מעולם לא הייתי צופה אדוקה של חבורת הבנות הניו יורקיות, אם כבר ניו יורק בתור תינוקת ניינטיז הסדרות שליוו אותי היו 'אחת שיודעת'. ובשנים האחרונות גם 'עושות כותרות'. אבל בזכות חברה עשיתי בינג' של סקס והעיר הגדולה והאמת… לא נהנתי.
ערב אחד ישבתי אצל חברתי הטובה והתלבטנו האם לצאת מהבית. הסכמנו להזמין טייק אווי אסייתי ולהישאר במקום מבטחים. ברקע אחת מתוכניות השידוכים ובה בחור בין המקסימים שראיתי על מסך הטלוויזיה, חתיך, גבוה, ג'נטלמן. אחד כזה של פעם "האישה שלי תהיה הזכיה בלוטו" הוא אמר שם. התלהבתי ממנו כל כך שכשחזרתי הביתה ראיתי את הפרק שוב.
לאחר סיום התוכנית הפעילה מיד פרק של סקס והעיר הגדולה ואמרה לי "כך אני מסיימת את היום שלי".
חשבתי לעצמי כמה קליל וכיף לסיים יום עם כוס יין ביד וקארי בראדשו ברקע… אז החלטתי לאמץ את המנהג. באותו שבוע התחלתי בינג' (של שש עונות יש לציין) של הסדרה האייקונית בה מעולם לא צפיתי, סקס והעיר הגדולה. כבר בפרק הראשון פוגשת גיבורת הסדרה את אהבת חייה, מיסטר ביג. ושואלת אותו בסוף הפרק "היית פעם מאוהב?". הוא בתשובה וחיוך דושבגי מובהק עונה לה "אבסו-פאקינג-לוטלי".
מיסטר ביג הוא תמצית הדגלים האדומים שיש בגבר. גרוש באמצע שנות הארבעים לחייו, איש עסקים מצליח שלא מוכן להתחייב ולוותר על אורך חייו הראוותני. זאת אומרת, לא למענך אבל כן למען דוגמנית צרפתיה שהכיר באחד מביקוריו בפריז לאחר שנפרדתם. (ספוילר: הם לא החזיקו יותר משנה).
במהלך העונות הקשר של קארי וביג מעלה בי אי נוחות תמידית.
זה לא משנה כמה את רוצה אותו, כמה הסקס טוב וכמה חזק הוא נותן לך לגמור (אם הוא לא, לשלוח בסרט מתנה חזרה לאקסית שלו). גם לא אילו מתנות הוא מרעיף עלייך ומה גודל הדירה שלו. גבר טוב נמדד בערכים ומעשים קטנים בהרבה. באותה תקופה נתתי הזדמנות לקשר בפעם השלישית עם בחור שמצא חן בעיניי מאוד. אני לא חושבת שהוא המיסטר ביג של חיי אך מצאתי קווי דמיון ביחסים שלנו ושל אלו שהשתקפו במסך שלפניי.
ואולי לא רק איתו, אלא בכל אחד מאותם קשרים שלא צלחו כפי שקיוויתי. לא יכולתי שלא לתהות מי מאיתנו לא עמדה מול בחור בעיניים דומעות ושאלה אותו "למה לא אני?". מי מאיתנו לא עשתה דברים הזויים כדי למשוך את תשומת הלב של מושא אהבתה? ומי מאיתנו לא עמדה מול האיש שהרס אותה ואמרה "זה כל כך נגמר שצריך מילה חדשה בשבילנו". ואז חזרה אחרי מספר שבועות או חודשים. או מי מאיתנו הייתה חזקה מספיק לקום וללכת, לסיים קשר כפי שהבטיחה לעצמה אחרי שאמרה מגיע לי יותר.
הסצנות האלו עוררו בי תחושות מעורבות על התנהלות וקטלוג נשים.
נכון, מבחינה פיזיולוגית אנחנו רגישות יותר (בכל זאת באנו מנוגה). אנחנו רחמניות, מאמינות בטוב, חלקנו גם באביר על הסוס על הלבן. אבל בחיים האמיתיים אל לנו לשכוח אילו תעצומות מתקיימות בנפשה של אישה. גם אם על המסך מראים לנו אחרת. יכול להיות שבתור צופה ותיקה הייתה מתקבלת בעיניי תמונה שונה, כשגדלים יחד עם סדרה הרגשות כלפיה משתנים ביחס לדמויות והתפתחות העלילה. כאן זה לא המצב.
סקס והעיר הגדולה היא דוגמא נהדרת לניהול קריירה נשית משגשגת. האאוטפיטים בה ברובם טובים והיא מקדמת צריכת אופנה יד שניה לצד שקיות ענק של מנולו בלניק ודולצ'ה וגבאנה. ניו יורק תמיד יפה בעין וסמנתה ג'ונס היא אייקון לכל הדעות. אך בכל מה שקשור ליחסים היא אפילו לא אסקפיזם נעים.
החל מהדייטים הכושלים והסקס המתירני ועד מערכת היחסים המרכזית בסדרה. זו לא הדוגמא שהייתי ממליצה לכן לקחת למערכת יחסים בריאה. גם לא אחת כזאת שאפשר לגדול בתוכה. מאחלת לכן לסיים את החיים עם האחד שסמוך ובטוח שאתן הזכייה הגדולה ולא עם זה שיתלבט, עד הרגע האחרון ביום חתונתכם בעודכן מחכות בשמלת כלה… האם הוא עושה בחירה נכונה.
