עברו 3 שנים מאז שכתבתי את הכתבה המפורסמת שלי ״אל תשנאו אותי אבל אני שונאת את ביונסה״. והנה אחרי כל הזמן הזה דעתי לא השתנתה. להפך, היא הפכה יותר נחרצת. איך זה שבשנת 2021 אחרי שחווינו מגפה עולמית אנחנו עדיין קונים את הבולשיט הזה שנקרא ביונסה? האם יכול להיות שביונסה עדיין חושבת שהדבר הכי חשוב בעולם, זה ביונסה? איך למרות כל מה שעברנו כוכבים עדיין מנסים לדחוף לנו לגרון את ה״זוהר״ שלהם? כתבה מלאה בדעות לא פופלריות על הכוכבת הכי מעייפת והליין המחורבן שלה. לא מתאים לכם זה הרגע לצאת…
כמו שאמרתי בכתבה אז, ביונסה היא אמנם אישה כשרונית ובעלת השפעה יחד עם זאת היא לא אמנית או יוצרת. אם ביונסה של 2011 הייתה חסרת אישיות, בובה על חוט. אז הניסיונות שלה ב-2021 להראות כמה היא ״יוצרת בקנה מידה שלא נראה כמותו״, מדיפים ריח של שתן. השתן שעלה לה לראש. ״מה כואב לך?״ שאלו אותי לא פעם. אז אני אגיד לכם. כואב לי שאנשים מנסים למכור לי שהם ״מקדמים ערכים״. מפריע לי שביונסה כבר מ-2016 מנסה למתג עצמה כלוחמת פמיניסטית / אפרו אמריקאית אבל עושה בדיוק ההפך. כואב לי שמפורסמים ממשיכים לחשוב שאנחנו כבשים.
הכוח של ביונסה שוכן בעובדה שאנחנו לא שואלים שאלות.
אולי אקצין ואומר מעדיפים שלא לחשוב. ולצערי נראה שלא למדנו כלום המגפה. למרות כל מה שעברנו היום יותר מתמיד, רבים מאיתנו מעדיפים לתרץ את חוסר הערכים והאכפתיות שלהם מהסובב אותם ב״די מגיע לנו קצת כיף / אושר אחרי השנה הזאת״. אנחנו לא רוצים לחשוב. מעדיפים לחזור להתלהב מהיופי, הקול, התלבושות או הריקודים ולא לעצור. ולחשוב. למרות כל מה שעברנו וראינו אנחנו מעדיפים להיות ראש קטן. תרבות ה״מגיע לי״ הפכה רווחת יותר וגרועה יותר מלפני המגפה.
איך זה קשר לביונסה?
הדבר שהכי מעצבן אותי בתקופהה האחרונה היא הפרסומת של ביונסה לקולקציה החדשה של IVY PARK עם אדידס. למה? כי היא ממשיכה למכור ערכים שהיא לא עומדת מאחוריהם באמת. הפעם בעזרת מניפולציה והאדרה עצמית שממש עושה לי בחילה. IVY PARK הוא המותג של ביונסה שהתחיל עם חברת טופ שופ. כשנפתח עשה רעש וצלצולים והוגדר על פי המלכה בי עצמה כ ״מותג שתומך ונותן השראה לנשים שמבינות שיופי הוא יותר מרק המראה החיצוני״. אבל עד מהרה התברר כי הליין היקר נתפר בסדנאות יזע שמנצלות נשים צעירות בסרי לנקה. נראה היה שהליין תומך ונותן השראה רק לנשים שיכולות לאפשר לעצמן טייטצים במחירים מופקעים. ולמרות שהמותג מיהר להסתייג מהביקורת ולהגיד שהם עובדים בצורה חוקית. הוא ממשיך להתפר בסרי לנקה בה סדנאות יזע חוקיות. כל עוד העובדות מקבלות שכר מינימום.
IMPOSSIBLE IS NOTHING
בפרסומת של ביונסה ואדידס שנמצאת כמעט בכל הפסקת פרסומות נראים קטעי וידיאו של של הזמרת מילדות לצד קריינות ״מעוררת השראה״. שם הקמפיין – IMPOSSIBLE IS NOTHING. על רקע וידיאוים חמודים (באמת, לא צינית הפעם) מעברה נשמעת קריינית (מעצבנת ממש) שמספרת איך כשהייתה ילדה ביונסה לא ראתה מגבלות. ״היא ראתה הזדמנויות. להיות יותר מרק זמרת, יותר מרק רקדנית, יותר מרק אייקון. היא ראתה שהיא יכולה להיות השראה לכל האנשים״. ואז במעבר חד עולות תמונות של נשים מכל הצבעים, הסוגים והדתות. נשים שלהן היא ״נותת השראה״ וגם פה ישנה קריינות. או בואו נקרא לזה ״עדויות״ של אותן נשים לכמה היא תרמה להן, לנו, לעולם!!!
אלא שהפרסומת מלאת האדרה עצמית.
אפילו ״כל האנשים״ שמוצגים בה מדברים על כמה שהיא עזרה להם. כמה שהיא היתה השראה. כולן דמויות שונות ומגוונות שצריכות להראות לנו שביונסה, היא של כולם. ביונסה היא בעצם מקור כל הטוב. היא יכולה להפגיש עולמות ולגשר בין פערים קיצוניים בעזרת, היא עצמה. היא כל כך מדהימה, שהיא יכולה בזכות החיוך שלה למנוע מלחמת עולם שלישית מסתבר. בפועל, היא מוכרת לנו עוד מוצרים שאנחנו לא צריכים. מוצרים שנוצרו תוך ניצול על ידי הנשים שהיא כביכול מנסה להעצים. עוד מוצרים שמכבידים על איכות הסביבה. ביונסה מסתבר, תומכת רק בביונסה. IMPOSSIBLE IS NOTHING אבל רק אם את ביונסה. ואנחנו? חומר ביד היוצר, מטחנת כסף משומנת. מטחנה שחייבת אבל חייבת עכשיו ״אחרי כל מה שעברנו״ עוד פריט עם לוגו ענק. כדי שכולם יכלו לראות כמה גם אני ביונסה!
