליח להעביר הלאה. והיא בטוב ליבה הציעה לי לבוא אליה לטיפול לגמרי בחינם. מהרגע שנכנסתי בדלת שלה ידעתי שהביקורת והשפיטה העצמית שלי נשארות בחוץ. אין להן מקום כאן. הבכי פרץ ממני מרגע שהתיישבתי על כורסת המטופלת. בכי שלא הצלחתי להוציא שבועיים שלמים לפני כן. הדמעות לא הפסיקו לזלוג, והיא דאגה לומר לי מפעם לפעם שהמסקרה שלי לא נמרחה וגם כשאני בוכה, אני יפה מאוד. הסכמתי לעצמי לפתוח את הלב בפניה, לדבר על דברים שאולי לא היה לי אומץ לומר מול החברים או בני המשפחה. המפגש אצל עופרה היה נקודת המפנה להתמודדות שלי בתוך המצב ולכן…
הכלי הראשון שאני יכולה להמליץ עליו הוא להסכים להביע רגשות ולדבר
אני חושבת שכל אחד ואחת מאיתנו מחפש כרגע את האדם עליו נוכל להניח את הראש. זה יכול להיות חבר קרוב, בן או בת הזוג. בן משפחה שמהווה עבורנו כמעין קרש הצלה. עבורי לדוגמא זו אמא שלי שהיא מטפלת אלטרנטיבית בפני עצמה. אך במידה ואתן נפגעות נפש וחרדה, כתוצאה ישירה או עקיפה, אני ממליצה לפנות לאיש מקצוע. מהסיבה הפשוטה שיש בידם את הכלים והאנרגיה שלפעמים אין לקרובים שלנו לתת. לא מחוסר אכפתיות אלא מחוסר ידע. כל אדם זכאי לקבל שלוש שיחות טלפון עם פסיכולוג.ית מומחים דרך קופת החולים הפרטית שלו. השתמשו בזה.
בנוסף למי מכן שהייתה נוכחת בפסטיבל או קרובה לאדם שהיה, דעו שמדי יום מתקיימים מרחבים מאורגנים עם מגוון מטפלים מכל הסוגים, מעגלי תמיכה, תקשורת מקרבת ואמנים שמגיעים להרים את המורל. אני אישית ביקרתי במתחם הנובה בערב שבו הופיע חנן בן ארי. כשחזרתי הביתה אמרתי להורים שלי "וואו זאת הייתה הפעם הראשונה שהצלחתי לשמוח מאז שהתחילה המלחמה". חיבורים במסגרת כזו שמיועדת ספציפית לנפגעים מרפאת יותר מכל מפגש חברתי, ובזמן הנוכחי הדבר הכי טוב שתוכלו לעשות הוא לרפא את עצמכן. התמודדות
הכלי השני אותו למדתי במסגרות טיפוליות הוא לכבד את מנגנון ההגנה שלנו
את המונח "מנגנון הגנה" תבע פרויד. אני לא מדברת על הדחקה, בה אתן עלולות להרגיש עצורות, כאילו יש לכן בתוך הגוף אנרגיה שמאיימת להתפרץ בכל רגע נתון. במידה וזה המצב, ממליצה לפנות לאיש מקצוע ולהשתמש בכלים טיפוליים עמוקים יותר.
מנגנון הגנה הוא מצב בו אנחנו יכולות להרגיש מנותקות ואדישות למצב, כאילו ראינו כבר הכל ושום דבר לא חודר אלינו יותר. אנא מכן אל תתגרו במנגנון ההגנה שלכן. היו ערות לכך שתת המודע שלכן יודע מה הוא עושה ושומר עליכן מפני החרדה שעלולה להתפרץ במידה ותנסו לשבור את אותו מנגנון. השתדלו לא לצפות באופן רציף בחדשות, ולהתנתק מהרשתות החברתיות כל כמה שעות. במידה ואתן צורכות תוכן על המצב הביטחוני כדי להישאר מעודכנות, נסו לאזן אותו בתוכן שיוכל לעזור לכן להחזיר את שלוות הנפש. תוכלו לתרגל מדיטציות, לקרוא פרק תהילים, לשמוע פודקאסט של אדם שאתם מעריכים או לעקוב אחרי בלוג אהוב במיוחד. אסקפיזם היא לא מילה גסה.
הכלי השלישי שלי עזר במיוחד משלב בתוכו כמה תחומים והגדרות אבל בפשטות זה לעשות כל מה שעושה לכן טוב ומטיב עמכן
למי מכן שהעבודה שלה היא מחמל נפשה הייתי מציעה לעשות פעולות כדי לחזור אליה. למי שהאופציה הזאת כרגע לא רלוונטית, מצידה או מצד המעסיק, אני מציעה לפנות לתחביבים שלה. זה יכול להיות ציור, כתיבה, ספורט, להיכנס למטבח, לעשות בינג' של סדרה שרצית ולא היה לך זמן. באופן כללי ניהול שגרה אפילו המינימלית ביותר יעזור לכן להסיח את דעתכן ולתרגל כמעין חוסן נפשי להתמודדות בתוך משברים. מספיק שתשטפו אחריכן את הכלים ותדאגו שהחלל בו אתן נמצאות נקי ומאפשר לכן להיות רגועות בתוכו, פיזית ונפשית. זה כבר יעשה את ההבדל.
דעו שאתן רשאיות להרגיש הכל, תמיד. בלי קשר למצב ובלי קשר למה שמתרחש בחוץ. לכל הרגשות שלנו יש מקום. איפה הבחירה? בהחלטה מה לעשות איתם ולאן לנתב את האנרגיה שלנו. הבחירה מתבטאת בצעדים הקטנים ביותר. את לא חייבת להשתמש בכל הכלים בכל יום, מספיק שתסכימי לעצמך פשוט להרגיש ולהיות, לחבק את מי שנמצא לידך ולחבק את עצמך.
התמדה תביא לשיפור את זה אני יכולה להבטיח.
מאחלת לנו ימים טובים יותר שנלמד לצמוח יחד מהמשבר הכואב הזה. כוחנו באחדותנו ואנחנו ננצח.
**התמונה הראשית – צילום של שירז מהשירות שלה בעוטף עזה. התמודדות
