גם אתם נתקלתם בתיוג #freebritney ברשתות בשבועות האחרונים? זו לא מתיחה. מעריצים פתחו במחאה בניסיון להפעיל לחץ על בתי המשפט ודרשו לשחרר את בריטני. אבל ממה בעצם צריכה בריטני ספירס להשתחרר?. ולמה הסיפור עושה גלים ברשתות החברתיות?. האמת שמדובר בבעיה רצינית שמגוללת סיפור קורע לב…
הנה אנחנו מוצאים את עצמנו כמעט 12 שנים לאחר מכן באותה נקודה בה חייה האישיים ומצבה הנפשי של בריטני ספירס הפכו שוב לכותרות היום.
אבל בואו נתחיל מהסוף. לאחר ההתמוטטות המאוד פומבית שעברה ספירס ב-2007 ביקש אביה מבית המשפט להתחיל בהליך אפוטרופוסות. בהליך כזה לאחר שנקבע שאדם אינו יכול להחליט עבור עצמו, לרוב בגלל אי יכולת נפשית. בית המשפט יכול יכול לפתוח בהליך שנקרא בארה״ב ״conservatorship״, ולהקצות לאותו אדם אפוטרופוס. תפקיד האפוטרופוס מקנה לאדם הנבחר את היכולת לשלוט במצב הפיננסי והבריאותי של אותו אדם במטרה לשמור עליו. במקרה של בריטני ספירס, בית המשפט נתן לאביה תפקיד אפוטרופוס מורחב. – אחריות חוקית מלאה על כל אספקט של חייה, המקצועיים, האישיים והכספיים כאחד. בית המשפט הבטיח שלמרות ההליך ספירס תהיה מעורבת בכל החלטה שנעשית בחייה ודעתה תמיד תילקח בחשבון,. הכל כדי לעזור לה לחזור למוטב. כתוצאה מכך ב-12 השנים האחרונות ספירס צריכה לבקש רשות מאביה על כל דבר שהיא עושה. החל משימוש בכספה או לראות את ילדיה ועד לדברים מאוד קטנים כמו שימוש בטלפון הסלולרי שלה או יציאה מהבית.
ב-2008 היה נראה שהזמרת מנסה לעשות הכל כדי לערער על החלטת בית המשפט. בראיון שפורסם למגזין rolling stones בתקופת המשבר אמרה ספירס ״אני רק רוצה את החיים שלי בחזרה. אני רוצה שתהיה לי את האפשרות להחליט אם לנהוג ברכב שלי, לגור בבית לבד או לבחור מי יהיה שומר הראש שלי״. אך מאז אותה אמירה נראה היה שספירס השלימה עם מצבה ויש שיאמרו גם שבחרה לעשות מהלימון לימונדה. ספירס התמקדה במשפחה ובקריירה, הספיקה להוציא מספר אלבומים,. לצאת למסעי הופעות ארוכים, להיות שופטת בתוכניות ריאלטי ועוד. כל אלו הראו לבתי המשפט שההליך מצליח והזמרת עם הניהול של אביה ממשיכה לעבוד באופן קבוע,.לזכות בהצלחה ולשמור על מצבה הנפשי הטוב. אולם היום, ב-2020, מעריצים רבים של כוכבת הפופ טוענים כי בחודשים האחרונים היא מנסה שוב להילחם על החופש שלה אך מכיוון שאין בידייה את האמצעים,. היא מנסה לעורר את התנועה שנלחמה למענה אז באמצעות פוסטים מרומזים ברשתות החברתיות.
הקריירה של בריטני ספירס החלה עוד כשהייתה בת 4 והופיעה בברודווי.
משם הצליחה להתברג לקאסט של תוכנית הילדים המצליחה ״מועדון מיקי מאוס״, שהולידה לא מעט כוכבים (ביניהם ריאן גוסלינג, כריסטינה אגילרה, ג׳סטין טימברלייק ועוד). השלב הבא היה השקת קריירת השירה שלה שהפכה אותה להיות כוכבת הפופ המצליחה בעולם. אבל הקושי של בריטני היה פומבי. אם נאזין לשירים הישנים שלה, (״לאקי״ לדוגמא) נוכל לשמוע כיצד היא מתארת סיפור חיים של כוכבת שבעצם מרגישה שמסלול חייה תוכנן מראש ונקבע בשבילה. עם התפתחות הקריירה הקשיים התעצמו ויצאו לאוויר העולם שירים כמו Circus, Piece of me (ולדעתי הגרוע מבינהם) Gimme more שמראים איך הקריירה והניהול שלה מצליחים להשפיע על מצבה הנפשי. בעמוד האינסטגרם Diet prada ציינו שבמבט מעמיק, לא רק המילים לשירים מרמזים על מצבה הנפשי אלא גם הקליפים. האם שמתם לב שבכל הקליפים שלה, הפוסטים ובשאר המדיות שונות בריטני תמיד נמצאת בכלוב, מצולמת בשלשלאות וישנם עוד אלמנטים דומים.
עוד דבר שממנו אי אפשר להתעלם, הקול שלה אותו כולם מכירים הוא לא הקול שלה. בחיפוש זריז ביוטיוב תוכלו למצוא קטעי שירה שלה מגיל 6 בהם היא נשמעת יותר כמו… כריסטינה אגילרה. מסתבר שחברת התקליטים שייצגה את ספירס לא אהבה את הדמיון לקול של אגילרה, וגרוע מכך את העובדה שהשקת אלבומי הבכורה של השתיים קרובים גם בתאריך. הם לימדו את בריטני לשיר בקול הבכייני והילדותי בטענה שיהיה יותר אייקוני וימכור יותר. אותו ״קול״ שאנחנו מזהים ומכירים בעצם עשה נזק משמעותי למיתרי הקול שלה. זו גם הסיבה שהיא מאז תמיד שרה עם… ניחשתם נכון, פלייבק. לא כי היא לא יודעת לשיר, פשוט מאוד אם היא תשיר תשמעו את הקול העמוק והעשיר שלה, דבר שחברת התקליטים פשוט לא מאפשרת. ב-2006 ביקשה ספירס להוציא אלבום אקוסטי בו היא תמציא את עצמה מחדש ותוכל לחזור לקול האותנטי שלה אלא שחברת התקליטים מיד ביטלה אותו.
״כל החיים שלה התייחסו אליה כמוצר שנועד אך ורק למכירה״ נכתב בדיאט פראדה.
קחו את זה ואת העובדה שהייתה במהלך גירושין מכוערים עם 2 ילדים קטנים, מאות צלמי פאפרצי רודפים אחריה ומצלמים אותה גם כשהיא ערומה ובוכה באמבולנס ותקבלו את ההתמוטטות המפורסמת והמאוד אנושית של 2007. אביה הגיש את הליך האפוטרופסות במטרה שיהיה זמני וקיבל אותו בלי בעיה. אחרי חודשיים מקבלת הבקשה, הוציאה בריטני את womanizer, חצי שנה אחר כך היא כבר מתחילה לקדם את האלבום Circus ויוצאת למסע הופעות שגרף 131 מליון דולר. אם היא חולה ולא יציבה ברמה בה היא לא יכולה לעשות בחירות פשוטות בחיי היום יום שלה איך יכול להיות שהיא כן יכלה לחזור מיד לעבוד? ואיך יכול להיות שתוך כדי מסע הקידום הפך ההליך מ״זמני״ ל״קבוע״?
תנועת #freebritney קיימת עוד מ-2008. אבל שבה לפעולה לאחר שהופצו שמועות בחודש שעבר כי בריטני בת ה-37 נשלחה שוב לגמילה / הסתכלות נפשית בניגוד לרצונה.
אך רבים סבורים שלא מדובר בדאגה טבעית של אב לביתו, מדובר בדבר שחוזר על עצמו בכל פעם בו הכוכבת מנסה לעשות משהו מבלי לבקש רשות. בשנה שעברה הגיעה ספירס להסתכלות רפואית בגלל שנהגה למסעדה מבלי לבקש רשות. את ״הרצון הטוב״ של אביה אפשר להסביר בקלות, האם ידעתם שבכל שנה בריטני משלמת ל״קרן האפוטרופוסת״ מליון דולר ואביה מקבל בכל חודש בו הוא נמצא בתפקיד 100 אלף דולר לא כולל את השכר חודשי שלו ושכר טרחת העורך דין? לא ברור מה היה הדבר בגללו הגיעה בריטני להסתכלות הנפשית בחודש שעבר אבל זה לא מנע מהמעריצים להעלות הילוך.
מאותו הרגע אפשר לראות את חברי התנועה מגיעים לשימועים בבית המשפט, מפרסמים עצומות ומנסים לעשות הכל כדי לעזור להשיב לבריטני את החופש שלה. יש שמזלזלים כאשר הם שומעים את צמד המילים ״החופש שלה״. אבל ב-12 השנים בהם הכוכבת נמצאת תחת החלטת בית המשפט היא אינה יכולה לעשות את הדברים הבאים בלי רשות אביה: לנהוג, להצביע בבחירות, להתחתן, להביא ילדים, לבזבז את הכסף שלה, לדעת כיצד מנהלים את הכסף שלה, לראות את הילדים שלה, לצאת מהבית, להעסיק עורך דין, להתראיין, להשתמש בטלפון, להעלות תוכן לרשתות החברתיות או ליצור קשר עם אנשים. האם אתם צריכים לבקש רשות כדי לעשות אחד מהדברים הללו?
יש שיראו בתנועה לשחרור בריטני בדיחה, שכן בעולם בו הקורונה שולטת ולרבים אין מה לאכול חייה האישיים של כוכבת עשירה אינם נושא בוער. אבל אל תיתבלבלו זו אינה רק תנועה שפועלת למען אישה אחת ״מפורסמת״, אלא תנועה שרואה במצבה הפומבי של אותה אישה פגיעה בזכויות האזרח. אז בפעם הבאה שאתם נחשפים להאשטאג #FREEBRITNEY דעו שזה לא עוד טרנד אינסטגרמי אלא סיפור מלא מהמורות ואישה אחת שנראה שמעולם לא זכתה לחיות חיים רגילים.
