בצעד שאינו מובן מאליו, הוצאת קתרזיס תפתח את שעריה לקהל הרחב לסדנת שירה יחידה במינה, והיברידית, שתעביר נעה שבתאי. כל הפרטים היבשים והלא יבשים כאן
נפתח בגילוי נאות. את נעה שבתאי אני מכירה מלימודי ספרות באוניברסיטת תל אביב, 2019. החיים ליוו אותנו למקומות דומים ושונים. אנחנו עדיין מדברות על ספרות בהרבה אהבה ולהט, וגם על הרבה דברים אחרים. ראפ למשל. אבל המילה הכתובה חיברה בינינו והשאירה אותנו מחוברות עד היום. ב-6 באוגוסט שבתאי תתחיל להעביר את סדנת הכתיבה שלה בקתרזיס. אז שוב ישבנו לדבר.
ספרי לי על עצמך כאילו אנחנו לא מכירות כבר ארבע שנים?
"היי, אני נעה שבתאי. בת 29. גדלתי בקריית אונו ועכשיו אני גרה בתל אביב. כשאני לא עוסקת בספרות אני מטפסת וקופצת (על קירות וחומות. היא עושה טיפוס ופארקור, קיצר). יש לי כובעים עם כל מיני סוגים של מצחיות ואני תחת אותו הכובע, של הספרות. אני מאסטרנטית (תלמידת מחקר) בתואר שני לספרות, חוקרת שירה עברית ומתרגלת בקורס מבוא לשירה. מחוץ לאוניברסיטה אני עורכת ספרי שירה, מלווה כותבים בשלבים שונים של תהליך הכתיבה ולאחרונה גם פתחתי סדנת כתיבה."
איך הגעת למצב המופלא שהוא להנחות סדנת כתיבה?
"יצא לי לתפוס את הפוזיציה הסדנאית בכל מיני מסגרות, בעיקר כאלו שיצרתי לעצמי. כשהייתי בתואר הראשון עבדתי בקיר טיפוס, והייתי פוגשת אנשים שלא פגשו אף פעם מישהי שלומדת ספרות, והיו לי המון שיחות. מישהי שעבדה איתי הראתה לי תמיד דברים שהיא כותבת ותמיד דיברנו על זה. היא אמרה לי לפתוח סדנת כתיבה, ועכשיו.".
הלכת על זה?
"פתחתי סדנה קטנה לחמישה אנשים שכולם היו חברים שלי בפייסבוק, בדירה של אחת המשתתפות, והיה ממש ממש כיף. תמיד ידעתי שיש לי את החיבה ללהעביר את הידע, לעמוד באיזו פוזיציה של הנחיה. השילוב של לוח ומיקרופון אהוב עליי מאד ולא זר לי. העברתי שתי סדנאות כאלה והיה מאד נחמד. את הראשונה לפני והשנייה אחרי הקורונה."
ומאז?
"המשכתי לתואר שני, התחלתי עבודות שונות, והסדנאות נדחקו הצידה. לפני כמעט שנה יואב גלבוע, המו"ל של קתרזיס, הזמין אותי לחשוב על עוד משהו שההוצאה לאור יכולה להתרחב אליו ולעשות בתחום הספרות. זה היה לי ברור שאני הולכת לבנות איזו סדנה. באתי עם רעיון גרנדיוזי ועצום לבית ספר שלם. יואב זרם איתי, אבל החלטנו שנתחיל מסדנה.
הרעיון שבאתי איתו אליו קשור לתפקיד שלי כמתרגלת בקורס מבוא לשירה. אני מפגישה אנשים כותבים וקוראים עם המונחים של השירה, והמון אנשים משתמשים באמצעים האלה באופן אינטואיטיבי. בתור מתרגלת יצא לי לראות, בגלל שהרבה תלמידים במסלול לכתיבה יוצרת, שהם מחפשים לראות איפה המונחים פוגשים אותם בכתיבה של עצמם. הרעיון שבאתי איתו זה לקחת את המונחים האלה, כמו חרוזים, שכולנו מכירים בסוף, ולייצר סדנת כתיבה שמבוססת על הידע התאורטי הזה ובא לידיי ביטוי בכתיבה של המשתתפים."
"הסדנה הזו במהות שלה היא לא לחפור את הכתיבה מתוך הלב, אלא לפגוש את התאוריה וליישם אותה בתוך הכתיבה. כמובן שנבקש גם להתחיל מהמקום האינטואיטיבי, כתיבה שמגיעה מהבפנים. אבל נאפשר לה לצאת החוצה ולדייק אותה באמצעות מה שנלמד. בעיניי, ככל שהשירה יותר מודעת לכלים שהיא לא עושה בהם שימוש, ככה היא מסוגלת לדייק את עצמה יותר. גם לא להשתמש זו נקודת עמדה. במונחים שלי, זו שירה יותר טובה, היא עושה שימוש במלוא הפוטנציאל הפואטי שלה.".
את מאמינה שאפשר ללמוד לכתוב?
"הכתיבה, ההתחלה שלה, היא מהפנים אל החוץ. בסוף אני בסדנה מעבירה את הידע התאורטי וקצת את המחשבות שלי על הכלים של השירה, אבל אי אפשר להשתמש בהם אם לא כתבת משהו. במקביל לידע התאורטי, יש המון תרגילים שבאים לגרות את הכתיבה. אבל אני לא יודעת אם אפשר ללמד איך לכתוב. אם יש לך עט ויכולת לנסח משפט, כתבת. אז יש תרגילים ומניפולציות של כתיבה עם מגבלה, וזה מעורר את היצירתיות להתמודד. אבל בסוף אני חושבת שכל אחד יודע לכתוב.
בעיניי הכתיבה הכי טובה זה לקרוא, זו הדרך הכי טובה ללמוד לכתוב. לקרוא יצירות גדולות וקטנות, ספרים, שירים, אבל גם לקרוא תאוריה. בסדנה מה שאני עושה זה להביא דיונים ומחשבות תאורטיות, ומי שמשתתף בסדנה יוצא עם איזה סילבוס, עם נקודת התחלה לטקסטים מכוננים. זה לא ללמד את כל הידע. זה מפתחות לידע. וגם, לא כולם צריכים לדעת את אותו הדבר. אנחנו יכולים ללמוד כל החיים, ולסיים את החיים לפני שנסיים ללמוד, אז המהות בסדנה הזו היא לתת את הפתחים האלה."
איפה, כמה למה
סדנת הכתיבה של נעה שבתאי מבוצעת במסגרת של הוצאה לאור. ההוצאה הזו היא קתרזיס, הוצאה עצמאית וצעירה ששמה לה למטרה להביא ספרות לא פחות ממצוינת לקדמת הבמה. בפילוסופיה של אריסטו, "קתרזיס" משמעותה "טיהורה של הנפש וזיכוך הרגשות, בייחוד רגשות של חמלה ופחד, בעקבות צפייה בהצגה דרמטית המעוררת רגשות כאלה.". ואכן, טיהורה של הנפש באמצעות פואטיקה ואמצעים שיריים הוא ממש משאב חשוב היום ותמיד.
הסדנה פתוחה לקהל הרחב, והיא היברידית. עיקרה בזום, אבל גם יש לה מפגשים פרונטליים, מתוך כוונה להנגיש אותה לכל מי שגרים בארץ. ימי ראשון 18:30-20:00. הסדנה נפתחת ב-6 באוגוסט ויהיו בה 10 מפגשים. לפרטים נוספים ניתן להתעדכן בעמוד ההוצאה בפייסבוק. נעה מבקשת להדגיש שהסדנה מצריכה רצינות ועבודה, ומבקשת לייצר קבוצה קטנה ומגובשת של כותבות וכותבות פעילות. כלומר, צריך לכתוב, חברות. תכתבו."
אני מרגישה שייחוד הסדנה ברור לנו. היא תלמד את הכותבות והכותבים שימוש מושכל באמצעים פואטיים, תפתח אפשרויות ותתן מושג תאורטי לעולם. אבל מה מטרותיה?
"לסדנה יש כמה מטרות. המטרה הראשונה היא לייצר כותבים טובים יותר, שהכתיבה שלהם נעשית מתוך מודעות. כותבים שיש להם ראייה ביקורתית להסתכל על הכתיבה שלהם ויכולים להעצים את מה שכבר נוכח בכתיבה הזו.
הדבר השני הוא לכתוב. זו סדנת כתיבה בסוף. המטרה היא שהמשתתפים יצאו עם טקסטים שהם כתבו, שהם אוהבים וגאים בהם, ואולי רוצים לשלח אותם הלאה – לכתבי עת, תחרויות, מדהים. בנוסף, הרעיון של הסדנה מלכתחילה מבקש לייצר איזו קהילה, שזה כן דבר שכבר קיים בקתרזיס. פרסמנו בעיקר דרך המשתמש של קתרזיס בפייסבוק, אז עוקבים של ההוצאה שהם קוראים שלה יגיעו. זו איזשהיא קהילה ומספיק שמישהו בתוך הסדנה יגיד שהוא מארגן ערב הקראת שירה, ואז הולכים לשם. הקהילה של השירה חייה ופועמת, אז הסדנה היא עוד פעימה בלב הזה של השירה. זו המטרה האישית שלי גם, לשמר את קצב הפעימות."
