ביום רביעי 6/10/2021 ארזתי מזוודה ועליתי על מטוס לדובאי, איחוד האמירויות. אף אחד לא ידע שאני טסה, חוץ מאמא שלי והסוכנת שלי ריי שגב. מאוד התרגשתי מההזדמנות שעמדה בפני ולא רציתי לחשוף את הדבר עד שהוא קורה באמת. אני כאן כדי לשתף אתכן בחוויה שלי כדוגמנית הפלאס-סייז הישראלית הראשונה בדובאי. כשהתחלתי לשתף באינסטגרם לעוקבות שלי היו שאלות ובצדק. ״אוקיי אבל מתי את חוזרת?״ ״מה את עושה בדובאי?״ ״איך הגעת לדגמן בדובאי?״. אז מאיפה נתחיל?
ההזדמנות לטוס לדובאי לדגמן שם הגיעה אחרי שבמשך תקופה התלבטתי אם להמשיך לדגמן.
הרגשתי שאולי אין לי מקום בתעשייה והמוטיבציה שלי להמשיך לדחוף את עצמי קדימה הייתה מאוד נמוכה. אמת קשה על התעשייה הישראלית: מעטים המקרים בהם את מעניינת בארץ לפני שהצלחת בחו״ל. לא היה לי חלום לטוס לעבוד ספציפית בדובאי אבל ההזדמנות הגיעה. בסוכנות בדובאי חיפשו דוגמנית שתתאים לאקלים הערבי ועם מאפיינים שהמקומיים יכולים להתחבר אליהם – במקרה יצא שאני מתולתלת שחומה חצי תימנייה חצי מרוקאית. בסוף שיחת הזום הראשונה שלי עם הסוכן שם הוא שאל: ״אז מתי את יכולה להתחיל לעבוד?״ אני עניתי: ״היום.״
יום אחרי הנחיתה כבר הגעתי לאודישנים לכל חברות הביגוד המסחריות הגדולות שהסוכנות שלי עובדת איתן. המטרה הייתה להקסים את כולם ולגרום להם לרצות לעבוד איתי. על כל תשובה חיובית שקיבלתי האופטימיות והתקווה שיש לי כאן הזדמנות גדולה להגשים גדלו. ביום השלישי שלי בדובאי כבר הצטלמתי להפקת אופנה מיוחדת בשם ״All Bodies”. שהתפרסמה במגזין האופנה Buro (ריהאנה עוקבת אחריהם באינסטגרם לייק וואט!!!). על הסט היו נשים בלבד, סטייליסטית, מאפרת, צלמת ודוגמנית נוספת ואני הרגשתי שאני במסלול הנכון. בשבוע השני והשלישי היו לי ימי צילום בכל שבוע עם חברות גדולות. עבדתי קשה והייתי כל כך מרוצה מעצמי, אני אשכרה מגשימה את החלום שלי במדינה אחרת. עולה על סט ולומדת כל יום מחדש מהסביבה שלי, לומדת להכיר את הקולגות שלי. מבינה מה הדרישות של הלקוח ובעיקר משתדלת להיות הכי טובה שאני יכולה.
אך לאחר ארבע שבועות הגעתי אל הסוכן שלי לשאול כמה שאלות נוקבות. לא הבנתי למה אני מקבלת ימי צילום של E-commerce באופן בלעדי בזמן ששאר הדוגמניות במידות קטנות יותר מקבלות גם קמפיינים.
כמו כן בדקתי איתו אם יש מעצבים שמעוניינים שאצעד עבורם בשבוע באופנה הערבי, ושיתפתי אותו בשאיפות שלי לעשות דברים גדולים יותר בדובאי. לצערי ההסברים שקיבלתי הוציאו לי את הרוח מהמפרשים. הוא הסביר שתעשיית האופנה בדובאי עדיין לא פתוחה לשלב דוגמניות פלאס בקמפיינים ובטח שלא בשבוע האופנה. לא הבנתי איך זה הגיוני, אפילו בישראל – שנמצאת מאחור בכל מה שקשור להצגת גוונים שונים של יופי אני כבר עושה קמפיינים, צועדת עבור מעצבים בשבוע האופנה ויש ייצוג יחסי של סוגי גוף שונים במדיות השונות.
מהדברים שלו הבנתי שיש להם עוד דרך ארוכה בנושא ושאני בעצם אחת ממניחות היסודות. החלוצה הישראלית לפתיחת הייצוג המגוון. על פי אנשי תעשיית האופנה שם הבנתי שיש בדובאי דוגמנית פלאס ותיקה אחת. לאורה לאוניד שהיגרה לדובאי מאירופה ועובדת שם בשנתיים האחרונות. לאורה עושה בדובאי דרך מדהימה ועובדת קשה כדי ליצור פתיחות מחשבתית לגיוון באידיאל היופי בקרב לקוחות אמירתים. היא משתתפת בקמפיין של סקימס x פנדי, הופיעה בגיליון ספטמבר של מגזין Vogue Arabia ולאחרונה צעדה בתצוגה של מייקל סינקו. בה צעדו גם דוגמנים ישראלים מסוכנות Divided של רן חברי (יובל הראל, דיוויד סליחוב, ועומר טננבאום). שהיו הישראלים הראשונים שצועדים בשבוע האופנה הערבי. היסטוריה אמיתית על המסלול!
כרגע בדובאי לקוחות בכלל לא פתוחים מחשבתית לקחת דוגמניות פלאס להוביל או אפילו להשתתף בקמפיינים, שלטי חוצות, מגזינים, מדיה ופרסומות.
מה שלי ולרבות נראה טבעי ומכשול שכבר מזמן התגברנו עליו והתקדמנו ממנו עדיין לא קורה בדובאי. יחידות סגולה הן הנשים שפרצו את המחסומים האלה ומשיחה שלי עם דוגמנית פלאס נוספת שנולדה באבו דאבי ועובדת בדובאי – היא מספרת שהיא מתכננת לעבור ללונדון, כי שם יש עבודה ולקוחות שבאמת מעוניינים לשים אותה בקדמת הבמה.
דובאי היא העיר המאוכלסת ביותר באיחוד האמירויות עם אוכלוסיה של קרוב ל-4 מיליון תושבות ותושבים. מאז שנחתמו הסכמי אברהם דובאי בפרט ואיחוד האמירויות ככלל הפכו ליעד תיירותי חם בקרב הישראלים. באיחוד האמירויות האוכלוסייה ברובה המובהק מורכבת ממהגרים, כ88% ליתר דיוק. חשוב לי לספר לכן.ם שכל מי שפגשתי כאן היה אדיב אליי, שמח לשמוע שאני מישראל, התקשורת בינינו היא נעימה ומכבדת ומעולם לא הרגשתי זרה. מבחינת תעשיית האופנה דובאי כרגע נמצאת במקום שבו ישראל הייתה לפני עשור. מעניין לעקוב אחרי ההתפתחויות ואולי להיות חלק מהשינוי שעושה שם את צעדיו הראשונים.
