טורניר ווימבלדון הוא אחד הטורנירים העתיקים שעדיין מתקיימים היום. במשך מאות שנים קוד הלבוש היה אחיד – לבן. לא סתם הוא קיבל את השם הספורט הלבן. אלא שהשנה קוד הלבוש הקשוח עשה צעד חשוב למען הספורטאיות המתחרות בו. הוא אפשר, מתחת לחצאיות, ללבוש טייצים שחורים. רבים תהו למה שינו את קוד הלבוש המסורתי והתשובה פשוטה ובעלת חשיבות אדירה לנשים בכל העולם.
קוד הלבוש בטורניר הטניס בווימבלדון תמיד היה אחיד, לבן בלי שום יוצא מן הכלל.
פלטת הצבעים של הטורניר מאוד ברורה וכך הצבע של השחקנים תמיד היה לבן. לא אופוויט ולא קרם – לבן. זה היה קוד הלבוש הרשמי במשך 146 שנים מאז הקמת הטורניר. למה לבן אתם שואלים? כי כשהטורניר החל חיפשו צבע בגדים בו כתמי זיעה לא יהיו נראים לעין. ההחרגה היחידה היא ללוגואים של המותגים, לדוגמא את הסווש השחור של נייקי או התנין הירוק של לקוסט.
נשים הורשו להתחרות בוימבלדון רק ב-1884. בתחילת הדרך שחקניות עוד היו עולות למגרש במחוכים וחצאיות ארוכות. השחקנית הראשונה שאי פעם עלתה למגרש בשמלה היתה סוזן לנגלן ב-1919. מאז בכל פעם הייתה אישה אחרת ששינתה עוד קצת את הנורמה ואורך החצאית קצת התקצר. אלא שגם אז קוד הלבוש השמרני מאוד הקשה על נשים שהיו משחקות כשהן… במחזור.
מאז עלה לכותרות נושא המחזור בטורניר קוד הלבוש זכה ללא מעט ביקורת וגינוי.
שחקניות עבר והווה יצאו לתקשורת וסיפרו על הקשיים של לשחק את הספורט הלבן בזמן המחזור החודשי. "תמיד היינו בלחץ כי לבשנו רק לבן כל הזמן וזה מה שאת לובשת מתחת לבגדים שמשנה למחזור שלך." סיפרה בשנה שעברה שחקנית הטניס האגדית בילי ג'ין קינג בראיון בנושא ל-CNN.
שחקניות הווה כמו השחקנית הבריטית הת'ר ווטסון סיפרו כיצד החלו לקחת גלולות לפני הטורניר כדי למנוע מצב בו הן משחקות במחזור. "בשנה שעברה התחלתי לקחת גלולות כדי לעצור את המחזור שלי בתקופה של הטורניר בגלל שידעתי שאני יצטרך ללבוש לבן ולא רציתי להתמודד עם הבושה" מסרה לסקיי ניוז. כך נוצר גל מחאה ובשנה שעברה הפגינו נשים מחוץ לחלל האירוע כאשר הן קוראות לשנות את החוק ולאפשר לשחקניות לעשות את העבודה שלהן בלי חשש.
הלחץ החברתי שנוצר והקריאה שהגיעה מצד שחקניות והרשתות החברתיות העמידה את מארגני הטורניר במבוי סתום. וכך הגענו לטורניר 2023, בו לראשונה מאז 1877, נשים יכלו לשחק טניס בלי חשש ולעמוד על הערכים שלהן.
