במאי 2020 פרסמתי פה כתבה ששאלה האם השינוי לו ייחלתי בעולם האופנה יצליח. כמעט שלוש שנים אחרי, אני יכולה להגיד בביטחון שה"שינוי" נכשל. כישלון חרוץ כמו שאמא שלי אומרת. לא רק שלוח התצוגות המסורתי ממשיך להתקיים, רבים מבתי האופנה שיצאו כנגדו אז, חוזרים אליו על ארבע. ואם ב-2020 שמענו קולות של שינוי ותקווה. היום ניתן לראות כי הקפיטליזם ניצח. האינפלציה כופפה כל יד אפשרית ותחום הקיימות הוא רק קישוט. אז מה הובטח ומה נשכח? מבטיחה לעשות את זה בקצרה…
אי שם בתחילת מגפת הקורונה חתמו מגוון בתי אופנה ומעצבים על מכתב שניסח לא אחר מאשר ארמני. מכתב שקרא להפסיק את קצב הייצור המסחרר ולחזור לאופנה איטית, איכותית ואתית יותר.
במכתב הפתוח שפורסם אז במגזין WWD כתב ג'ורג'יו ארמני ששינוי הוא הדרך היחידה להחזיר את המשמעות לתעשייה. ״האטה בצורה מבוקרת ואינטיליגנטית היא הדרך היחידה לצאת מהמשבר אליו נקלענו ולהראות לצרכנים שלנו את החשיבות והערכים החשובים של התעשייה.״ ארמני טען כי ברגע שהתחילו מותגי העל ובתי האופנה להתנהל על פי לוח הזמנים של מותגי האופנה מהירה הם איבדו את הדרך. אופנה עילית לטענתו לא יכולה לקחת חלק במעגל האינסופי של רווח על פני איכות ועשייה.
גם המעצב הבלגי דריס ואן נוטן פרסם באותה תקופה מכתב דומה. וגם עליו חתמו מעצבים ובעלי רשתות גדולות כאחד. ״המצב הנתון פתח חלון הזדמנויות שיאפשר שינוי מהותי באופן בו התעשייה פועלת, יקל את התהליך העבודה ויהפוך את התעשייה לידודתית לסביבה" כתב. לצורך אותו שינוי התחייבו החותמים לעשות מספר צעדים שיוכלו להבטיח את אותו שינוי וליישר קוו בין כל החברות והמותגים.
והנה אנחנו היום ינואר 2023 יכולים להעיד כי מרבית המותגים והחברות ש"חתמו" אז חזרו "למוטב" היום…
תעשיית האופנה העולמית משתנה בקצב מסחרר כבר שנים. ונראה כי באותה מהירות גם משתנות הדעות של העומדים בראשה. ובעולם בו כסף מדבר אין זמן לחשוב על ערכים או אתיות. כך אפשר לראות שממש לאחרונה אלסנדרו מיקאלה "עזב" את בית האופנה גוצ'י. זאת לאחר שלא הסכים לעשות את השינויים שדרשו ממנו אנשי קרינג. בעמוד האינסטגרם של המגזין דיווחנו לכן ולכם על המעצב שיחליף את מיקאלה, סאבטו דה סרנו. סרנו הגיע יחד עם ההודעה המרעישה מצד הקונגלומרט, המותג יחזור להציג לפי לוח התצוגות המסורתי. והנה לנו דוגמא מושלמת: אנשי הכסף אומרים לאנשי האומנות, לחזור לעשות כסף או שהם לא ישארו. (ואין לי כוח לקיטורים שלכם על האמנות של מיקאלה. נכון יצאה לכולנו מהתחת אבל הדוגמא טובה אז תזרמו).
וכך כמעט רוב המעצבים שחתמו אז על המכתבים הפתוחים חזרו להציג ולייצר.
הערכים עליהם דיברו לפני 3 שנים לא החזיקו לאורך זמן. עכשיו הם רק מילים המקשטות קולקציות שיוצאות בקצב מסחרר. רק בתחילת השבוע דיווחה שירה מטרני על הרווחים האדירים שעשה הקונגלומרט LVMH בשנה שעברה. דוגמא לקפיטליזם טהור. בשבוע שעבר דיברנו על השינויים שנראו על מסלולי אופנת הגברים. שינוים המצביעים פה אחד על שינוי עיצובי לטובת רווח. וחשוב לציין כי ואן נוטון, ארמני ורבים אחרים שחתמו אז על ההצהרה מציגים כבר היום מבלי להניד עפעף. והמסקנה היא אחת – כלום לא עומד בדרכו של הכסף.
