בזמן שהעולם משתגע ממגיפת הקורונה, אנחנו כאן כדי להזכיר לכם את הדברים החשובים, אלה שנמשיך להתעסק בהם כשהכל יעבור ונחזור לשגרה שהכרנו. לאחרונה, אני לא מפסיקה לחשוב על הקשר בין השגעת הזו, שהשביתה כמעט לחלוטין את תחום המסחר והבורסות בעולם, לחיי הצרכנות שהתרגלנו לנהל עד היום. אנחנו עטופים כמעט עד חנק במוצרים שמגיעים מסין, רובם חד פעמיים, זולים, ומתפרקים במהירות. אם אכפת לכם מאיכות הסביבה, ועברתם את השלב שבו ויתרתם על שקית פלסטיק חד פעמית בסופר, השלב הבא הוא להבין על מה לא צריך לוותר – ואיך אפשר לצרוך נכון. מבגדים, אמנות וחוויות ועד הדבר שכולנו אוהבים: תכשיטים.
למי אכפת, ואיך כל זה קשור לתכשיטנית שעומדת מאחורי מותג התכשיטים הצעיר Dusa? מיד אסביר.
הדס כהן (30) מיפו סיימה לפני שנתיים לימודי עיצוב תכשיטים בשנקר. בזמן הלימודים הייתה בטוחה שתתעסק בתכשיטי גלריה, אבל עם הזמן הגירל-בוסית התחילה לשלוח פרפרים, והדס הבינה שהתאהבה במחשבה על עסק עצמאי. החלום היה להקים עסק שיעביר דרכו מחשבות, מסרים ואג׳נדה, ביצירת תכשיטים שיהיו נגישים לכולם, לעומת יצרני וואן-פיסים שמעטים יכולים לאפשר לעצמם.
״שנה אחרי שסיימתי את הלימודים בשנקר, הבועה שחייתי בה התפוצצה״, הדס מספרת. ״ציפיתי לצאת עם כלים ברורים לתעשייה, וזה לא קרה, אז לקחתי את המושכות בידיים ונרשמתי לקורסים בניהול עסקי, נפגשתי עם מעצבות ישראליות מצליחות ומוצלחות, וספגתי מהן השראה. עבדתי ולמדתי הכל מאפס, מניהול לקוחות ועד מכירת תכשיטים, עברתי התמחות בסטודיו לעיצוב קרמי והדבר שלא הפסיק למשוך אותי הוא העיסוק בחומר״.
אחרי שקפצה למים ופתחה עסק משלה, שנושא את שם החיבה האולטימטיבי לשם ׳הדס׳ – Dusa, הדס רכשה שולחן עבודה והתחילה לייצר אמנות מהבית. המוח לא הפסיק לחשוב איך להעביר את המסרים והאידיאולוגיה האישית, שאוטוטו נגע בה, דרך הידיים ואל החומר עצמו.
״הבנתי שאני רוצה להשתלב בשוק הישראלי בדרך שלי. לייצר פיסים ידידותיים לסביבה, תכשיטים מקיימים. התחלתי לקרוא על מעצבות אופנה שונות שמתייחסות בכובד ראש לייצור מקומי, שיש בו אקט כלכלי חשוב מעבר לפן המקיים. רכשתי מקצוע שהוא האהבה שלי, ולא יצא לי להיתקל במעצבי תכשיטים שמייצרים אותם בצורת ׳אפס פסולת׳. כולנו פונים אל אותם ספקים, וחשבתי על הדברים שאני יכולה לשנות: קופסאות התכשיטים שלי או טבעות האירוסין ממוחזרות. את אבני החן אני כבר לא קונה דרך הבורסה. אני חלק מארגון בינלאומי שמקשר אותי לספקים פרטיים וזה הרבה יותר פשוט, אמנם אני משלמת יותר אבל מועילה לסביבה. יש מותגים כמו Mejuri, שמתבססים על נגישות וידידותיות לסביבה. זה לא 100%, אבל את יכולה לדעת מאיפה המוצר שרכשת הגיע, ומי הכין אותו. זה לא יצא ממפעל בסין ועבר דרך ארוכה ומפוקפקת. לא הכל מושלם עד לפרט האחרון, אבל השאיפה היא שסטודיו Dusa יהיה אפס פסולת לחלוטין ואקולוגי בכל מובן”.
סליחה על הישירות, אבל האם לקהל הלקוחות שלך אכפת בכלל מכל זה?
״כשאין לך את המודעות, אתה לא שואל שאלות״, מסבירה לי הדס. ״אף אחד לא שואל מאיפה זה בא, ממה זה עשוי. אני צמחונית המון שנים, גדלתי במושב, לאבא שהיה מייצר פריטים מאפס, מאלתר ומוצא דרכים לוותר על צריכה מיותרת של פסולת או… דברים. כצרכנית, לא חשבתי מה קורה לדברים שרכשתי וזרקתי״. הדס מדברת, ואני מהנהנת בהסכמה מהצד השני של הקו וחושבת על הדרך שאני בעצמי עברתי כצרכנית, על הסיבובים חסרי התכלית בקניון או קרנבלי סיילים שהיו מבלבלים אותי. ולכן, אני חובשת שוב את כובע הישירה והמעצבנת שלי, ושואלת:
תכשיטים הם לא מוצר צריכה הכרחי. אז איך כל זה משתלב עם השאיפה לאפס פסולת?
״כשיש ערך לעבר של התכשיט, כשלכל אבן חן יש סיפור, אלה נקודות שפוקחות לאנשים את העיניים. אנחנו לא תמיד קונים רק את מה שחייב, לעיתים אנחנו קונים כדי להתפנק, וזה חשוב. אנחנו תמיד צורכים, בין אם זה לעצמינו או לאירועים שונים או אנשים אחרים״.
את לא מרגישה שמדובר בטרנד שעסקים רוכבים עליו?
״הרבה מותגים סוחפים אחריהם אנשים שקונים את מה שהם אוהבים, אבל הצרכנים לא בודקים. ייצור של חולצה אחת יכול לבזבז כמה ליטרים טובים של מים, אבל רוב האנשים לא מכירים את העובדות האלו. השינוי צריך לבוא מהבסיס, ויוביל למחשבות כמו ׳אולי אקנה רק כמה שאני צריכה, אולי אקנה פחות, אולי אקנה מעסק מקומי כדי לפרגן. יש לי חנות אטסי כבר שנתיים, אבל רוב הקהל שלי בינלאומי. יש כאן בארץ מספר מעצבות מובילות, אבל אנשים קונים את מה שהם מכירים. פחות זורמים עם מותג צעיר בן שנה ומעצבת אלמונית. בחו"ל יש עולם גדול יותר וגם אנשים שמחפשים את האקולוגי, את המקיים. שמתי לב שדווקא קונים הרבה טבעות אירוסין בארץ, אולי בגלל משלוחים או מסיבות כלכליות״.
טוב, טבעות אירוסין של Dusa היא למעשה הסיבה לשמה התכנסנו. מעבר לשינויים הקטנים והירוקים שעשתה בעסק, הדס קלטה שצריך לבצע שינוי במה שהקהל הישראלי אוהב והבריקה ביצירת ליין טבעות אירוסין אקולוגי. אדיר? כן. מסקרן? מאוד. מקורי? סופר. איך זה עובד? הדס הסבירה: ״ההשראה לליין שנושא את השם water & sky הייתה המפגש בין המים לשמיים. רציתי לתת הצעת הגשה לטבעות אירוסין אלטרנטיביות, ברובן יש אבן מרכזית כחולה, אקווה מארין ובלו טופז. רציתי ללכת על שני אלמנטים בטבע שאני מתחברת ואוהבת אותם, הגוונים הכחולים השולטים, היהלומים הלבנים בבסיסם ובעלי נקודות שחורות וכחולות בפנים שנותנות מראה מיוחד. ניסיתי לפנות לאלו שלא מחפשים את הקלאסיקה עם היהלום הגדול. השתמשתי בזהב ממוחזר, זהב צהוב, אדום ולבן. האבנים שאני משתמשת בהן ייחודיות, ממהדורה מוגבלת של אבני ספיר כחולות שרכשתי ממשפחה קנדית שיש בבעלותה מכרה משלהם. זה עסק קנדי משפחתי, הם חלק מקהילה גדולה שעוזרת אחד לשני, שמקדמת סחר הוגן. חשוב לי שהכסף שלי ילך לאנשים שעושים משהו טוב. אני מאמינה גדולה בקארמה״.
רגע, מה זה זהב ממוחזר?
״החנויות שאני קונה מהן משתמשות בזהב שנשאר מהתעשייה הגדולה, מכל מיני חלקים קטנים ופגומים ביצור, שרשראות קרועות והרבה תכשיטים שאנשים ממשכנים או מחליפים בתמורה לכסף. הם גורסים ומזקקים את כל שאריות הזהב עד שזה הופך לנוזל שמעבדים מחדש. זה מגיע בצורת גרגרים, בגודל של גרגרי אורז, ובתהליך כימי של יציקה נוצר תכשיט חדש לכל דבר, ואת יודעת מה יש לך בפנים. לעומת זאת, כשקונים גרגרים לא ממוחזרים, אין לך מושג מה זה״.
ובכל זאת, לייבא מחו״ל זה לא כל כך אקולוגי.
״עד שאמצא פתרון לקנות בפעם אחת כמות גדולה של חומרי גלם, אני קונה בכמויות יחסית גדולות במספר פעמים. אני שולחת משלוחים גדולים בפעם אחת. אני מנסה לעשות את הדברים הקטנים. את היהלומים אני קונה כאן בארץ אבל המחשבה היא מתישהו כן להיות רוכשת מקומית לחלוטין. אני מקווה שמיחזור זהב הוא דבר שיגיע גם לכאן."
״חשוב לי להראות איך אתה יכול ליצור ולהגשים את החלום שלך, או להתחתן עם טבעות אירוסין שאתה יודע שהכסף ששילמת עליה הביא לך תמורה שכולם מרוויחים ממנה: הלקוח, היוצר, כדור הארץ. אני רוצה להיות שקופה מול הלקוחות שלי ולדבר על דרך ייצור וגם על סטייל. אני רוצה לספר על השוק, ההתפתחות, לתת כמה שיותר מידע לאנשים שרוכשים ולהעניק תכשיט עם ערך מוסף, שיש בו התחשבות ולא רק מחשבה. אני מרגישה שהשינוי הזה מגיע מאנשים בגילאי 20-30 שחושבים על דור העתיד, על מה שהילדים שלנו יחשבו. השינוי הוא עכשיו, ואנחנו אחראים עליו״.