הסיפור הבא תפס אותי די חזק, או יותר נכון מהרגע ששמעתי מיואב ואמיר על הוצאת הספרים העצמאית שלהם לא הפסקתי לחשוב איזה יוזמה מטורפת. היו לי מליון שאלות על ההוצאה שלהם, איך זה התחיל? למה צריך בכלל הוצאה כזאת, ומה המצב של הספרות בארץ? שאלות שהייתי צריכה עליהן תשובות.
מזל שיואב גלבוע (שהוא גם משורר, עורך, מתרגם, מוזיקאי, סטודנט לסוציולוגיה ולימודים קלאסיים באוניברסיטת תל־אביב ) ואמיר סומר (שהוא גם משורר, מתרגם, DJ ואספן תקליטים, עיתונאי לשעבר, בעבר אמן רחוב, בוגר מסלול הכתיבה התלת-שנתי של "קמרה אובסקורה" וגם סטודנט למדעי הרוח והחברה באוניברסיטה הפתוחה צאצא של המלך קרול/נצר למשפחת המלוכה הרומנית הוהונצולרן.) לא נרתעו מכמות השאלות והסכימו לענות על כול אחת ואחת, אז ישבנו והכנו לכם את אחד הראיונות הטובים והמעניינים שיצרנו עד כה.
היי יואב ואמיר, אז ספרו לי איך הגעתם לרעיון להקים הוצאת ספרים עצמאית, ולמה יש צורך באחת בכלל?
״הרעיון להקמת ההוצאה קרה בטעות קודם כל. שנינו נכנסנו לעולם השירה בערך באותו הזמן; והדבר היווה קושי גדול עבור שנינו, שכן הכניסה הזאת אינה דבר שנעשה בקלות כלל. כך קרה מצב ששנינו מאד התחברנו האחד לשני קודם כל ברמה החברית ולאחר מכן החיבור האומנותי נעשה גם חזק יותר. לכן רוב התהליך של הכניסה לאותו עולם נעשה בעזרה הדדית כשכל אחד מאתנו, כשנגלתה לפניו הזדמנות, דחף גם את השני לאותה הזדמנות. כשאמיר רצה להוציא לאור את ספרו הראשון, ״הארת שוליים״ עליו עבד תקופה ארוכה, חשבנו יחד מה תהיה הדרך הכי טובה לעשות זאת. במסגרת החיפוש אחר הוצאת הספרים הראויה, גילינו שהמחיר הנדרש להוצאת ספר ברוב ההוצאות היה למעשה יקר מכפי שאמיר יכל להרשות לעצמו. לבסוף החלטנו להוציא את הספר לבד. כשהגענו לשלב עיצוב הכריכה, ניסינו לחשוב מה לכתוב במקום בו בדרך כלל נוהגים לכתוב את שם הוצאת הספרים. כמעין בדיחה החלטנו לעצב לוגו מושקע עם הכיתוב 'הוצאה עצמית – הוצאה לאור', בעיקר מתוך קריצה לתרבות האינדי במוזיקה ולמושג D.I.Y.
רצינו להכניס את ההשקפה האומנותית הזאת גם לשירה ולספרות, בדיוק כמו שהיום ישנם מוזיקאים עצמאיים לחלוטין שמקליטים אלבומים בדירתם המעופשת ואח"כ יוצאים לסיבובי הופעות בינלאומיים.
כשהסתיים התהליך ועמדנו מול חישוב ההוצאות, גילינו שהמחיר שעלה לנו להוציא את הספר עמד על פחות מחצי המחיר אותו הציעו לנו רוב הוצאות הספרים; דבר שבעיקר הכעיס אותנו, והבנו שבצורה כלשהי, מבלי לדבר על כך בכלל, ישנה הסכמה ברוב הוצאות הספרים היום "לעשות קופה" על חשבון הכותבים בארץ שכל חלומם הוא להוציא ספר – משהו בתמימות של עולם הספר נפגע אצלנו, שבמקום שבו הכי לא ציפינו לפגוש את הקפטיליזם המערבי, שם פגשנו אותו בצורה הכי מכוערת ונלוזה שלו. מהמקום הזה, החלטנו להשתמש בידע שצברנו בשביל לאפשר לחברנו הקרובים להוציא את ספרם לאור. לא עברו חודשיים מאותו הרגע והטלפון שלנו לא הפסיק לצלצל, כשאנשים שמעולם לא פגשנו שמעו עלינו ורצו להוציא את ספרם אצלנו. באותו רגע הבנו שיש תרבות שירה ענקית בארץ שרק מחכה להתפרץ ויש לנו את היכולת לעזור לה להתממש. מכך למעשה, נולדה 'הוצאה עצמית'.״
אז מה באמת המצב, האם המונופול של הוצאות הספרים הורג את הספרות בארץ?
״לא היינו אומרים שהמונופול של הוצאות הספרים הורג את הספרות בארץ, כי בסופו של דבר הוצאות הספרים הן רק כלי משחק. מה שכן, הוא הורג את הסיכוי של הרבה כותבים מוכשרים להגשים את חזונם. הספרות בארץ נפגעת מהרבה סיבות אחרות שבסופו של דבר מאותן סיבות, הוצאות הספרים יכולות להרשות לעצמן לקיים את המונופול הזה. תחילה כדי להבין את המצב בארץ חשוב קודם כל להבין שמדינת ישראל היא מדינה ניאו-קפיטליסטית. כלומר, שיטת העבודה המובנת בהוויה שלנו היא צמצום הוצאות והעלאת הכנסות; וזה אולי נשמע כמו דבר טבעי, אבל זה נשמע לנו ככה רק בגלל שזאת ההוויה שגדלנו לתוכה.
אף על פי שיכול להיות לכך צד יפה, בפרקטיקה, כשיש התנגשות בין מפעל קפיטליסטי כמו הוצאות הספרים/חנויות הספרים/מפיצי הספרים/אנשי שיווק ועוד לבין סופרים ומשוררים שלרוב אינם פועלים לפי גישה קפיטליסטית, מתחיל הניצול המיטבי. אנחנו פשוט לא חיים במדינה שהתרבות שלה מבוססת על ספרות, מנהיגי המדינה לא נוהגים לצטט משוררים עבריים, הם לא נוהגים להיראות בקרבת סופרים, בבתי הספר תוכנית הלימודים מתעסקת עם שירה וסיפורת רק בשיעורי ספרות וגם שם התכנים נותרים ישנים ורק נעשים זרים יותר ויותר לתלמידים עם השנים.
למעשה, האינטראקציה הרווחת בין אנשי ספר להנהגת המדינה הוא לרוב בשערוריות.
כשאותם מנהיגים משתמשים במשוררים והסופרים ככלי להצגת בוגדנות. מתוך המקום הזה, היוקרה של הספרות והשירה נפגעת, ישנן פחות הכנסות בחנויות הספרים, החנויות נאלצות לגבות מחירים גבוהים יותר עבור מכירת ספר שנמכר אצלן וכך היכולת ליצור רווח על מכירת ספרים בחנויות, קטנה משמעותית. עקב כך, הוצאות ספרים רבות שבעבר יכלו לממן הוצאת ספר לאור, אינן יכולות להרשות זאת לעצמן והדבר נותר שמור לסופרים ומשוררים שיכולים להבטיח הכנסות להוצאה. מהמקום הזה נולדו הוצאות הספרים הפרטיות שמוציאות את הספר לאור במימון המחבר. בעיננו הדבר למעשה נהדר; יש מקום להרבה יותר אמנים להשמיע את קולם. אך בפרקטיקה, באותו מונופול שנוצר בין הוצאות הספרים יש בעיקר פגיעה בכותבים. למרות שהסופר מממן את הוצאת הספר, תנאי חלוקת הרווחים עם ההוצאה נשארים פחות או יותר זהים כאילו ההוצאה הייתה זו שמימנה.
למעשה, ברוב המקרים, הוצאות הספרים הפרטיות יגבו מחיר גבוה כמעט פי 2 ממחיר העלות, ימשיכו לגבות רווחים בעת מכירת העותקים בחנויות, לא ינסו לקדם יותר מדי את הספרים שיוצאים אצלם לאור מכיוון שאת התשלום שלהם הם כבר קיבלו ולרוב לאחר חודשיים הסופר יאלץ למצוא מקום בבית לאכסן ארגזים עם מאות עותקים שהודפסו לחינם, לאחר שכל הספרים שעמדו ברשתות הספרים נאלצו לחזור חזרה לכותב בכדי לפנות מקום במדף לשלל הספרים החדשים שיצאו, שרק ימשיכו את הגלגל המסתובב הזה שוב ושוב.״
מה שונה בתהליך שלכם מתהליך של הוצאת ספר בהוצאה גדולה? וגם מה ההבדל ברווחים לסופר?
״אנחנו רואים דמיון גדול בין עולם הספרות העברית לבין אופנה. הטקסטורה והעיצוב של הספרים חשובים לנו ויחד עם זאת גם המסר ואיכות החומרים. אפשר להמשיל הוצאות אחרות כאופנה בעוד שאנחנו סגנון, ואנו מאמינים גדולים במשפט של קוקו שאנל: "האופנה מתיישנת, הסגנון לעולם לא".
״השוני בתהליך שלנו הוא קודם כל ההבנה שאם הכותב משלם על הוצאת הספר, אז שייהנה מהיתרונות של זה. הוא יחליט איך ומה לעשות עם הספר, הזכויות של הספר יישארו בלעדיות לו. בכלל, מעבר לכך שהמחיר שאנו גובים עומד על מחיר העלות של הוצאת ספר לאור (עד חצי מחיר הבדל), דבר שאין כיום למיטב ידעתנו באף הוצאת ספרים בארץ, השיטה שלנו פועלת לפי התאמת הספר למחיר ולא את המחיר לספר. ההבדל המרכזי מבחינת חלוקת הרווחים לסופר, הוא שאנחנו לא רואים סיבה שבתור הוצאה נקבל כסף על מכירת ספרים שמומנו על ידי המחבר. אם המחבר שילם על הוצאת הספר, אז הספר שייך לו ולכן כל ספר שיימכר הרווחים שייכים לו. בנוסף, אנחנו מקדמים את הספרים שיוצאים אצלנו לאחר צאתם לאור. בשונה מהוצאות ספרים אחרות, אנחנו מפעילים משרד יחסי ציבור של ההוצאה שנועד לקדם תקשורתית כל ספר שיוצא אצלנו לאור, כל זאת ללא תוספת תשלום. אלה הם ההבדלי המשמעותיים ביננו לבין הוצאות ספרים אחרות.״
אז כל אחד יכול לפנות אליכם ולנסות להיעזר בכם כדי להוציא את הספר שלו?
״כל אחד יכול לפנות אלינו. אנחנו קודם כל שני משוררים שעברו חיים קשים בשביל להיות במקום בו אנחנו עומדים ואנחנו נעזור לכל מי שיפנה אלינו. בנוסף לכך, אנחנו לא עובדים עם טלפון משרדי או מייל של ההוצאה. מי שרוצה לדבר איתנו, יתקשר לטלפון הפרטי שלנו, ידבר איתנו במייל הפרטי שלנו, ואנחנו עושים זאת סביב השעון, גם בסופי שבוע וגם באמצע הלילה. עם זאת, חשוב לציין שאנחנו לא מוציאים לאור כל ספר שמגיע אלינו, אם כבר להפך. אנחנו מקפידים על תהליך סינון מאד קפדני ומעמיק, אך עם זאת, אנחנו לא טוענים שהטעם שלנו הוא הטעם הנכון ולכן כל סופר או משורר שפונה אלינו אנחנו מסייעים לו בכל דרך אפשרית בכדי לתת לו את הכלים הנכונים לקדם את עצמו.״
אבל איך אתם יכולים לעמוד מול ההוצאות הגדולות? באיכות, בפרסום ואפילו בכניסה לחנויות ספרים? האם נמצא את הספרים שלכם ברשתות הגדולות?
״קודם כל אנחנו לא עומדים מול ההוצאות הגדולות, לרגע אפשר לטעות ולחשוב שמדובר במלחמה. נשים רגע את הדברים על השולחן – אנחנו נהנים מאד מהספרים של ההוצאות הגדולות, רוב הספרים שגדלנו עליהם ופיתחו את האופי שלנו יצאו בהוצאות האלה. אנחנו גם נמצאים עם הרבה מהן בקשר רציף ולומדים ומלמדים האחד את השני דברים כמעט באופן יומיומי. אנחנו עומדים נגד ההוצאות הפרטיות ש"דופקות קופה" על חשבון כותבים תמימים, מאפשרות הוצאת ספר לאור רק למי שיש כסף, מורידות את איכות הספרות בארץ ובעיקר מונעות מאלה שאין להם כסף לצאת לאור. אנחנו מציעים את הידע המקצועי הרב והמוכח שצברנו בכדי לאפשר לכותבים להוציא את ספרם לאור בעלות תקינה, הפיכת השירה לסקסית, מיוחדת ואקטיבית בחיים הציבוריים.
מאז הקמת ההוצאה שלנו, לפחות פעם בשבועיים מתפרסמת כתבה באחד מהעיתונים המרכזיים במדינה על השירה שלנו. איכות הפרסום אצלנו עומדת בסטנדרט של כל הוצאת ספרים אחרת, שכן אנחנו לא עושים דבר ששונה מהם מבחינת איכות. מבחינת כניסה לחנויות הספרים, אנחנו לא רואים היגיון למכור ספר ברשתות הגדולות אם השאיפה היא להרוויח כסף ממכירת הספר, מה גם שקהל היעד של הספרים שלנו לרוב לא נמצא שם. אנחנו מרבים לעבוד עם חנויות ספרים פרטיות, דבר שהוכיח את עצמו לא אחת ובכך אנחנו גם פונים לקהל היעד שלנו, מציגים את הספרים שלנו בכבוד בחנות, תורמים להתפתחות החנויות העצמאיות, מאפשרים מכירת ספרים בעלויות שפויות לקוראים ובעיקר מצליחים להוזיל את העלויות הלא שפויות שדורשות הוצאות הספרים הפרטיות כיום.״
האם ההדפסה וההוצאה בהוצאת ספרים קטנה כמו שלכם פוגעת בטיב המוצר?
״מה שיפגע בטיב המוצר זה לא גודל ההוצאה, אלא ההשקעה שההוצאה תיתן להפקת הספר. כשהוצאת ספרים פועלת על מנת למקסם רווחים, היא תדאג למצוא את המקום שיאפשר לה לעשות זאת בצורה הזולה ביותר. בסופו של דבר, כשאתה עובד על הרבה ספרים במקביל, היכולת שלך לתת השקעה מקסימלית לכל ספר יורדת ולכן אנחנו מאמינים שחוסר השקעה הוא הגורם המרכזי להורדת איכות הספר. בגלל שהנושא חשוב לנו מאד, הן בנראות והן בתוכן, אנחנו מקפידים לעבוד בכל זמן נתון על לא יותר משני ספרים במקביל. כך אנחנו מצליחים לשמור על איכות ספרים גבוהה מבחינת נראות ותוכן גם יחד. כך שמבינת המוצר המוגמר, הספרים אצלנו בהוצאה נראים לחלוטין בסטנדרט עולמי ואפילו מצליחים לשמור על אסתטיקה ייחודית ומושכת תשומת לב. פער המחיר לא משפיע על רמת המוצר אלא רק על גובה הרווחים שיגיע בסופו של דבר לידנו – ועם זה אנחנו מסתדרים יופי.״
האם אתם פונים לכל קהל יעד? או שבגלל שההוצאה "מחתרתית" או ביקורתית כלפי הרשתות וההוצאות הגדולות היא גם פונה לקהל יעד מסוים?
״אנחנו פונים לכולם. אין ספק שהמחתרתיות שלנו באופן טבעי מושכת אליה בעיקר קהל יעד צעיר, אך חשוב לזכור שגם המבוגרים היו פעם צעירים ואמנים הם לרוב מטבעם מחתרתיים. תחילה הגיעו אלינו בעיקר כותבים צעירים שנדחו על־ידי ההוצאות הגדולות אך בחלוף הזמן אנחנו רואים עליה גדולה ומתגברת של כותבים שמגיעים אלינו עוד בטרם פנו בכלל להוצאות אחרות, גדולות וקטנות, מתוך הזדהות עם האג'נדה שלנו. מנעד הקהל שלנו מתרחב ככל שהזמן חולף וממשוררים בשנות ה־20 לחייהם, אנחנו כבר עובדים בימים אלה עם כותבים בגילאי ה־30, ה־50 ובקרוב יוצא אצלנו ספר שירה של משורר נהדר ומוכשר בן־60 שיש לו הרבה מאד מה להגיד.״
איפה אתם מייצרים את הספרים? לדוגמא, האם הייתם מייצרים בחול כדי להוזיל עלויות?
״בואי נשאל אותך שאלה: האם את נכנסת למסעדת שף ושואלת מהיכן הוא קונה את החומרים למנה הטעימה שהוא הכין לך? קוסם טוב אינו מגלה את קסמיו – זה משהו שלמדנו ממסעדותיו של השף איל שני, בת"א. חברנו, השחקן והכותב קייס נאשף, אמר לנו פעם: "המסתוריות היא סקסית". אנחנו מאמינים גדולים במהפכה הגלובלית שנעשית בשנים האחרונות בעולם, אבל בדם שלנו אנחנו "עבודה עברית" במלוא הדרה. שנינו מאמינים בקשרים אישיים ויחס אינטימי לכן אנחנו באופן טבעי בוחרים לעבוד עם אנשי מקצוע מקומיים ובעיקר כאלה שנוכל לפגוש פנים מול פנים ולפתח עימם יחסים קרובים גם מעבר לעניינים מקצועיים. הוזלת העלויות אינה נעשית מחוץ לכותלי המדינה, אלא נעשית בתוכה, תוך פיתוח קירבה בין־אישית והערכה הדדית לעשייה בתוכה. כשהקשר הבין־אישי נפגע אנחנו מפסיקים לעבוד עם אותו אדם וממשיכים לאחד אחר. עשינו זאת לא פעם. המטרה של כל הפרויקט הזה היא לספק לנו ולכותבים הנאה וחוויה מושלמת שתשמר בזיכרון של כולנו כדבר חיובי, לכן על פערי מקצועיות נגשר, אך פערים בין־אישיים לא נוותר.״
אם תשאלו אותי וממה ששמעתי עד עכשיו, מה שאתם עושים תורם מאוד לאומנות הכתיבה, לסופר עצמו ולחברה כולה. ובכל זאת עד כמה באמת קשה להתקיים בארץ כשזה המקצוע שלך?
״קודם כל תודה רבה. אנחנו גם חושבים שלעשייה שלנו יש תרומה גדולה מאד לאומנות הכתיבה בארץ מעבר לתרומה האישית שאנחנו חווים ממנה. לא ננסה ליפות את הדברים, קשה להתקיים במקצוע הזה בארץ, במיוחד כשלוקחים בחשבון את אותם הדברים שכבר דיברנו עליהם בתחילת הריאיון, אך לא מדובר בדבר בלתי אפשרי. כשניתן לתרגם את הניסיון הנצבר לכדי פרקטיקה ושיטה, ניתן להציע מגוון שירותים לציבור שהוא מוכן לשלם עבורם, ובצדק. כמו כל מקצוע ועניין, בכדי להצליח בדבר מסוים נדרשת השקעה ואמונה עצמית. מכיוון ששנינו משקיעים המון ומתמלאים בכל יום שחולף באמונה עצמית, אנחנו מצליחים להתקיים, גם אם בצניעות כלכלית, עם המקצוע הזה. אנחנו גם מקווים מאד שההצלחה והעשייה שלנו תצליח להניע אחרים להבין שבטחון כלכלי לא נמצא רק בעבודות "המבטיחות" אלא גם בכל דבר שנעשה מתוך תשוקה.״
ספרו לי קצת על הספרים שהוצאתם כבר, איך הם הצליחו? מה מצפה לנו בהמשך הדרך? ואולי הכי חשוב איפה אפשר לקנות אותם!?
״הספר הראשון שיצא אצלנו לאור היה הספר של אמיר שנקרא 'הארת שוליים' והוא למעשה היה הספר שנתן את אות הפתיחה להפיכה שאנחנו מובילים בספרות העברית. הספר זכה להצלחה גדולה וכבש סיקורים בכל הבמות המרכזיות בעיתונות ובתקשורת בארץ וגם בחו"ל. כתבה של חמישה עמודים התפרסמה במוסף של עיתון "הארץ" ואף הגיעה עד לעיתון העולמי The New York Times וכך גם במקומות אחרים במדיה. אמיר אף עבר ניסיון התנקשות בחייו בשל שיר שמופיע בספרו ("יהוה") וזה רק מראה כמה הוצאת הספרים שלנו מהדהדת בעולם שבחוץ, אם אדם זר החליט יום אחד לעשות מעשה נפשע ובזוי שכזה.
גם ספרי ההמשך של ההוצאה זכו להכרה משמעותית כמו הספר של אורי פרסטר 'תני לשירה בכורה' שגרף כתבה מרשימה בYNET, 'לוע המים' שכתב בראם סטוקר (מחבר 'דרקולה') שתירגם יואב לעברית בשקדנות רבה, זכה לביקורות מרהיבות מאנשי תרגום ותקשורת. חוץ מזה בימים אלה ממש אנו מוציאים לאור את "הבית הלבן" ספרו של הפסל והצייר הנודע טל סלוצקר אשר מעורר סקרנות רבה בקרב הבוהמיינים שבארצנו.
ההוצאה עצמה זכתה להצלחה גדולה בכל מקום בתקשורת, ב'ישראל היום' פעמיים, ב'הארץ', ב'חינוכית', ברדיו (לרבות גלגל"צ), 'במעריב', 'ידיעות אחרונות' ובאופן שוטף בבלוגים ועיתונות דיגיטלית. חשוב לציין; רוב האייטמים שנעשו עלינו היו בטיימינגים ובמשבצות הכי נראות במדיה, מה שתרם רבות לקידום שמנו: בין אם זה בעיתוני סוף שבוע, ימי שישי בצהריים ברדיו ואף בשעת מהדורת החדשות של שמונה בערב בטלוויזיה.
את הספרים שלנו ניתן להשיג בכל החנויות הפרטיות בארץ, כשאתר האינטרנט של החנות 'האחים גרין' (הממוקמת בכיכר רבין בתל־אביב,) מאפשר את רכישת הספרים באתר האינטרנט שלה כשמחיר המשלוח ניתן בחינם. חנויות נוספות בהן ניתן לרכוש את ספרי ההוצאה הן: 'סיפור פשוט' (תל־אביב), 'מילתא' (רחובות), 'לוטוס' (תל־אביב), 'ספרי הלפר' (תל־אביב), 'תולעת ספרים' (שני הסניפים בתל־אביב), 'הנסיך הקטן' (תל־אביב), 'המגדלור' (תל־אביב) ולעיתים אף בפאבים אפלוליים המפוזרים בארץ.״
תנו לקוראים שלנו טיפ, נראה שאתם חברה שיכולים לתת המון השראה לדור הצעיר אז… טיפ אחד להמשך הדרך.
״תשתינו נגד הרוח ולאחר מכן אל תתביישו בכתמים המסגירים שעל הג'ינס.״
אז כן, הם ענו על כל שאלה ושאלה, היו נחמדים גם כשהצקתי ובעיקר הצליחו לסחוף אותי יחד איתם לעולם הספרות שפתאום כמו שיואב אמר, מרגיש יותר סקסי. ממליצה בחום לעקוב אחרי ההוצאה בעמוד הפייסבוק שלה וגם שהפסח הזה תתנו מתנות שוות יותר, נגיד אחד הספרים של ההוצאה…
