בשבועות האחרונים אנחנו שומעים על המחאות המתגברות באוניברסיטאות בארה"ב. על העליה הקיצונית באירועי האנטישמיות ברחבי העולם נגד יהודים וישראלים. וכן גם על הקשיים של סטודנטים רבים להמשיך וללמוד במוסדות החינוך שלהם לאור המצב. אבל האם המצב באמת כל כך גרוע? והאם זה היה כך תמיד?
על פי הערכות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעל ל-15 אלף סטודנטים ישראלים לומדים במדינות זרות.
מעל 12,300 מהם לומדים ברחבי אירופה ובמדינות ה-OECD. ודווקא בארה"ב לומדים במוסדות לימוד אקדמיים בארה"ב מספר נמוך בהרבה. על פי ההערכות בכל שנה לומדים בערף כ-3,000 סטודנטים ישראלים בלבד. אלא שמאז פרוץ המלחמה חייהם של רבים מהסטודנטים הישראלים במדינות הזרות השתנו. והמהומות שאנחנו רואים בשבועות האחרונים בקמפוסים הפכה לחוויה מטרידה אף יותר. אבל האם הדבר תמיד היה שם?
אם תשאלו את המייסדת של מותג הקוסמטיקה YARDE ו-ROMANO OLIVES ירדן נציה שלמדה בקולומביה, השנאה לישראל הייתה נוכחת הרבה לפני ה-7 באוקטובר.
"אז היה מאוד קיצוני לשמוע פרי פלסטין. היינו בספריה והיתה הפגנה של ה-BDS ואנשים התחילו לצרוח את זה. ישבנו כמה חברה יהודים וישראלים מכווצים לגמרי. עכשיו זה נראה לגיטימי אבל אז לא האמנו. אמרנו שאין סיכוי שזה בכלל נאמר". נציה למדה באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק בשנים 2018-2021. וכבר אז היא מתארת כיצד מורים ומרצים היו מדברים ומסיתים את הסטודנטים נגד מדינת ישראל. "היו לי חברים שלקחו קורסים אצל פרופסורים שממש היו עושים שטיפת מוח. והייתי צריכה לשבת אחר כך ולהסביר להם את הצד שלנו. הרבה פעמים זה לא עזר".
וזה לא הכל, גם עוזרי הוראה יהודים באותה תקופה תייגו את הסטודנטים הישראלים ופגעו בהם בצורה ישירה. "היתה עוזרת הוראה יהודייה שברגע שהתחילו לדבר על קולוניאליזם היא פנתה אליי ושאלה 'את מישראל את לא יודעת על קולוניאליזם?' והתלבטתי מה לעשות. איך אני ממשיכה את הסמסטר כשהיא כבר קיטלגה אותי ככה מול כולם?".
באירופה הסיפור קצת שונה, בשבועות האחרונים דיברנו עם סטודנטית שחזרה לארץ ממילאנו שם למדה בזמן מלחמת חרבות ברזל עיצוב במסגרת חילופי סטודנטים.
שם טוענת הסטודנטית, שהעדיפה להישאר בעילום שם, הדברים נראים אחרת. ״ההרגשה שלי שם הייתה ממש טובה. המוסד עצמו לא הפלה אותי לרעה. נהפוכו כשביקשתי להישאר לעוד סמסטר בגלל המצב בארץ, האוניברסיטה ישר הבינה אותי וקיבלה את הבקשה.״
לטענתה חבריה לספסל הלימודים היו קשובים ואדיבים וכך גם המקומיים. ״כל הסטודנטים הזרים והאיטלקים היו פשוט נחמדים וחברותיים. אף אחד לא אמר לי שום דבר רע על המדינה. כך גם עם איטלקים בכללי. תמיד כששאלו אותי מאיפה אני בעיר והייתי אומרת מישראל היו ממש חמודים ושאלו אם הכל בסדר.״
מהשיחות שניהלנו עם מספר סטודנטים ואנשי תעשייה שעובדים מעבר לים נראה כי הקושי הגדול ביותר נרשם דווקא בארה״ב. ודווקא באוניברסיטאות. אל מקומות העבודה כנראה עוד לא הגיעו המסיטים. בימים האחרונים התרחבה המחאה בארה״ב גם לבית הספר לעיצוב פרסונס. ואם המצב בארץ יחמיר נראה כי גם היא תמשיך לייצר כותרות…
