זה לא סוד שתעשיית האופנה היא אחת התעשיות שהכי מושפעות ממשבר האקלים. בדרך כלל אנחנו מדברות על רגולציות, משברים כלכליים, שינויי מדיניות ואפילו גרינוושינג. אבל מה לגבי הבגדים עצמם?
מרגע שהחלפנו לשעון חורף, כל מה שאני חושבת עליו זה סוודרים עבים מצמר. אבל ייקח עוד המון זמן עד שתגיע איזו סופה חורפית שתצדיק ללבוש אותם, וגם היא תימשך כנראה גג שבועיים שלושה. נכון, בישראל שלנו החום מורגש יותר אבל גם בשאר העולם מבינים שהכדור מתחמם, ומעבר למדיניות הכלכלית, המשפטית או השיווקית – גם המחשבה העיצובית צריכה להשתנות ולהתאים את עצמה לאקלים המשתנה.
החורף של 2023–2024 היה החורף החם ביותר שנמדד מאז החלו הרישומים באזורים רבים בעולם.
החורף בארה"ב נרשם כחם ביותר בהיסטוריה של 130 שנה. כשבחלק מהאזורים נרשמו במהלך החורף יותר מ-30 מעלות. אירופה חוותה השנה את פברואר החם ביותר שנמדד אי פעם. ושלושה החודשים שבין דצמבר לפברואר היו החורף החם ביותר שנמדד בחצי הכדור הצפוני מאז החלו הרישומים העולמיים לפי סוכנות NOAA האמריקאית.
זה מציב בפני תעשיית האופנה שני אתגרים התלויים זה בזה: הראשון, הוא איך לעצב בצורה ריאליסטית לשינויי מזג האוויר הקיצוניים. ובמקביל איך לייצר בצורה אחראית שלא תחמיר את משבר זה עוד יותר. נשאלת גם השאלה – מי לובש מה, מתי ולאיזה צורך? הרי אם אנחנו מבלים את רוב זמננו בישיבה בחימום מול המחשב בפגישות זום… כנראה שנצרוך פחות ופחות מעילים עבים אטומים לגשם.
בעמוד האינסטגרם databutmakeitfashion, נותחו הפוסטים ברשתות החברתיות בשנה האחרונה ונמצא שהפופולריות של הלבשת חורף עבה וחמה ירדה בכ-17.2%.
בתחזית הטרנדים לחורף הקרוב של מגזין marie claire נראה כי בתי האופנה עונים על הצורך בבגדים קלילים ומאווררים יותר. וזאת דרך סטיילינג של שכבות המערבות בדים שקופים כמו טול או תחרה. לדוגמה, חצאית הטול שראינו בקולקצית החורף של פנדי. שהולבשה מעל טייץ ושולבה עם סוודר אוברסייז. אם נלך קצת אחורה, לאחת התצוגות היפות ביותר של פנדי בשנת 2019. האחרונה שעיצב קרל לגרפלד לפני מותו… נראה שהעדיף להיפטר מהמכנסיים ולהסתפק בטייצים השקופים. במכנסונים דמויי תחתון או בשמלות טול.
טרנד הבדים השקופים נראה גם בשמלות מבוססות תחרה שחורה בקולקצית החורף האחרונה של גוצ׳י או בשמלת מש של ולנטינו. לעומת זאת, לפני 10 שנים דברים נראו קצת אחרת. בתצוגת החורף 1994 של פנדי לדוגמה, קרל לגרפלד הכיר בצורך במכנסיים ויצר אותם מבדים עבים. עליהם הלביש מעילי פרווה המשלבים פרווה מלאכותית ואמיתית. (בתגובה, לתנועות אנטי-פרווה בשנות ה-90, כי בזו הסתכמה המודעות שלנו לנזקי הסביבה דאז).
בארה״ב, חברות ריטייל כבר החלו לעבוד עם קלימטולוגים ומטאורולוגים כדי להתאים את מחזורי הקנייה שלהן לדרישת הצרכנים. רשת טרגט לדוגמה, כבר מוכרת בגדי ים לאורך כל השנה.
מעניין יהיה לראות את קולקציות החורף בשנים הקרובות. האם בתי האופנה יצמדו לרעיון הרומנטי של winter wonderland? ישימו דגש על האספקט האמנותי שבאופנה ויגשימו חלומות על כובעי צמר ופרווה? או שמא יתאימו עצמם לצרכים פרקטיים של הקהל? האם בכלל אופנה יכולה להתאים את עצמה לשינויי האקלים הקיצוניים? איך אפשר להתמודד עם חום וקור במקביל, סופות לצד שריפות, גלי חום באמצע החורף? כרגע יש 4 קולקציות בשנה עליהן מבוססת כלכלת האופנה, אבל ייתכן ודברים הולכים להשתנות במאה הקרובה. משבר האקלים
