מיום בו הותרו לפרסום שמותיהם של הנופלים מהלחימה ברצועת עזה, התמלאה הרשת בתמונותיו של סמ"ר לביא ליפשיץ ז"ל. ליפשיץ שחלומו הגדול היה להיות צלם, תיעד את 120 ימיו האחרונים בעמוד אינסטגרם תחת השם "עד מתי" (TILL_WHEN_PHOTO_DIARY).
בביוגרפיה של העמוד כתב על עצמו "אני לוחם מסכן ואמן מיוסר שמעלה כל יום תמונה שצולמה על ידי בצה"ל."
משפט המציג את הקונפליקט שהיה קיים בו עליו גם העידו הוריו בראיון לעיתונות. "לביא היה אדם שאהב אנשים. אהב את הצבא מחד ומאידך היה לו קונפליקט." סיפר האב. "הוא אמר לי 'אבא אני לא רוצה להיות חיית מלחמה'. ועניתי לו 'לביא, יום אחד אתה תלך להציל אנשים'. ללביא הייתה רגישות גדולה מאוד, החלום שלו לא היה להיות חייל. הוא חלם להיות צלם, לעשות קולנוע. צחקנו כשטרנטינו בא לבקר אותם שגם הוא לא יכל לעשות כאלו סרטים."
מלבד עמוד האינסטגרם, יצר לביא חוברת צילומים מרגשת שנקראת 'צוות'. בה הוא מספר על חוויתו מתחילת השירות. "בימי הראשונים בטירונות הרגשתי אאוטסיידר, לא שייך, דחוי, זרזיר בלהקה של עורבים" כתב ליפשיץ בהקדמה לספר, "נעזרתי מאוד במחשבות על תמונותיו של עדי-נס על המדבר האינסופי הסובב אותי. ובשאלה איך ומתי אחזור לצלם. בתקופה זו הבנתי כי מחד גיסא, השוני מהקבוצה הוא מה ששמר על זהותי. אך מאידך גיסא, הוא מה שהרחיק אותי ממנה. לאחר תקופה ושיח יום-יומי עם חברי המחלקה התברר כי אינני היחיד שאינו שייך לקבוצה, אלא קיימים שלושים וחמישה אינדיבידואלים שאינם שייכים לקבוצה, אך הם הקבוצה בו זמנית
"התבוננות זו גרמה לי להבין כי האחידות הכללית שכופה עלינו הצבא היא גם מה שמייחדת את אישיותנו.
הבנה זו גמלה בליבי החלטה – אני צריך להנציח את האינדיבידואליזם יוצר האחידות הזה", המשיך ליפשיץ, "בעקבות כך התחלתי בבניית תצלומים שינציחו את הייחוד של כל אחד מחבריי לצוות, אך בו זמנית יציגו את חלקם במארג הבלתי ניתן לפרימה. לאחר כארבעה-עשר חודשי מסלול ועוד שישה חודשים של עיבוד חוויות, נולדה יצירתי, שהיא בעצם הווית אנשי הצוות שהחל כ'מחלקה 1' בפלוגת הסיירת בבא"ח גבעתי, התגלגל לצוות פרש בפלוגת ההכשרות משמר הנגב וסיים כצוות 500 בפלגת הלוחמים של פלנ"ט גבעתי."
העדויות על אהבתו של לביא לקולנוע, עשייה ויצירה הופיעו בערוצים השונים. ובניהם התפרסם סרטון שיצר בהשראת הבמאי ווס אנדרסון אותו אהב במיוחד. בסרטון המדובר לביא מתעד את עצמו עושה פעילויות שגרתיות בצבא. ובמהלכן אוחז בחוברת קטנה עליה כתוב how to ask her out? אותו שלח לבחורה שמצאה חן בעיניו.
לאחר שהובא למנוחות בהר הרצל ובתום ההספדים, הקריאה אחותו אנפה מכתב שלביא כתב לפני מותו. "הוא אמר לי שיש לו תיקייה על המחשב בשם 'צה"ל'. ולפתוח אותה אם קורה לו משהו" סיפרה והקריאה את המכתב. זה שלימים התברר כצוואתו של לביא עם מסר ברור שעל כל אחד.ת מאיתנו ליישם.
"יכול להיות שמתחיל לבנון 3. חשבתי שיהיה כדאי להשאיר קצת הסברים. למקרה שאני מת, כדאי שאשאיר הוראות הפעלה או הספד כלשהו על עצמי, הרי מה שווה לחיות אם לא אזכה להספיד אף אחד."
"אינני מצטער על גיוסי לסיירת גבעתי ולפלגה ג' אשר נמצאתי בה. זה דבר אשר אני אסיר תודה עליו. היכולת לפגוש חברים כמו אלו שמצאתי בצבא היא יוצאת דופן. תודה למדינה אשר נתנה לי את ההזדמנות הזאת ותודה לחבריי שנתנו לי את הצ'אנס לחיבור יוצא דופן… לסיום, אני מבקש לא לשקוע באבל. הוא עשוי להיות יומיומי ומתיש, אך העשייה שיכולה לצמוח ממנו – אין היא מתישה – אלא בונה. אין דבר שהקשה עלי יותר מהבטלה, לכן אני מבקש מכל הסובבים אותי – תעשו תמיד."
*התמונה הראשית – צילומיו של האמן המוכשר לביא ליפשיץ מעמוד האינסטגרם שלו.
