מדינת ישראל מה יהיה איתך נסיכה שלי, עד מתי נריב בינינו? נכון את כבר סבתא ואני נושקת ל-30. את שרדת מלחמות ואני הייתי ג'ובניקית בקרייה. את זכית באירוויזיון ולי לקח 27 שנה לצאת מהארון. היית כאן לפני ותהיי כאן אחרי. אבל בואי, כל עוד אני כאן ואני אישה ואני מאמינה בשוויון זכויות בואי נדבר עלי ולא עלייך לשם שינוי. קוראות יקרות – אין כאן צודקת וטועה. יש כאן אופציה לכל אחת ואחת מאיתנו לתת את הקול שלנו לעתיד טוב יותר. אז אם אתן לא בטוחות שאתן רוצות להצביע אשמח שתקראו עד הסוף…
הגענו לכאן שוב, כמו כל ארבע שנים. עומדות מול כ-40 מפלגות והולכות לאיבוד.
למי יש כח לקרוא מצע של כל מפלגה? למי יש כח לחקור לקרוא ולעקוב אחרי כל פעולה, ישיבה, העברת חוק והסמכת עובדים של חברי הכנסת? לאף אחת. תאמיני לי אני יודעת. יש לי הצעה בשבילך, תתני להם.ן לעבוד בשבילך. את יודעת מה חשוב לך, מה חסר לך ומה כדאי לשפר (בין אם תחבורה ציבורית, חינוך חינם או מחירי הטסטים שאין עליהם פיקוח). עכשיו שיש לך רשימה ברורה של דברים שחשובים לך את יכולה לראות לאיזו מפלגה אכפת. אבל שימי לב במשחק הזה המפלגות יכולות רק להרוויח אבל את יכולה גם להפסיד.
אנחנו כבר לא עיוורות, ראינו את המפלגות הללו בממשלות העבר ואנחנו יודעות טוב מאד איזו מהן עובדת ואיזו מהן פורעת צ'קים ונותנת משרות לקרובים קרובים. כל שעליך לעשות הוא לבדוק איזו מפלגה או חברת כנסת (אם יש לך כח) פועלת למענך. לאיזו מפלגה יש רצונות ששווים לשלך.
אני מזהירה שוב, במשחק הזה אין מכסה לכל סיר או כפפה לכל יד.
אנחנו לא ב-TO HOT TO HANDLE ואנחנו לא באח הגדול. את לא הדיירת היחידה בבית האח הגדול והאסמסים שאת מקבלת מהמפלגות לא אומרים שהם בעדך. כלומר, יכול להיות שלא תמצאי מפלגה שכל ערכיה זהים לשלך וזה בסדר. אנחנו כ-8 מיליון בני אדם בישראל. וכ-40 מפלגות לא יכולות לייצג באמת את כולם. תמצאי מה הוא סדר העדיפויות שלך ואיך המפלגה מתאימה עצמה אלייך. וכן כאן עלייך "לקרוא" קצת ואולי "להיכנס ליותר מלינק אחד בגוגל" ואולי אפילו לשאול אחרות למי הן יצביעו. אבל אם לא תעשי את זה יש לך שתי אופציות אחרות.
אופציה אחת – "להקשיב להורים" – בואו נהיה כנות, כולנו בשלב מסוים הצבענו או תיכננו להצביע לפי מה שההורים אמרו לנו ואם לא סחטיין עלייך. את נדירה. הבחירה שלנו לבחור כמו ההורים שלנו נבעה מהחשיבה שאנחנו סומכות עליהם והם כהורים יודעים מה נכון ומה צריך לעשות. החשיבה הזו מקסימה ואנושית אבל בשלב מסוים בחיים שלך את מבינה שלפעמים הצרכים של ההורים שלך והצרכים שלך מתנגשים. מותר לך לבחור להמשיך במסלול הזה אבל אחר כך את לא יכולה להתלונן שקיבלת מה שההורים שלך רצו לא מה שאת היית צריכה. או שאת יכולה לבחור באופציה הכי גרועה שיש.
אופציה שתיים – "לא להצביע" – לא היה לי זמן. לא הספקתי ללכת. הקלפי שלי בעיר אחרת. הכלב אכל לי את המפתחות של האוטו.
אף אחד מהתירוצים ששמעתי וכנראה אמשיך לשמוע לא לגיטימיים כשדבר כל כך חשוב מתרחש כאן.
בחירות לא נועדו בשביל שתוכלו ללכת לים עם הילדים או לקנות לאביתרול ג'ינס חדש שיהרוס בגן. הבחירות מתרחשות בשביל שלאביתרול, דניאלה או תמר יהיה סיכוי לחיים יותר טובים ממה שיש לכן כרגע. הבחירה לא לבחור זה לתת לאחר להחליט בשבילך. לא לבחור זה לתת את הזכות הבסיסית ביותר שלך כאזרחית במדינה דמוקרטית ולזרוק אותה לפח. לא טוב לך במדינה? יש אופציה לשנות את זה. צאי להצביע. נמאס לך מיוקר המחייה? החלום שלך זה לקנות בית? יש לך את היכולת להגיע לשם, לכי להצביע. אני לא רואה שום רווח בלהסביר לכן למה לא להצביע. זו לא אופציה פשוט כי לא להצביע זו סוג של בחירה. מותר לכן לא להצביע. גם מותר לכן להישאר בבית או לצאת לים או להכין עוגה. מותר לכן הכל ויחד עם זאת אם לא תצביעו יהיו השלכות.
זה אולי נשמע כמו איום או האשמה אבל האמת היא שזו פשוט מציאות חיינו. כי נשים שקטות לא עשו היסטוריה.
קצת סטטיסטיקה: בכנסת האחרונה היו 30 חברות כנסת (יעני גירלז) מתוך סך כולל של 120 חברי כנסת. כלומר כנשים הייצוג שלנו במליאה הוא רבע. כלומר הקול שלנו נשמע פחות. זו מתמטיקה זה לא אני המצאתי. אנחנו חצי מהאוכלוסיה בישראל למקרה ומישהי בטעות לא ידעה זאת. זה נראה לכן הגיוני? בתקופת הקורונה (בואו נגיד 2019-2021) כשהיינו באמצע מערכת בחירות מגוחכת, שלקחה הרבה יותר מדי זמן, ראינו ירידה מטורפת באחוזי הצבעה. אחוז ההצבעה הנמוך ביניהם היה 67%. ואז קמה ממשלה שונה מקודמותיה. בין אם הייתה מוצלחת או לא אינני כאן לשפוט. אני כן רוצה להציע תיאוריה. הנתון הנמוך של אחוז ההצבעה נבע מכל מיני גורמים, אפילו אני לא אתיימר לטעון שאני יודעת מה הם.
כן אשמח להציע כי בעקבות סיומו של משבר הקורונה (כביכול) והממשלה החדשה שחווינו יש כאן ניצוץ. בואו נקרא לו ניצוץ של תקווה. כולנו יכולים ויכולות כעת להשוות בין הממשלה האחרונה לקודמותיה. ויש לנו את האופציה לבחור באיזו ממשלה נרצה "להמשיך לשחק" כביכול. אני מאמינה כי הניצוץ הזה יוביל אותנו לאחוז הצבעה גבוה לעומת מערכות הבחירות הקודמות שהיו כאן. האמונה שלי נובעת מהדור הצעיר. המתגייסים.ות או מסיימים.ות תואר. אלו שבדיוק התחתנו או לקחו משכנתא. אלו שעוד מאמינים.ות שיש סיכוי למשהו אחר. שיש אופציה לשינוי שיעזור למעמד הביניים או לרוב השפוי. כי אין מה לעשות בדמוקרטיה מי שמקבל הכי הרבה הצבעות הוא הזוכה באח הגדול 2022-2023 ישראל. את מי אתם.ן רוצים ורוצות לראות יוצא או יוצאת מהבית? צאו מהבית להצביע כוסאמק. (נא לקרוא את המשפט האחרון בקול של גיא זו ארץ או בשמו המקורי גדעון).
הדור הצעיר
אנחנו הדור הצעיר. אני, אחותי, חברותיי וחבריהם (כי גם לגברים מגיע ייצוג בכתבה הפמיניסטית הזו). אנחנו הדור שגדל כאן. ויגדל כאן את הבאים ובאות אחרינו. הילדים והילדות שלי ושל חברותיי יגדלו פה. בין שדות התפוזים בקיבוץ, במדבר בדרך לאילת ובטיולים לחרמון בצפון (ביקרתי פעם אחת בחרמון וזה היה בקיץ. אני מסתכלת עליך אבא). הדור שלי והדור מתחתי אנחנו השינוי. אנחנו יוצאים.ות לרחובות, צועקים וצועקות למען הזכויות שלנו. בשביל שנוכל לרכוש בית, נוכל להתחתן בלי צורך בגט מהבעל (שלכן לא שלי. אני גג אתחתן עם בחורה, אולי בקפריסין וכנראה כבר יש אחת על הכוונת) ובשביל שנוכל ללכת לסופר ולא לצאת בקנס. בשביל שסבתא שלי תוכל לחיות בכבוד כגימלאית. כדי שחברותי העצמאיות יזכו לפנסיה. ובשביל שאני אוכל ללכת ברחוב ולהחזיק את ידה של בחירת ליבי בלי קללות, צעקות ואפילו איומי מוות. בין אם בתל אביב ובין אם בחדרה.
זכויות נשים
נשים זכו להצביע ממש לא מזמן, אם תמצמצו לאחור תראו שעברו רק 102 שנה (כמובן שאנחנו מדברות פה על אמריקה). בשנת 1920 קיבלנו את הזכות להצביע כנשים. אבל לא רק כנשים אלא כנשים לבנות. ומעבר לזכות ההצבעה הזו לא זכינו לכלום (שלא לדבר על הנשים הלא לבנות). היינו צריכות להמשיך ולדרוש, לצעוק ולתפוס מקום כדי שיקשיבו לנו ויתנו לנו זכויות שכל גבר (לבן) קיבל. יחד איתנו (הנשים הלבנות) גם גברים לא לבנים, הומואים, לסביות, נכים ועוד קיבלו את הזכויות הבסיסיות שמגיעות לנו כבני ובנות אדם. לא דרשנו הרבה אבל בשביל שנשיג את מה שנראה כיום כמובן מאליו היינו צריכות להילחם ואנחנו צריכות להמשיך. אין לנו את האופציה להפסיק. השוויון עוד לא כאן ומי שיעיז להגיד לי שנשים לא צריכות להתגייס לקרבי כי הן צריכות להוליד צאצאים אני נשבעת שאביא עליו את כל הקהילה הגאה.
אם נשים היו שותקות לא היינו זוכות לבחור חתן. לא היינו זוכות להתגייס לקרבי, או זוכות ללמוד תואר באוניברסיטה ולא היינו זוכות להפיל. כן הפלה היא נושא נפיץ וערמומי אבל כיום התהליך עצמו אמנם אפשרי בישראל אבל מורכב ובירוקרטי יותר מכל טופס ממשלתי אחר. דמיינו עולם (לא מאד רחוק, כ-12 שעות טיסה מכאן) בו אומרים לכן, הנשים, כי אין לכן זכות להפיל. אתן אמנם עשיתן סקס ונכנסתן להריון אבל מה שנוצר מאקט אחד (שלרוב נוצר בעקבות מחסור במידע חיוני. כגון חינוך מיני עדכני) הוא כעת בהחלטת הממשלה. ולכן, כנשים (אלו שמבשלות את התינוק.ת בבטן) אין שום זכות להחליט אם יוולד או לא. מה שכן הוא יוולד בהצלחה לכן האמהות.
הזכות להצביע הייתה הזכות הראשונה שקיבלנו כנשים. על כן אסור לנו להקל ראש בבחירות הקרובות. אנחנו צריכות להיות אגואיסטיות ולחשוב על התחת של עצמנו בלבד.
אין כאן אמת ושקר, רע וטוב, או צודקת וטועה. יש כאן אופציה לכל אחד ואחת מאיתנו (בתנאי ואת מעל לגיל 18) לתת את הקול שלנו לעתיד טוב יותר. מגיע לכל אחד ואחת מאיתנו לבחור במי שליבנו איתה, מי שצועקת את מה שאנחנו מפחדות להגיד ומי שנלחמת למעננו. מגיע לך שתהיה מישהי בממשלה שנלחמת בשבילך אבל היא לא תגיע לשם אם את לא תקומי מהספה, תשימי ג'ינס (גזרה נמוכה כי זה הסטייל עכשיו) ותלכי לקלפי (עם תעודת זהות!) ותצביעי.
בחירה היא זכות ונלחמו עליה למענינו במשך עשרות שנים. אל תוותרי על הזכות. צאי להצביע.
