יום ראשון 1.8.2021- שבוע יום הולדת שלי מתחיל. אני משתדלת לא לעשות בלאגן גדול סביב המאורע אבל כשחיים במדיה החברתית זה קרוב לבלתי אפשרי. אז הכרזתי על פתיחת שבוע יום ההולדת, ארזתי מזוודה ועליתי על רכבת לניו יורק מוושינגטון די סי לבד. הנסיעה ברכבת הייתה קרובה למושלמת, לקחתי מושב במחלקת עסקים- למה לא בעצם? והנופים מהחלון היו נעימים, היה לי מקום לרגליים ו-3 שעות נסיעה עברו כהרף עין. בכריזה: New York station.
המסע המופלא המתועד שלי בעיר ללא הפסקה מתחיל.
רק שבחיים כמו בחיים לא הכול הולך לפי התוכנית, כפי שאתן כבר בטח יודעות. התוכנית – לבלות חמישה ימים בניו יורק עם שותפה מהממת למסע. המציאות: לגלות שאני לבד בחגיגות יום ההולדת. בפני צומת דרכים, האם לעצור את הטיול מוקדם מהמתוכנן כי נשארתי לבד? לבלות את כל יום ההולדת שלי על רכבת בדרך חזרה? החלטתי להישאר. אז מה עושים לבד בניו יורק העיר שבה גם ככה כל אחד לעצמו? ובכן, את כל מה שתכננת לעשות ביחד ויותר! להיות לבד משמעו לרקוד לפי החליל שלך בלבד ולא לקחת בחשבון רצונות של אדם אחר. לקום מתי שמתחשק לך ולאכול איפה שבא לך, לשבת לקרוא בסנטרל פארק או להקשיב למוסיקה ליד ההדסון. ואתן יודעות איך זה שקלישאות מבוססות על אמת? אז להכיר את עצמך יותר טוב, זה אמיתי. כשאת מטיילת לבד את מבינה מה מתאים לך ומה פחות, מה מלהיב אותך ומה לא- כי את עושה רק מה שאת רוצה.
האם לטייל לבד בעיר האפשרויות הבלתי נגמרות היה בודד? לעיתים.
בעיקר כשנכנסתי לחדר המלון בלילות ולא הייתה לי שותפה לחלוק איתה את חוויות היום. אבל זה בסדר, זה בסדר שבהתחלה זה מוזר לשבת לאכול לבד- למרות שאף אחד לא חושב שזה מוזר חוץ ממך. זה בסדר לא להנות בטירוף מכל רגע ורגע ביום! לצד כל המקומות המופלאים והאפשרויות שיש לניו יורק להציע, אני רוצה לדבר איתכן גם על הקשיים בטיול כיחידה ולהציף כמה מהשאלות שהגיעו אליי באינסטגרם.
קודם כל, בטיחות
מבחינתי, להסתובב בחוץ או בSubway אחרי השעה 22:30 היה Big No No. לפני כן, אין שום בעיה ללכת ברגל מהבר על הרחובות הראשיים שמלאים באנשים שיצאו לבלות. קיבלתי גם המלצות מניו יורקרים לא להסתובב באזורים מסוימים בשעות מסוימות ואני מאוד ממליצה לעשות מחקר על האזור שלכן לפני שאתן מגיעות אליו, עדיף לשלם קצת יותר על מלון בשביל להרגיש בטוחות ורגועות.
חפצים אישיים – אני באופן אישי בדקתי שהתיק שלי סגור כל כמה דקות. הכי טוב ללכת עם פאוץ׳ מקדימה ובו הכסף והמסמכים החשובים, ואם אתן הולכות עם מזומן אני מאוד ממליצה לפזר אותו ולא לשים את כל הכסף במקום אחד.
תכנון מראש: רשימה. רשימה רשימה רשימה. כשיש לכן רשימה של מקומות שאתן רוצות לבקר בהם, כשיש לכן סדר יום ויעדים לכל יום תרגישו הרבה פחות אבודות. משהו שעזר לי ממש הוא כל לילה לפני שנרדמתי לכתוב בפתקים של האייפון איזה מקומות מרגשים אותי כדי להגיע אליהם מחר, ואז יש לי משהו לצפות לו.
רגעי שבירה – בניו יורק כמו בניו יורק חטפתי התקף חרדה.
את אותו בוקר התחלתי עם קפה קר על חלב שיבולת שועל בבית קפה פינתי, שילמתי ואת הארנק עם הדרכונים והמזומן השארתי על הדפלק. המשכתי בדרכי שמחה וטובת לבב בלי לשים לב שלא החזרתי את הארנק לתיק. כשהגעתי לSubway ורציתי לשלם אחזה בי בהלה אמיתית, הארנק לא עליי. בגלל שהפרדתי ארנקים הכרטיס אשראי עדיין היה אצלי- הקלה מסוימת. הפכתי את תכולתו של התיק וניסיתי לשכנע את עצמי לנשום ושאני תכף אמצא. לא מצאתי.
ניסיתי לשחזר את צעדיי לבית הקפה ולא הצלחתי להיזכר בשם שלו, חיפשתי בגוגל באינסטגרם ובפייסבוק כל מקום שיכול להזכיר את בית הקפה ההוא. התחלתי להרגיש את חוסר האונים והבדידות מתגנבים אליי בזמן שאני מנסה לנשום עמוק. את הדרכונים יכולתי לחדש והכסף שילך לכפרה אבל למה אני מרגישה כל כך לבד? חברה התקשרה אליי בדיוק ברגע הלא נכון, או הנכון תלוי איך מסתכלים על זה- וצנחתי על הרצפה מתייפחת. היא לא הבינה מילה ואני לא הצלחתי לדבר. רק לבכות. לא הצלחתי לנשום וניסיתי להירגע אבל הייתי חייבת לתת לזה לצאת ובכיתי כמו ילדה קטנה על המדרכה באמצע העיר ללא הפסקה. אישה אחת עברה לידי ובדקה אם הכול בסדר, הנהנתי והתחלתי להירגע.
אמרתי תודה לעמית של הבוקר שקנתה בקבוק מים ולקחה מפיות מבית הקפה, הדופק שלי התחיל להתייצב והחלטתי שאני אמצא את בית הקפה הזה גם אם זה הדרך האחרון שאעשה. מצאתי. האיש בדלפק שמר על הארנק. הוא היה כל כך אדיב וחיבק אותי כשבכיתי – הפעם דמעות שמחות.
כשהכול היה מאחורי הצלחתי שוב לנשום אוויר והחלטתי להוציא את המיטב מהיום ההוא. אבל החלק החשוב הוא לזכור שזה בסדר. אירועים שונים מוציאים מאיתנו רגשות שונים ואנחנו לא חייבות להיות שמחות כל רגע ורגע ביום.
הנה כמה המלצות ממני למקומות שכיף להיות בהם עם עצמך:
באוויר הפתוח
אם אי פעם היית בניו יורק כנראה שהגעת לטיימס סקוואר, מסכים גדולים מעברי חצייה הרבה אנשים- זוכרת? יופי! אז אפשר לוותר הפעם ובמקום להגיע לוושינגטון פארק. הפארק העירוני הירוק וההיסטורי של גריניץ׳ וילג׳. כן, יש שם גם שער פוטוגני אבל בעיקר יש שם אנשים צבעוניים, מופעי רחוב, מוסיקה, דוכנים מעניינים ואווירה קסומה שלא נגמרת עד שעות הלילה המאוחרות. הגעתי לשם בטעות בשעות הצהריים (זה קורה לי הרבה), חזרתי לשם בערב והפארק עדיין היה מלא באנשים.
📍Washington Square, New York, NY 1001
בילוי לילי
לברים על גג ניו יורק עם נוף לעיר כולה יש את הקסם שלהם, אבל אותי יותר משך הקסם המסתורי של בר סאקה יפני מתחת לאדמה. את ההמלצה על Decibel Sake Bar מצאתי באינסטגרם של דניאל אמיתי שמשתפת בהייליטים שלה מקומות סופר שווים בכל העולם! לבר יש גם אפשרות ישיבה בחוץ למעלה אבל אם אתן רוצות את החוויה האמיתית, רדו במדרגות ותיכנסו אל האפלוליות של הבר היפני. כל העובדים דוברי יפנית, ורוב הלקוחות גם כן. המקום מכיל בתוכו זוגות, קבוצות חברים ויחידים והרעש בפנים כל כך גדול שלא יפריע לכן שהגעתן לבד כי גם ככה לא תוכלו לנהל שם שיחה עם אף אחד. המקום מלא בציורים, פסלים וכיתוב על הקירות שגורמים לו להרגיש כמו פיסת יפן קטנה. בחושך הכמעט מוחלט אל תבנו על תמונה מוצלחת אבל תהיו בטוחות שאם אתן שותות סאקה לא יהיה לכן הנגאובר ביום למחרת!
📍 240 E. 9th St. New York, NY 10003
מסעדה שווה
בתוך בליל הפאסט פוד ורשתות המזון הענקיות שניתן למצוא בכל בלוק בניו יורק יש גם מסעדות קטנות, באווירה ביתית מנחמת. במהלך שיטוטי תכננתי לאכול ראמן בIppudo כי כולם המליצו בטירוף! אבל כשהגעתי היה סגור אז המשכתי כמה צעדים קדימה ונדדתי לתוך מסעדת TimHoWan, מתמחים בדים סאם על כל צורותיו ומגישים תה קר מתוק עם חלב בסגנון הונג קונג. יש להם שני סניפים בניו יורק ותפריט תמונות פשוט ולא מתחכם. היה טעים ונעים לשבת לבד, הרבה מגיעים לשם עם מחשב או ספר, והכי חשוב שהדים סאם לא הכביד עליי להמשך היום ולהליכה המרובה ברגל בעיר.
📍 85 4th Ave., New York, NY 10003📍 610 9th Ave., New York, NY 10036
האם לטייל לבד בעיר האפשרויות הבלתי נגמרות היה בודד? לעיתים.
אבל אפשר להיות לבד ועדיין ביחד בעידן של היום אתן לא באמת לבד אף פעם, כשיש לנו את אינסטגרם, וואטסאפ, פייסבוק, טיקטוק וכל התקשורת עם א.נשים שאוהבים נמצאת בכף היד, עדיין אפשר להיות לבד וביחד. העניין הוא שגם כאן צריך להיות איזון; כשאני נהנת וחווה דברים חדשים אני רוצה לשתף אותם עם האנשים שאני אוהבת, ובכל זאת היו רגעים ששמרתי לעצמי. להרים את הראש מהטלפון זה הכי 2021.
אז צאו אל העולם, תכבשו אותו ביחד עם עצמכן. אה והחיסרון היחיד? אין מי שיצלם אותך.
