עד עכשיו אנחנו עדיין מתביישים או מתביישות לדבר על זה אבל הגיע הזמן להפריך את החששות ולהגיד בקול רם כן, ״הכרנו ב… טינדר ״ / ב״גרינדר״ או בכל רשת חברתית / אפליקציה אחרת. אין בזה שום דבר מביך או מגונה, ההפך. שני אנשים בוגרים שנפגשו ומצאו התאמה ביניהם. זה רק מוכיח שאנשים צמאים להכיר אנשים. שכולנו רוצים פרטנר או זוגיות. אבל האם זה בכלל עובד?
השלב הראשון בהפנמה של מציאות ההיכרויות החדשה הזו היא ההבנה שאנחנו חיים במאה ה-21.
אנחנו דורות ה-Y ,X וה-Z נולדנו וגדלנו אל תוך ההאצה הטכנולוגית. החיים כבר לא משתנים בעשרות שנים או בשנים בודדות. החיים משתנים באופן יומיומי. כל יום שעובר לא דומה לקודמו, במיוחד עכשיו. המהפכה הדיגיטלית הביאה לשינוי כביר בדרכי התקשורת שלנו. לאט לאט כך גם הקשרים שלנו עם אנשים השתנו. במקום להתחיל שיחה פנים אל פנים, יתחילו איתי בטינדר, באינסטגרם או בכל אפליקציה אפשרית. אפשר לומר שזה לא ״רומנטי״, לא אידיאלי. או שזה פחדני ואנשים נעזרים בזה כדי להתחבא מאחורי מסך כי אין להם אומץ. אני רואה את זה דווקא כפתרון טוב למציאות הנוכחית. אני מחשיבה את עצמי כבחורה שיחסית בטוחה בעצמה, יצא לי כבר להתחיל עם בנים פנים אל פנים אבל גם כל כך הרבה פעמים רציתי לגשת ולא היה לי אומץ לעשות את זה. אז הנה, טינדר. קל יותר. בלי החשש שמא ידחו אותי או שאביך את עצמי ושאר סיבות.
השלב השני בהפנמה של מציאות ההיכרויות החדשה הזו היא לנפץ את הפנטזיות הלא נורמליות שגדלנו לתוכן.
גדלנו ואנחנו עדיין גדלים לתוך עולם דיגיטלי, בו חלק בלתי נפרד מהתכנים התרבותיים שאנחנו צורכים הם תכנים ויזואליים כמו סרטים, תמונות, פרסומות וכן הלאה. הרבה מה״פנטזיות״ הרומנטיות המוצגות לנו במדיות השונות לא מצליחות לשקף נכון את העולם בו אנו חיים כרגע. עולם בו אנשים מעידים על בדידות רבה ולא מצליחים למצוא בני ובנות זוג למרות שיש מבחר ענק. יותר מזה, הפכנו להיות מובכים מקשרים פרונטליים אינטימיים למיניהם. החל מקשרים משפחתיים ועד לקשרים רומנטיים ומיניים.
בסרטי קולנוע רבים זה מרגיש שהאהבה זה דבר שנמצא ממש מעבר לפינה. כאילו הבחורים והבחורות המושלמים שלנו ממש בכל מקום. אם יוצאים מהסרט ונוחתים אל תוך המציאות מגלים שהרבה דברים לא באמת עובדים כך. כלומר זה חמוד וקיצ'י כל מה שרואים בסרטים אבל אין לזה תפיסה במציאות. למצוא אדם לקשר זה לא כזה פשוט, זוגיות היא לא רק פרחים, נצנצים, לבבות וחיבוקים. זוגיות היא לא דבר קל, במיוחד בימינו. אנחנו גדלים ומתגלים כדור שקשה לו לוותר ולהתפשר יותר מהרגיל. פעמים רבות אנשים יוותרו על קשר כי ירגישו שהוא בא על חשבונם. בפעמים אחרות אנשים יחליטו לוותר על קשר בגלל חוסר היכולת להתפשר על דברים, דברים שיכולים להיות שוליים ביותר.
אבל גם באפליקציות היכרויות למיניהן יש מגבלה. המגבלה העיקרית היא המגבלה הוירטואלית.
הדפדוף השטחי, ימינה או שמאלה, האופציה להחליט אם אני מדפדפת הלאה או נותנת הזדמנות, אני בוחרת על סמך המראה החיצוני של הבן אדם מבלי להכיר שום דבר אחר בו. אני יכולה להעלות תמונות שלי בסיטואציות שונות, אני יכולה לספר על עצמי, לשתף במוזיקה שאני אוהבת, לספר על התחביבים שלי, על העבודה שלי, לתת קישור לאינסטגרם וכ'ו. אני בעצם מחליטה על מידת החשיפה הוירטואלית שאני רוצה להציג. אז כן אפשר לדלות עליי הרבה מידע בצורה הזו. אבל אי אפשר להכיר אותי באמת.
כמו כל דבר וירטואלי, אם אין לו חיבור במציאות אז אנחנו אוטומטית נקשר אליו פחות. לכן זה לא מספיק שיש לנו את המימדים הוירטואליים. כדי לייצר משהו עלינו לפגוש את המציאות. לפגוש את האדם פנים אל פנים לדבר איתו, לקלוט את מה שהוא משדר, ליצור חוויה משותפת או כל דבר נוסף שיגרום לי להכיר אותו באמת.
עוד מגבלה בה אני נתקלת לא מעט פעמים? אנשים עסוקים בלשחק משחקים בלי לדבר בצורה כנה.
נראה שבאפליקציות ההיכרויות יש את אלו שפונים או מפתחים שיחה אבל לא לשם יצירת חיבור עם הבן אדם. זה מרגיש שפעמים רבות אנשים עסוקים בלשחק משחקים ולא מנסים ליצור איזה שהוא עניין שיכול באמת למשוך אליהם אנשים. זה יכול להיות מצחיק או נחמד למי שמתחבר, אבל זה לא יחזיק לטווח ארוך או בכלל יפתח צוהר לקשר אם זאת תהייה כל גישת השיחה. תחשבו על זה בהיגיון, למה לבזבז את הזמן על שיחה חסרת כל עניין ותוכן אם אפשר אשכרה לדבר על דברים מעניינים. וכן, זה תופס גם אם השיחה היא בין 2 אנשים למטרות סטוצים רגעיים. אני מתנצלת אבל ברגע שהבחור עסוק בלשחק משחקים ולדחוף כל מיני רמיזות מיניות בשקל, גם אם אני בעצמי רוצה סטוץ רגעי, זה אוטומטית מוריד לי. זה שטחי ומשעמם. אם אתם מדברים בצורה כזו לבן אדם. אל תצפו ליחס הולם בהתאם. כמו שזה מקטין את האדם שעומד מולכם, זה מקטין גם אתכם.
אפליקציית ההיכרויות והרשתות החברתיות הן פלטפורמות נהדרות להכיר אנשים חדשים. זה לא חייב להיות רק בפן הרומנטי, זה יכול גם לכלול הכרויות באופנים אחרים. אבל כדי לגרום לקשרים לעבוד, אנחנו צריכים לעזור לעצמנו. אנחנו מוכרחים להשתדל להציג את מי שאנחנו. כי משחקים ומסכות זה משהו שאפשר לראות בכל מקום. זה לא מחדש ולא מעניין. עלינו לאזור אומץ ולצאת החוצה להכיר (זה אחלה שיש לי התאמה עם 20 אנשים אבל האם בחרתי להיפגש ולהכיר אותם? אם לא מה בעצם השגתי? אישורים וירטואליים של אנשים שלא יצא לי אפילו לפגוש במציאות?).עלינו להשתמש באפליקציות בלי חשש ובלי להתבייש. כי זאת דרך מרכזית היום במציאת בן/בת זוג, וזה מבורך. אולי תמצאו מישהו שלא דמיינתם לעצמכם בחיים שתמצאו. אין לדעת, החיים האלה מפתיעים גם אותי.
