גרסא באנגלית – בלינק
זה לא סוד ששבוע האופנה קופנהגן והערכים עליו מושתת מרגשים אותנו. מרגע ההכרזה שלו כשבוע אופנה מקיים אנחנו מחכות לכל פיסת מידע בנושא, עוקבות אחרי כל מעצב שמציג ובעיקר אחר אלו בהם הוא תומך. כך יצא לנו להיחשף לעבודותיו של אירווינג לטימר והמותג שלו Latimmier. מעצב אופנה פיני וצעיר שמאתגר את האופן בו אנחנו רואים אופנת גברים וגבריות. אולי אתם כבר מכירים כי כתבנו עליו לא פעם במגזין. לכבוד שבוע האופנה קופנהגן שיערך בעוד שבועיים ישבנו איתו לשיחה על הבחירה באופנה, המעבר לתעשייה מקיימת ופרפורמנס…
ספר לנו קצת על עצמך?
"אני [ארווינג לטימיר] בן 35, נולדתי בפינלנד וחייתי את רוב חיי בהלסינקי. אמא שלי פינית ואבא שלי מהגר אפרו אמריקאי מארה"ב. יש לי תואר שני בעיצוב אופנה וטקסטיל מאוניברסיטת Aalto ומעבר לניהול המותג שלי אני גם עושה פרויקטים עיצוביים שונים כמעצב תלבושות, פרינט ועוד. אני מרצה בנושא גזענות וכותב על פרקטיקות אנטי גזעניות בתחום האומנותי למגוון ארגונים ומוסדות.
אני שמח לספר שאני גם אחד ממייסדי ארגון Ruskeat Tytöt שהוא ארגון ללא מטרות רווח ועיתון אינטרנטי שכל מטרתו לנרמל ולתת במה לנק המבט של אנשים ממוצאים שונים במדיה הפינית. בנוסף לכל זה אני גם מפעיל מועדון לילה הפונה לקהילת הלהטב"ק שנקרא My Neck My Back ועושה בו דראג תחת האלטר אגו שלי אנה קונדה."
מה משך אותך אל תעשיית האופנה ומתי החלטת שזה מה שתרצה לעשות בחיים?
"האמת שבכלל תכנתתי להיות שחקן כדורסל. אבל תמיד היה לי עניין בהבעה עצמית בצורה פיזית, בעיקר בדברים שאני יוצר. בין אם זה היה בציור כאשר הייתי ילד קטן או מחדוש בגדי וינטג' שהייתי נער. אני נרשמתי ללימודי אופנה בעיקרון כדי להפוך לסוכן מכירות או מרצ'נדייזר. בזמן הלימודים לתואר הראשון מצאתי שדווקא שיעורי התפירה והעיצוב היו הכי מעניינים עבורי.
אבל להחלטה הרצינית להפוך למעצב אופנה קיבלתי דווקא אחרי שהגעתי לאוניברסיטת Aalto והתחלתי ללמוד לתואר השני. ולמרות שלמדתי לייצר מערכות לבוש בלימודים, את הגישה שלי לאופנה דווקא למדתי במקום אחר, בעיקר מתרבות הבולרום והארגונים האנטי-גזעניים בהם ואיתם עבדתי."
הקולקציה האחרונה שלך לחורף 23 שהוצגה בשבוע האופנה קופנהגן הקודם הייתה האהובה עלינו. הנאום שנשאת בתחילתה בו דיברת על הקשיים של מעצב צעיר בתעשייה היה מחם לב ובר הזדהות. במיוחד בתעשייה שמלאה בפסון. איך אתה מרגיש שהנאום והתצוגה התקבלו? היית לחוץ לדבר בכזו פתיחות על הקשיים שהובילו אותך לתצוגה הזו?
"קודם כל תודה רבה על המחמאות, אני מאוד מעריך את זה! לא הייתה לנו שום מחשבה על 'איך זה יתפס'. הנאום לא גרם לי ליותר מידי אי נוחות אני מאוד רגיל לדבר ולכתוב על קשיים יום יומיים בצורה כנה בארגונים בהם אני עובד. הרגשנו אז, ואנחנו עדיין מרגישים היום, שצריך שיח יותר כנה ופתוח על הקשיים והמציאות של מי שעובד בתעשיית האופנה. במיוחד כאשר יש לך משאבים מוגבלים.
בהתחלה, שתכננו את התצוגה, רצינו שחלל התצוגה יראה מאוד אינטימי. אבל הינו גם מודאגים שהוא יראה ריק או קטן מידי בשביל תצוגה בשבוע האופנה. כי בסופו של דבר היו לנו רק 11 לוקים. מצד שני הייתי מאוד בטוח במסר שאנחנו רוצים להעביר ושהוא גם יעבור הלאה לקהל. גם הרגשתי שקונספט ה'חלל תצוגה שנראה כמו סלון עיצוב של פעם' יכול להיות יוצא דופן וחדשני ליד התצוגות הבומבסטיות והמסובכות של היום. לקחנו צ'אנס ובסוף התגובה היתה מעבר לחיובית היינו בשוק מהאופן בו אנשים התחברו לתצוגה. זה באמת היה רגע כזה של 'היית צריך להיות שם', לפחות עבורנו."
אנחנו מעריצות את האופן בו אתה חוקר גבריות דרך מערכות לבוש ופרפורמנס. האם הקולקציה שתציג בעוד שבועיים תמשיך את הקו הזה?
"היא בהחלט תמשיך אותו. אני חושב שזו תהיה התצוגה הכי פרפורמטיבית שלנו עד היום. בהקשר של הנושאים שהיא מייצגת. תמיד יש לי את הנושאים הבסיסיים של הקולקציות הבאות בראש. אבל את הרעיון לקולקציה הזו אני מתכנן מהרגע הראשון שהקמתי את Latimmier. אנחנו נביא הפעם גם פרפורמנס מגדרי לקדמת הבמה ואני ממש מחכה בקוצר רוח לראות איך זה יתקבל."
אם היית צריך לבחור 3, מה היית אומר שהם ערכי הליבה של Latimmier?
"אינקלוסיביות, עיצוב בעל משמעות ואותנטיות."
אנחנו מרגישות שתעשיית האופנה עוברת שינוי מהותי וששבוע האופנה בקופנהגן והערכים שלו הם ניצוץ של תקווה לתעשייה כולה. איך זה מרגיש להיות חלק מהתנועה הזו ושהתצוגה הבאה של המותג היא חלק מהשבוע?
"חקיקת שינוי לטובה הוא לטרלי אחד מהסעיפים במסמך הצהרות הכוונות שלנו. כך שלהיות חלק מהרגע הזה שכולו שינוי לטובה הוא לא רק חשוב אלא חיוני עבורנו. לא היינו רוצים שזה יקרה בשום צורה אחרת. אנחנו מאוד שמחים שיש שבוע אופנה ששם דגש על קיימות ומוכן לתמוך במעצבים צעירים ומקומיים כמונו. לא היינו איפה שאנחנו בלי התמיכה של שבוע האופנה קופנהגן.
ובכל זאת העבודה אל עבר תעשייה מקיימת רק התחילה ויש לנו עוד דרך ארוכה ופתלתלה לפנינו. כזו שדורשת מאיתנו לעבוד מאוד קשה אם אנחנו באמת רוצים שהתעשייה תשתנה לטובה. להיות באמת מקיים בדרך שאינה גרין וושינג אומרת להיות פרו אקטיבי ולמצוא פתרונות טובים יותר. ולא רק זה הצד החברתי של קיימות, שוויון גזעי לדוגמא, לא יכול להיות מובן מאליו. בזמן שאני פה עונה על הראיון הזה בממשלה שלנו (פינלנד) יש נציגי ימין קיצוני במשרדים בכירים. אז כל זה, הרעיון של לעשות טוב יותר, הוא לא רק פעולה אחת של לקנות משהו טוב. זה להיות פרואקטיבי ולפעול בנחישות למען המטרה."
