כולנו נתקלנו ונתקלות ברגעים שבהם האסקפיזם קורא לנו, ואנחנו מסוגלות להתרחק לרגע, ממש קטן, מהמציאות הטרופה. חלקנו מצליחות ללכת לשיעור יוגה, חלקנו מסתפקות בלשטוף פנים. אני מוצאת נחמה בתרבות קרובה-רחוקה. תרבות וספרות ישראלית מעולה שהייתה כאן תמיד, ועכשיו נותנת לי תחושה של בית. אלו 5 המלצות לספרות עברית משובחת. לא צריך ללכת רחוק בשביל רגע של שקט עם עצמנו ועם השפה הכי יפה בעולם
אורלי קסטל-בלום / הרומאן המצרי
בלי הרבה ספוילרים, קסטל-בלום רוקמת (או מתעדת?) את תולדותיה של משפחה ממוצא מצרי לאורך מספר דורות, בגוף שלישי, ומנקודת מבט לא מובנת מאליה – נקודת מבט נשית. נשית ונוקבת, עם טון חד באופן שכמעט לא מתקבל על הדעת. ספר שקשה להניח מהידיים או להבין את פשר עומס הפרטים שבו. ספר שקשה לא לקרוא שוב ושוב. וספר שחושף סוגיות תהומיות בכל פסקה ופסקה. מומלץ במיוחד למי שצריכה הסחה משמעותית בדמות עולם בדיוני לצלול אליה.
תמר מור סלע / ערות
נראה שהכל כבר נאמר על ערות, ספר שבו כל פרק מסופר מנקודת מבט של אישה אחרת, ועוסק במיניות מכל זווית ופינה. את הסיפורים כתבה תמר מור סלע בעקבות פגישות ושיחות עם נשים. הקריאה בו נעה מהקל לכבד… פרקים ארוכים לקצרים. פרקים שמחים למלאי תוגה. ופרקים מצחיקים ופרקים שפשוט נעים ומנחם לקרוא. כספר שמורכב מפרקים שונים, אין לו עלילה ממשית שצריך להתרכז ולעקוב אחריה, ואפשר פשוט לאכול אותו בחתיכות קטנות. מומלץ למי שרוצה להתחייב, אבל רק קצת.
דבורה בארון / אוסף סיפורים קצרים
זכינו לחיות במאה ה-21 ובפרויקט בן יהודה נוכל לקרוא לא פחות מ-115 יצירות שכתבה דבורה בארון (1887-1956), רובן סיפורים קצרים. דבורה בארון כותבת על דמויות נוגעות ללב, ובשפה עברית קצת גלותית, אבל עשירה, רהוטה ויפהפייה. העברית בסיפורים היא סיפור כשלעצמה. סיפוריה של בארון תמיד עוסקים בנקודת אור בחושך גדול, בשביב של אופטימיות לתפוס בו, ורק מסיבה זו, זה זמן טוב לעיין בהם. אני ממליצה במיוחד על סיפור מפורסם יחסית, שברירים.
תמביסרת – ציפור מרוקאית/ ארז ביטון
ספר שירה זה כולל גם חטיבות קודמות מחומריו של ביטון, כך שאין מה לדאוג – זו אמנם שירה, אבל אפשר לקרוא אותה באמת, במשך חודשים ארוכים. ביטון ידוע ומוכר בזכות ביטויי הקונפליקט העדתי, אבל הוא גם ידוע, וצריך להיות ידוע יותר, בשירה החושנית שלו שיודעת להפעיל את הדמיון כמו שרק אדם שלא יכול לראות יודע. הספר הזה בהנחה שערורייתית כמעט ונמכר באתר ההוצאה ב-36 שקלים בלבד כרגע, שלא תגידו שלא אמרתי.
תשמעו סיפור! – יצחק בשביס-זינגר
אני חוטאת ברמאות קלה, כי אף אחד מסיפורי תשמעו סיפור! לא נכתב בעברית ולא נכתב בישראל. ועדיין, נדמה שכל העולם כולו שוכן בין דפי הספר הזה, שכל סיפור בו משלים את האחר אבל גם עומד בגאווה גדולה בפני עצמו. בימים האלה במיוחד אני חוזרת לסיפורים של בשביס-זינגר, שיותר מהכל, מה שיוצא מהם החוצה היא חיוניות גדולה שלא מסכימה לעצור. אפשר לגעת בדמויות, למרות שהן רחוקות מרובנו מרחק זמן, מקום ושפה. אפשר להרגיש שפגשנו בהן באמת. קריאה מצחיקה, גם בתוך החושך, גם בתוך עולם רציני.
אנקדוטה לסיום – לקרוא ספרים עבריים זה לא מעשה ריק מתוכן. לקרוא ולצרוך תרבות ישראלית, במיוחד היום, זו נקיטת עמדה. למי שרוצה לקחת את המהלך צעד קדימה, אני ממליצה, כמו תמיד, לרכוש את הספרים באתר ההוצאה. עם הספר לא מפחד מדרך ארוכה. ספרים