כתבת אורח מאת – טל ברקוביץ׳ המעצבת מאחורי המותג BERKO
אני רוצה לשפוך אור על נושא שלא מדברים עליו כלל ועל תעשייה שמתנהלת בצורה טעונה לשיפור. תעשיית הסטיילינג הישראלית. או יותר נכון יחסי מעצב אופנה – סטייליסט. אז למי שלא מודע למה שמתרחש בעולם האופנה הארצישראלי אם אתה מעצב אופנה / בעל מותג / חנות בגדים ייתכן ויפנו אליך סטייליסטים.ות בבקשה להשאיל ממך בגדים בחינם לעבודות שאליהן הם נשכרו בתשלום!
עכשיו אולי למי שלא מבין בתעשייה זה נראה כסוג של ניצול או לא פייר כלפי המעצב. ״למה שתתני את הבגדים שלך בחינם?! הם רוצים? שישלמו!". אבל לנו המעצבים (במיוחד הצעירים והחדשים) בארצנו הקטנטונת הפניות האלו הן לא רק מחמיאות אלא גם לפעמים – ואני רוצה להדגיש את לפעמים רווחיות. הרי בסוף אנחנו מקבלים מהפקת האופנה שאליה נלקחו אותם פריטים שלנו תמונות שצולמו על ידי צלם מקצועי, נלבשו על ידי דוגמנית מקצועית או לעתים אפילו סלב תורן. אופרו על ידי מאפרת מקצועית, סורקו על ידי מעצב שיער מקצועי וכל זה בסטודיו מקצועי! הפקת אופנה לתפארת.
אתם עדיין חושבים שזה לא שווה את זה?
במקרים מסוימים אולי אתם צודקים אבל הפקת אופנה שכזו להרים לבד – עולה אלפי שקלים. אלפי שקלים שלנו המעצבים פשוט אין! על כך בנויה מערכת היחסים הזו – מעצב / סטייליסט. תן לי את הבגדים ואני אספק לך יח״צ בחינם! נשמע טוב לא?! הרי בלי הסטייליסט לא היית משיג חשיפה והוא נתן לך אותה על מגש של כסף. אז למה שלא תגידי פשוט תודה? וגם שלא תעיזי להתלונן. ״אל תירקי לבאר שאת שותה ממנה״ סטייליסט אחד אמר לי פעם. אז זהו, שכמו בכל מערכת יחסי עבודה בעולם בין אם זה בעולם ההייטק / העסקים / you name it הדרישה המינימלית היא למקצועיות וכבוד הדדי. ואם אתה גם טוב במה שאתה עושה זה גם יכול להיות הרבה מעבר. אבל הציפיות שלי הן נמוכות אז אסתפק במקצועיות וכבוד מינימלי.
אסביר לכם למה אני מתכוונת על ידי תיאור סיטואציה. זאת על מנת שאוכל להיות ברורה ככל האפשר. והיה וסטייליסט פנה אליי להשאלת פריט/ים (להפקת אופנה / קמפיין / פרסומת / קליפ) באחריותו להחזיר לי את הפריט כפי שהוא קיבל אותו. נקי, מגוהץ, בחליפון שבו הוא קיבל אותו ועל הקולב שאיתו הוא הגיע. ולא – מלא במייק אפ ושאריות איפור, מקומט, מלוכלך (כי דרכו עליו), עם תפרים פרומים (כן כן פשוט פרומים), קרעים במכפלות, רצועות וחגורות חסרות (!), ללא חליפון, ללא קולב ומסמורטט בשקית. את הפריט/ים יש להחזיר עם סיום הפקת האופנה ולאחר ניקוי יבש של הפריטים שנזקקו לכך. לא, אח?
שעכשיו בוא נדבר על הכבוד
אנחנו מדברים פה על יחסי גיב אנד טייק – אין מתנות חינם כמו שאומרים. אני נתתי את הבגד לסטייליסט כדי שהבגד ייחשף. זה אומר שעל הסטייליסט לדאוג לתיוג המותג בכל הצילומים המועלים לרשתות החברתיות בהן הוא מופיע! זה כולל את כל אנשי הצוות שכללתי למעלה (כל המקצוענים). באחריות הסטייליסט לדאוג לאזכור הזה. על הסטייליסט לדאוג למתן הקרדיט הראוי לאותו מעצב בפלטפורמה בה פורסמו הצילומים. באחריות הסטייליסט לשלוח למעצב את התמונות המעובדות ברגע שהן מוכנות כדי שיוכל גם הוא לעשות בהן שימוש. נשמע מובן מאליו אבל אולי כבר הבנתם ש… זה… כל כך לא. כשאתם שם למעלה מחלקים פרסים ותעודות לאנשים בתעשייה תעשו מחקר יותר עמוק. תראו באמת מי מקצועי ומי נותן כבוד לדבר הזה שאנחנו קוראים אופנה ישראלית
דבר העורכות –
כמעט בכל תעשייה אנשי מקצוע נשענים אחד על השני ועובדים בשיתוף פעולה. אבל הצלחתם של פרויקטים משותפים נקבעת במידה רבה גם במקצועיות ואהבה למקצוע והעשייה. הערך של אופנה והיצירה שלה הולך ודועך בעייני רבים ככל שההתקדמות הטכנולוגית הופכות משמעותיות יותר. אנחנו הצרכנים לרוב לא רואים את כמות ההשקעה והעבודה שנדרשה כדי ליצור את הפריטים אותם אנחנו לובשים. המעצבים לעומת זאת, אלו שהיו שם לאורך כל הדרך רואים איך כל פריט עשה את דרכו מחלום למציאות. על כל אחד ואחת מאיתנו להעריך כל פריט ולזכור שמאחוריו עומדים אנשים רבים, עבודה קשה ותעשייה שמנסה בכל כוחה להמשיך ולהתקיים.
