את אהרון גניש הכרתי לראשונה בתצוגה שלו בשבוע האופנה קורנית FAC תל אביב 2023. לא ידעתי למה לצפות כשנכנסתי לאולם מלא עד אפס מקום בשעה 22:00, אבל היה ברור שמשהו גדול עומד לקרות. התצוגה החלה בהרצאה ודיון (זוכרים את המבנה החדש של התצוגה השנה?) בשם ״שקופים״ על פגיעה מינית בילדים. נושא הדיון הרגיש בהתחלה כמו הפקת לקחים טובה מהקמפיין השערורייתי של בלנסיאגה מנובמבר האחרון. עם הזמן ולקראת עליית הדוגמנים התברר שנושא הדיון לא נבחר במקרה. גניש ביסס את נושא התצוגה שלו על הפגיעה המינית שהוא עבר בתור ילד. מאותו רגע, כל מערכת לבוש בתצוגה קיבלה משמעות אחרת.
עם תחילת התצוגה, האולם החשיך כולו מלבד ספוטים ישירים שהאירו את המסלול. ברקע הוקרנו סרטונים קצרים בשחור-לבן של עורבים, ומוזיקה אינטנסיבית השמעה ברקע.
הקולקציה הראשונה שעלתה על המסלול הייתה כולה בשחור או לבן וכללה הרבה בדי טוּל ותחרה. גניש הציג שמלות, כותנות וחליפות על דוגמנים.ות בשילוב גרביונים ונעלים מחודדות. בחלק מהלוקים הדוגמנים החזיקו בובות, מה שקישר בצורה מעולה את הלוקים לסיפור המסגרת. התחושה העיקרית שהרגשתי במהלך החלק הזה בתצוגה היה אי-נוחות. למרות הפריטים היפהפיים, האווירה בחדר הייתה מלחיצה. בדי התחרה הלבנים היו מושלמים והזכירו לי בובות חרסינה, בעוד שהטוּל השחור היה דרמטי ועוצמתי.
המעבר לקולקציה השנייה היה מורגש במספר אופנים. המוזיקה החלה להשתנות והעיצובים שילבו פלטת צבעים מגוונת יותר, הדפסים וסוגי בדים שונים. אחד הלוקים הבולטים עבורי היה ווסט ומכנס קצר מעור חום, שנלבש עם חולצה מכופתרת לבנה מתחת. על הווסט היה כיס גדול במרכז החזה שהזכיר תיק קטן, וזה לחלוטין לוק שהייתי רוצה אצלי בארון החל ממחר בבוקר. בשלב מסוים בתצוגה הפרינטים תפסו פיקוד. חדי העין יכלו להבחין כי גניש שילב בצורה הדרגתית בכל לוק פרינט שיופיע ויתרחב בלוק הבא, מה שנתן חוויה משחקית תוך כדי הצפייה בתצוגה. לוק נוסף שמשך את תשומת ליבי בחלק הזה היה סט של ג׳קט ומכנס קצר בצבע שחור בעיטור מהמם של חרציות לבנות. גניש עיצב עבורו גם חולצה מכופתרת אוברסייז מתחרה, מה שהפך את הלוק הזה בעיניי לאחד הבולטים בתצוגה.
הקולקציה האחרונה בתצוגה הייתה לחלוטין הגראנד פינאלה של אהרון גניש.
הוא הציג פריטים מרשימים מבדי סאטן נשפכים עם קפלים וחיתוכים מרעננים. את התצוגה סגרה גלית גוטמן (שגם הנחתה את הדיון המקדים) בשמלה לבנה עוצרת נשימה מבד שקוף בעיטור פרחים. היה ניתן לראות בבירור שזו לא עוד סתם תצוגה עבור גוטמן, ושהיא מוקירה תודה על שלקחה חלק בתצוגה כה משמעותית. במבט לאחור אפשר למתוח קו ישיר וקוהרנטי בין הסיפור האישי של גניש לבין הדגמים בתצוגה. הדגמים שנעו בין טוהר לחושך ובין עומס לרוגע הצליחו ולו לרגע לבטא את יחסי הכוחות בחוויה האישית הקשה והמורכבת שעבר גניש ביציאתו מהעולם החסידי.
בסוף התצוגה, כשיצא המעצב למחיאות כפיים סוערות באולם בו מאות אנשים עומדים ומריעים… אי אפשר היה להסתיר את ההתרגשות שלו ושל כל המשתתפים. שמחתי לקחת חלק בביטוי המרגש שהמעצב נתן לטראומות הילדות שלו. ויותר מכך לדעת כי שבוע האופנה קורנית FAC תל אביב נותן במה לנושאים חשובים באמת.
