בעבר כתבתי במגזין על חברות ענק שלא רק ״מעדכנות״ את הלוגו שלהן לצבעי הגאווה אלא גם מחזירות חזרה לקהילה שלנו (או במקרה של רירי לילדים רעבים באפריקה סיים סיים), זו הייתה כתבה חשובה לזמנה אבל הרבה מים עברו מתחת לגשר וגם מעליו וגם דרכו (אם אתן יודעות על איזה אסון אני מדברת). כיום אנחנו נמצאות ב״אווירה פוליטית״ שונה בכל הנוגע לקהילה הגאה ואני אישית מעט חוששת.
האווירה הפוליטית המדוברת נקשרת לעלייה בתופעות חברתיות מטרידות.
בזמן האחרון אנחנו רואות יותר אלימות כלפי הקהילה הגאה. הימנעות אקטיבית של בתי עסק מלתת שירות לחברייה. וכמובן מלא חברי וחברות הכנסת "מהממים ומהממות" שלנו שפשוט לא רוצים.ות אותנו כאן. הקהילה הגאה שלנו ידועה ככזו שלא תעצור, לא תפחד ולא תימנע מלחיות את החיים שלה כמו שאנחנו רוצים.ות וכמו שמגיע לנו.
הרי רק אתמול, יום חמישי, היה מצעד הגאווה והנה היום מסיבה ענקית בגני יהושע. כולנו זוכרות וזוכרים כי בעבר שני האירועים היו עוקבים אך השנה פיצלו אותם. אני מאמינה שהדבר נוצר בכדי לנסות להשתלט בצורה יותר מוצלחת על הקהל או להגן בצורה יותר מקיפה על הקהילה. כל זה בעקבות העלייה באלימות כלפי הקהילה שלנו.
אבל היום בשנת 2023 הנוף הפרסומי קצת שונה ממה שהיינו רגילים אליו בעבר.
לא יודעת אם שמתם.ן לב לכך אבל יש פחות ופחות חברות, בין אם היי-טק, סופר פארמז, חברות בגדים וכדומה, שעדכנו את הלוגו שלהם.ן לכבוד החודש הגאה. אנחנו רגילים ורגילות (משנים קודמות) לפרסומי ענק בשלטי חוצות וטלוויזיה. רגילים ורגילות לראות חברות שמעדכנות את הלוגואים שלהן לכבוד חודש הגאווה. זאת בשביל להראות סולידריות, תמיכה ואף רצון (קפיטליסטי מובהק) להרוויח על חשבוננו. בעבר כעסנו על כך, חברות שעשו שינוי לחודש אחד רק בשביל להרוויח על הגב שלנו היו חברות שלא היו שוות את הזמן שלנו. וכקהילה מודעת ומתוחכמת ידענו להבדיל בין אלו שרצו בטובתנו… לאלו שרצו אותנו לסטוץ חודשי.
את הנוף השחור-לבן הזה (בשונה מנוף צבעוני של צבעי הגאווה, הבנתן?) אנחנו רואות בארץ שלנו אך הוא הרבה יותר מדובר כרגע בארצות הברית. המדינה שנוסדה על יסוד הקפיטליזם, התגאתה בהיותה מלכת הקפיטליזם וכן גם במחירי רצפה והחזרות מגוכחות של מוצרי חשמל (לאחר חודש של שימוש לא אהבת תחזירי תקבלי החזר כספי מלא, מי שמע על זה?)… לא רוצה את הכסף שלנו פתאום.
חברת ענק שתקבל כעת שאוט אאוט רע הינה MLB, אנחנו פחות מכירים אותה אך הדוגמא שלה מייצגת שינוי לרעה בנוף הפרסומי והפוליטי שלנו בכל העולם.
MLB – Major League Baseball היא ליגת הבייסבול המקצועית של ארצות הברית וקנדה. הלוגו שלהם השתנה לכבוד חודש הגאווה ללוגו צבעוני וסולידרי אך תוך מספר שעות בלבד הוחזר הלוגו המקורי עם הצבעים המקוריים והדבר נעלם כלא היה. השינוי המהיר נובע מגל השנאה שתקף את הליגה באינטרנט. גל שהפחיד אותם בצורה כל כך קיצונית שהם התקפלו בחזרה לנורמה. גל השנאה המאד פרוגרסיבי הזה נקרא anti-woke, (LOL).
הקהילה הגאה אינטליגנטית מספיק בשביל לקלוט את הצעד הזה ולדבר עליו בטוויטר. המושג הרווח שנוצר בעקבות השיח נקרא קפיטליזם הקשת בענן – Rainbow Capitalism (אנחנו אינטליגנטים או לא?).
התגובות שלנו התמקדו בשיח שנקשר לקפיטליזם שדיברנו עליו קודם. מצד אחד ישנה חשיבות רבה לתמיכה של חברות ענק בקהילה הגאה בשביל הכיס הפרטי שלהן אך גם בשבילנו. חברות ענק הן בעלות השפעה על הפרזנטורים.ות שלהם והשפעה על צורת החשיפה והחשיבה של ה״נורמטיביים״ עלינו.
יחד עם הקולות הללו שמובילים לבלבול ופחד מהשנאה הגדלה כלפינו כל שנה אנחנו מודעים ומודעות לקולות שהעלנו בעבר. כן להחליף לוגו לחודש בשביל ״להביע תמיכה״ תקופתית זה לא מגניב. זה יוצר תחושה של ״אתם מנסים לעבוד עלינו ואנחנו לא טיפשים״. תחושה של עלבון וזלזול. לכן בכתבה הקודמת על קפיטליזם גאה הבהרתי בדיוק איזה חברות עושות את זה בשבילנו ואיזה חברות עושות את זה בשביל הכיס שלהן.
אז מי צודק.ת פה ומי טועה? לא יודעת אין לי תשובה חד משמעית. זה נושא מורכב וקשה שלא בטוח שנוכל אי פעם לענות עליו בצורה שתתקבל באופן גורף על פי אוכלוסייה מספיק גדולה. מה שאני יכולה לתרום לשיח כאן הוא שאני לא מבינה את השיח. אירוני הא?
כן לפעמים אנחנו מרוצים ולפעמים אנחנו לא מרוצות מהקפיטליזם ומותר לנו. אנחנו הקהילה אליה הקפיטליזם פונה ואנחנו מחליטים ומחליטות ממי לרכוש ולאיזו מסעדה ללכת. מצד שני, (כן השיח הוא דיון… סורי) למה אתם לא רוצים אותנו? מה כל כך מפחיד בנו? למה חשש מה׳אחר׳ או ה׳שונה׳ יוצר אצלכם.ן כזו דחייה שאתם.ן מעדיפים לשנוא… שנאה עושה קמטים אבל עלולה להוביל לאלימות ואלימות לדברים קשים מכך…
השנאה והאלימות הגיעו למצב שמקומות עסק לא רק נמנעים מאיתנו בשקט וברמיזות אלא גם יוצאים בצורה ברורה וקולנית כי אנחנו לא מוזמנים ומוזמנות אליהם.ן.
מה כל כך נורא בלתת לנו ללכת בשקט ברחוב? לא רוצים לשנות אתכם, רק רוצים להתקיים. הדבר הכי בסיסי בחווייה האנושית וגם את זה רוצים לקחת לנו. אני כועסת, מפחדת ולא יודעת לאן אנחנו מתקדמים או מה יקרה הלאה. אני כן יודעת שאנחנו לא נשב בשקט ונשתוק, אנחנו נמשיך לתפוס מקום ונמשיך לעשות מחאות שקטות אך פרובוקטיביות עם חוטיני והיסטריקה ג׳נדריקה מיס אמריקה.
אנחנו לא רוצים לשנות אתכם רק רוצים להתקיים.
