אם במקרה ראיתם בשנתיים האחרונות עוגת טארט מחולקת, כנראה שכבר יצא לכם להכיר את מורן גיל. גיל, הוא דור שני לקונדיטור שבכלל לא תכנן לעסוק בתחום. בעצם הוא איש סושיאל לשעבר, ששינה מסלול בתקופת הקורונה והיום הוא בעל קונדיטוריה ( או קייקרי) משלו בתל אביב. המקום אולי קטן אך מלא באווירה מזמינה, צוות אדיב והכי חשוב בשפע של מאפים ועוגות שעם כמה שהם יפים, הם טעימים אפילו יותר. ישבתי עם מורן לשיחה כדי לספר לכם קצת יותר.
אז הכל התחיל בקורונה.
"נכון, הייתי סמנכ"ל בחברת פרסום דיגיטלי בשם MYSOCIAL, שהיא החברה של בעלי, ויצאנו לחל"ת של חודש בתקופה ההארד קור של הקורונה. אמא שלי היא קונדיטורית אז אפייה זה משהו שתמיד היה שם אצלי. בעצם התחלתי לאפות עוגות לחברים לכיף. זה היה בזמן שהייתה התלהבות ותמיכה במוצרים כחול לבן. אז הייתה אינפלציה באינסטגרם ובדיגיטל מה שהוביל לכך שזה פשוט התפוצץ. התחילו לזרום הזמנות ולא היה לי תפריט מסודר פשוט לאט לאט בניתי משהו מדברים שאני אוהב בשילוב עם מה שהיה אליו ביקוש מההזמנות. חשבתי על זה כ- יאללה מגניב, אני בבית בחל"ת מה אכפת לי לעשות את זה בינתיים".
ומאיפה באמת הגיעו ההזמנות? מהאינסטגרם?
"לא היה לי קהל באותה תקופה, היו לי 5000 עוקבים באינסטגרם וזה פשוט עבר בין חברים ומפה לאוזן. כל הזמנה הביאה עוד הזמנה אחרת. מה שגרם להתפוצצות הייתה העוגה המחולקת. זה הביא המון תקשורת ויח"צ. הרבה קונדיטוריות כמו מגזינו וביסקוטי ואפילו קונדיטוריות מחו"ל התחילו להכין גם את העוגה המחולקת. וזה גרם לתקשורת לחפש מי היה הראשון שעשה את זה". מורן גיל
גדלת בצפון בקיבוץ לוחמי הגטאות כבן לאמא קונדיטורית שהיום היא בעלת קונדיטוריה משלה (מצוינת, מניסיון) ברגבה. זה משהו שגרם לך לרצות לפתוח קונדיטוריה משלך?
"לא, ממש לא חשבתי שזה מה שאני אעשה. פינטזתי על מתישהו לפתוח מקום משל עצמי, ולארח בו אנשים שזה מה שאני אוהב לעשות. חשבתי אולי על בית קפה אבל האמת שלא על קונדיטוריה. ממש לא רציתי להיכנס לתחום הזה כי זה תחום מאוד מאוד קשה ולא תמיד מתגמל בארץ. אבל החיים הובילו אותי לשם ואני בן אדם שמנצל הזדמנויות. הבנתי שאני לא יכול יותר לעבוד מהבית, שאני חייב את ההפרדה ושאני חייב להתפתח ובסוף פשוט לא הייתה ברירה".
ולא פחדת לפתוח עסק? פתחת כאן כשרק נגמרה הקורונה
"ברור זה היה מאוד מפחיד, וזה עדיין מפחיד לפעמים. להיות עצמאי בארץ זה לא פשוט, אני עומד כל יום בפני אתגרים. תמיד חושב מה יהיה הצעד הבא, או איך לשרוד תקופות מסוימות כמו המיתון המאוד קשה שיש כרגע אבל אני מאמין שכל דבר טוב הוא מפחיד".
אפרופו אתגרים, אי אפשר שלא לשים לב לעבודות הבנייה של הרכבת הקלה שחוסמות כאן את הגישה לחנויות ברחוב. איך מתמודדים עם זה?
"כן הצפנו את העניין של העבודות מול העירייה. לא ממש דואגים לעסקים, אנחנו די בתחתית סדר העדיפויות. הצפתי את זה. התראיינתי לחדשות בנושא אבל האמת שלא קורה עם זה שום דבר. צריך לשנס מותניים ולהבין שאם אתה לא תזיז דברים ותתאים את עצמך אז כלום לא יקרה. ובאמת עשינו המון צעדים כדי להוביל לכך שהיום העסק (טפו טפו) דופק."
בגלל זה נכנסת לוולט?
"כן. זה לא משהו שתכננתי לפני אבל נכנסתי לוולט כדי באמת לתת את החיזוק שהעסק היה צריך בתקופה שלאנשים היה קשה להגיע לכאן."
בנוסף לזה אתה מתחזק עמוד אינסטגרם ומפרסם מתכונים, אתה מגדיר את עצמך כיוצר תוכן?
"כן אני יוצר תוכן אבל לא משפיען, אין אצלי קודי קופון. התכנים שלי יותר מספקים השראה. אני מנסה להביא משהו מצחיק, כיפי, קצת אסקפיזם מהעולם של היום ולדעתי זה תוכן משלים לעולם הפיזי של הקונדיטוריה שלי וזה משהו הכרחי. אי אפשר להתקיים היום כעסק בלי פרסום, בלי שיש לך תוכן דיגיטלי."
לאחרונה פתח מורן גיל במקום כאן גם ערבי טעימה. איך זה קרה?
"נכון, זה משהו חדש שאנחנו מובילים בקייקרי. ידעתי שאני מאוד אוהב לארח והייתה לי מן פנטזיה לפתוח כאן גם בערב. אז פעם בשבועיים בימי חמישי אנחנו פותחים כאן לערבי טעימה. אני קורא לזה ערב טעימה כי זה פשוט המון מנות של דברים שיש לנו בקייקרי… ולעשות אותם בקטן. אנשים מגיעים ויושבים על יין וקוקטיילים מעולים שמכין ברמן מדהים שיש לנו. וכמובן המאפים שלנו בקטן לצד מנות קטנות שהוספנו במיוחד בשביל הערבים האלה. כמו למשל סשימי, סלט קיצי ואבטיח עם קרם פטה מוקצף."
"הרעיון הוא שבסופו של דבר החוויה היא האנשים שנמצאים פה איתנו ונהנים מערב כיפי עם אווירה רומנטית, יפה וייחודית, ואנחנו מקבלים ריג'קטים ממש מרגשים מאנשים שהיו כאן. כרגע זה רק כערבי קונספט ולא משהו קבוע אבל זה לגמרי הולך מהמם."
לא מזמן ציינתם יום הולדת שנה למקום, יש מחשבה על מה אחרי הקייקרי?
"אני לא יודע. חייב להגיד שאני חי את הרגע ואת ההזדמנויות שמגיעות אליי. אין כרגע מחשבה על לפתוח עוד מקום, אני כן משתדל למצות את כל הכלים שאני יכול להפיק מהמקום הזה. אני לא פוסל שום דבר. מאוד הייתי רוצה חו"ל אבל אני רוצה למקסם את העבודה של המקום הזה בצורה מלאה ככה שגם כשאני לא פה הוא מתפעל כאילו אני כן, וזה לוקח זמן לעבוד על דבר כזה."
ואיך אתה בלשחרר?
"לא טוב (הוא צחק ) אבל אני לומד. אני מנהל הקונדיטוריה ואני בהחלט נמצא ביום יום במקום. יש לי מנהלים גם לכל סקטור אבל אני לגמרי בתוך המקום עצמו. זה הבייבי שלי."
משהו שתרצה למסור לקוראים שלנו?
"מי שלא היה פה חייב לבוא לבקר. אנשים תמיד מגיעים לכאן ואומרים שזה מרגיש כמו להתארח בסלון ביתנו וזה באמת ככה. זה הכי כיף לי לשמוע את זה ואני שמח שהמקום הזה קיים. כיף להגשים את עצמך בהמון מובנים שלא חשבת שתתפתח אליהם."
אז כשאתם מגיעים לקייקרי של מורן גיל (שנמצאת ברחוב אלנבי 31 תל אביב), אני ממליצה להגיע עם חבר או אפילו שניים. כמובן, על מנת שתוכלו לקחת כמה דברים לחלוק ולטעום מהכל. לא שברור לי איך מחליטים מה לאכול כי יש באמת מבחר מטורף אבל אישית אני סאקרית של הטארט לימון בזיליקום שנעשה בצורה פשוט מושלמת. מורן גיל
