למרות שבכל עונה אנחנו רואים גחמות הולכות ומתפתחות. בחודשים שהובילו ל-2025 ראינו גם מגמה משמעותית שהפכה ממשחק של מחזיקי מפתחות לתרבות. אבל האם "כאוס הקסטומיזציה" בכלל יכול להיות טרנד מסחרי? ואיך מגיבים לדבר המותגים הגדולים?
ב-2025 אנחנו רואים כיצד צרכני האופנה שמים יותר דגש על אינדיבידואליות ומנסים לבטא סגנון אישי בשלל צורות ודרכים
כבר ב-2022 הודיעה COACH כי היא פועלת להניע גישה חדשה למוצריה ומתייגת אותם כ-"לאקשרי אקספרסיבי". אז קבוצות מיקוד וסקרים הראו כי קיימות וביטוי עצמי, הם שני הערכים שחייב כל מותג לאמץ למשוך אליו את הצרכנים הצעירים יותר. ואכן היום שלוש שנים מאוחר יותר אפשר לראות כיצד מחזיק המפתחות של בלנסיאגה הוביל למהפכת קסטומיזציה רחבה.
הדגש על אינדיבידואליות באופנת 2025 מסמן שינוי תפיסתי אל עבר ביטוי אישי. ובאותה נשימה גם צריכה מודעת.
צרכני אופנה רבים מאסו בקולקציות המתחלפות בקצב מסחר. ובייצור ההמוני שמוביל את הציבור להיראות כמו שכפולים האחד של השני. זו הסיבה שאפשר לראות את תחום הוינטג' והיד שניה מתפוצץ. וכן גם את רצון של הצרכנים לייצר מלתחות המשקפות את זהותם הייחודית. בין אם מדובר בסטיילינג מיוחד או מחדוש פריטים הקיימים כבר בארון. או על ידי שילוב יצירתי של פריטים ואקססוריז סטייל מחזיקי המפתחות על מנת לבטא את האני שלהם.
דו"ח שנערך לאחרונה על צריכת האופנה של דור ה-Z הראה עלייה של 45% בחיפושים אחר סרטוני DIY. אתרים מקוונים המתמחים בבגדי וינטג' ובגדים ממוחדשים ראו זינוק של 30% במכירות. כל אלו מצביעים על הרצון של הצרכנים לפריטים אחרים, ייחודיים ומותאמים אישית. כאלה שהם לא בהכרח מסחריים ונמכרים להמונים.
ואיך מגיבים לכך מותגי האופנה הגדולים בעולם? הם מאמצים את הגישה ונותנים ללקוחות פריטים חד פעמיים
רק אתמול דיברנו כאן על הקונספט החדש של גולדן גוס שהגיע לארץ. במסגרתו נפתחה פינת ה-Co-Creation שמעניקה הזדמנות לכל לקוח להשתתף בתהליך העיצוב של הנעל שלו. תהליך בו העורות, הצבעים ואפילו אקססוריז ואיורים יכולים להיבחר על ידי הלקוח. גולדן גוס היא רק רשת אחת שמציעה עמדות עיצוב אישי בחנויות. והמגמה הזו הופכת לפופולרית יותר ויותר בעולם.
מגמה נוספת בתחום ויותר מסורתית, היא קולקציות הקפסולה אומנותיות. קחו לדוגמא את קולקציית הגרפיטי המיוחדת של דיזל שהוצגה בשבוע האופנה האחרון. קולקציית קפסולה ייחודית שנוצרה על ידי 6 אמנים בינלאומיים שקיבלו חופש יצירה מוחלט. ויצרו פריטים שהם למעשה יצירות אמנות. כל דגם יוצר בכמויות קטנות על מנת לשמור על האקסקלוסיביות ונמכרים בנקודות נבחרות ברחבי העולם. הקולקציה שהגיעה גם לארץ הצליחה להוות פלטפורמה לאמנים צעירים בזמן שסיפקה לצרכנים פריטים מלי הבעה ויצרתיות.
אם תשאלו אותי המגמה הזו מתכתבת באופן מדויק לתקופה. לכאוס בתעשייה ובעולם. והיא רק תתעצם ככל המצב הכלכלי יחמיר ויגרום לאנשים לעשות שימוש נרחב יותר במה שיש להם כבר בבית ובארון. הכל על מנת לבטא את הסגנון האישי שלהם.
