נסיכת ההיפ-פופ חוזרת בגדול עם סינגל וקליפ, לאחר שקט יחסי שכלל שת"פים בלבד מאז האלבום האחרון שלה Planet Her שיצא ב2021. עם הרבה הצהרות לתקשורת, מחיקת האינסטגרם, החזרת האינסטגרם, שינוי תדמית – מעריצים טוענים להתמוטטות עצבים מפוברקת, או לכל הפחות, עידן חדש.
מוזר להגיד שכל הסיפור הזה מתחיל עם אימוג'י של טיפת דם, בו דוג'ה קאט השתמשה כדיי להודיע על השחרור החדש במהלך מאי, ברשתות החברתיות שלה.
לצד טיפת הדם תאריך השחרור (16.6) בפוסט שלה בטוויטר, ובאינסטגרם היא העלתה את הקאבר ארט לסינגל עם הכיתוב let's begin, כמובן, עם אותו אמוג'י מדובר. היא השתמשה בו גם לפני, אבל רק לאחר שהחלה להעלות תוכן חדש שעקב את מחיקת כלל התוכן הקודם באינסטגרם שלה. היא גם העלתה הרבה תמונות של קעקועים חדשים וכיתוב על הסימבוליזם של עטלפים, שמבחינתה המשמעות שלו היא לידה מחדש. אי אפשר להגיד שלא היו רמזים מקדימים, בואו נאמר ככה.
המייקאובר לא התבטא רק באינסטגרם, אלא גם בגוף – בגילוח הראש וחמצון השיער שנותר וכן גילוח הגבות.
לא דברים נדירים במיוחד, אבל כן נדירים כשאת אישה צעירה בהוליווד שמצופה ממנה להיות תואמת אידיאל. כולנו יודעות מה האסוציאציה הראשונה להוליווד וקרחת של אישה צעירה – בריטני ספירס – אולי הדוגמה הכי טראגית לזוועות שקורות לסלבריטאים בתעשייה.
ואכן השינוי הכללי באסתטיקה של דוג'ה קאט בולט, ובולט במיוחד על רקע העידן הקודם – Planet Her וכל מה שהתלווה לו – לילך, שיער אדום גולש, ירידה משמעותית במשקל שדוברה לא מעט, פופ, קלילות, וקצת חייזרים. עכשיו יש לנו דוג'ה קירחת, עם אייליינר ענק, שעל הקאבר של הסינגל מופיעה לא פחות כאילו שחטו אותה. באמת, ראיתן. לא המצאתי.
להשלמת המהלך, הסינגל האחרון שיצא ATTENTION (16.6), הראשון מאז טיפת הדם, מביא מוזיקה אחרת מאד מהחומרים האחרונים של דוג'ה.
השיר נפתח במלודיה נוגעת ללב של נבל וממשיך עם תופים אינטנסיביים של היפהופ. דוג'ה שרה את הפזמון בגובה אופייני אבל הוא לא פזמון שמח והוא לא פזמון של שיר לפלייליסט סקס. הוא פזמון כמעט צורם בהגשה שלו, כשהמילים מדברות על צורך אינסופי בתשומת לב. היא מדברת על אובייקט (It) שדורש תשומת לב בלתי נגמרת והוא לא שבע לעולם. איך אובייקט יכול להיות בעל רצון כל כך מובהק במשהו? הקליפ מרמז על כך שהאובייקט שעליו מדברת הדוברת, "It", הוא אובייקט-סובייקט היברידי, מוחפץ אבל אהוב, דומם אבל גם חי מאד וצמא לתשומת לב. אולי אגו, אולי משהו אחר, אבל בכל מקרה – אי אפשר להתעלם מהתוכן הזה כשבקליפ דוג'ה מוצגת הולכת ברחוב או נוסעת ומעריצים מושיטים יד כאילו לקחת ממנה חתיכה.
בהמשך השיר וכפי שהתחייבה, דוג'ה עושה ראפ. ממש ראפ. השינוי במוזיקה היה הכרחי לאור הציוץ שלה שבו היא "חושפת" שאלבומיה הקודמים היו "cash grabs", פופ בינוני, בדיחה שכולם האמינו לה. נראה שהציוץ כבר נמחק מהעמוד שמופיעים בו כרגע שני פוסטים מאותרים, כמובן, באמוג'י של טיפת דם. האם דוג'ה קאט נכנסה לתעשייה בכוונה קודמת לעשות ראפ אבל לא התקבלה בה בקלות כמו עם הפופ? זו מחשבה סבירה, אבל אנחנו לעולם לא נדע, ואולי זה גם לא משנה. מה שכן משנה הוא להבין שהיא הרגישה צורך או חוייבה לעשות פופ ולהיות תואמת אידיאל לפני שהיא יכלה לעשות את מה שהיא באמת ממש טובה בו, ומייחד אותה, שזה היפהופ נוקב.
אם לפי דוג'ה היצירה הקודמת שלה הייתה פופ בינוני, הראפ שלה עכשיו הוא כמעט קריקטורה של ראפ.
זה הראפ שהכי רוצה להיות ראפ בעולם. היא משתמשת בנוסחה הידועה של פזמון מלודי לפני ואחרי וורס, והוורסים שלה קשים ונוקבים, עמוסים ביקורת חברתית – היא כועסת כמו שעושים רק בשיר ראפ עצבני שכתבה אותו מישהי שחיכתה הרבה זמן להגיד מה שיש לה. היא שותלת רפרנסים לתקריות וסקופים שקשורים בה ובכך מתעקשת לכתוב את הסיפור שלה בעצמה. היא מדברת באלגוריה על סאגת החימום של מופעיו של הוויקנד, שכאמור היא ביטלה, ועושה רושם שהיא שותלת ספק דיס ספק שאאוטאאוט לניקי מינאז' וקרדי בי, כנראה הראפריות הכי גדולות בתעשייה שהיו בה לפני דוג'ה. היא מבקרת את היחס אליה, באופן ספציפי – כמושווית תמיד לראפריות אחרות, כמי שמסתכלים לא על המוזיקה שלה אלא על המראה, ולביקורת שמושמעת כלפיה שהיא כמעט תמיד קשורה בדברים שהם לא המוזיקה שלה. הירידה במשקל, למשל.
הקליפ של ATTENTION נמצא באינטרנט יומיים וכבר גרף כמעט 4 מיליון צפיות. מעריצים מדברים המון על המראה האדום של דוג'ה, שכנראה מבטא היוולדות מחדש, ופשיטת עור של העידן הקודם שלה, על מנת לייצר איזשהו מעבר מובהק מארה קודם לארה עכשווי. כפי שדובר כאן, דוג'ה לא קמה בלילה אחד ונולדה מחדש לאלטר אגו ששמו הוא ככל הנראה Scarlet (משחק מילים מעולה על צלקות ועל אדום). התהליך היה ארוך והיו בו הרבה שלבים מוקדמים יותר, למשל, האאוטפיט של דוג'ה בשבוע האופנה בפריז, ינואר 2023.
השאלה של האם דוג'ה המציאה את עצמה מחדש חוטאת למטרה לדעתי.
המהלך האומנותי המעניין באמת של המעבר בין Planet Her ל- Scarlet טמון במחשבה על מסורת האלטר-אגו בהיפהופ נשי אמריקאי, שהיא כמו חרב פיפיות. היא מפתח להמצאה של עצמך מחדש, להצלחה בתעשייה, ולחופש אומנותי שיגיע מאוחר יותר. מצד שני, הצורך לפצל את עצמך לאלף גורמים שכולם נענים במידה זו או אחרת לטרופ חדש, שיעניק לך לגיטימציה להתפתחות, הוא עצוב. קודם כל, כי כל זכר לעצמיות שלך אובד בחלל. אבל עוד יותר כי הוא תזכורת למקום המצומצם שיש ליוצרות, שכותבות את המילים שלהן, בהוליווד ובכלל. אנחנו מעכלים אותן רק כשהן משנות צורה כל הזמן – וזה מה שהופך את המהלך של דוג'ה קאט למעניין מהרגיל. שינוי הצורה הנוכחי שלה הוא תזכורת לפצע מדמם. הכל התחיל מאמוג'י של טיפת דם.
